פרופסור זכי שלום, חוקר בכיר ועמית במכון משגב, מסביר מה הרקע למתווה שהציג נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לסיום המלחמה ברצועת עזה. "החלטתו של ממשל ביידן למנוע שיגור משלוחי נשק מסויימים לישראל הביאה עליו מבול של ביקורת שהוא לא ציפה לה".
"תומכי ישראל בקונגרס ובתקשורת תקפו את הנשיא וראשי הממשל בניסוחים חסרי תקדים על "נטישתה של בת ברית קרובה". היו שהרחיקו לכת והשתמשו במונח "בגידה". אין ספק שהקונוטציות של "הפקרת יהודים" הנלחמים על קיומם מול אויב שהושווה לא אחת לנאצים נוגעת בעצבים רגישים בעולם המערבי על רקע השואה".
לדברי שלום, "מאז נמצא הממשל בעמדה של מגננה מול ישראל. במקביל ניכרת התחזקות רבה של תומכי ישראל בקונגרס ובדעת הקהל. הזמנתו של נתניהו לנאום בפני הקונגרס מעצימה אף היא את כוחו מול הממשל. בהיבט הפנים אמריקני נראה שנכזבה תקוותו של הממשל שהרשעת טראמפ בבית המשפט תפגע בתמיכה בו בציבור האמריקני".
"נראה שהמתווה להסדר בין ישראל והחמאס שהציג הנשיא ביידן בנאומו האחרון, נועד במידה רבה לחזק את מעמדו מבית. על רקע הדיווחים בדבר האופציה של הדחתו והחלפתו במועמד/ת אחרת זקוק הנשיא נואשות להישג מדיני כלשהו, שישאיר אותו כמועמד רלבנטי לנשיאות".
הוא מציין כי "קשה להאמין שמדובר ב"מתווה ישראלי". לא סביר שבנקודת הזמן הנוכחית לאחר שצה"ל משלים את ההשתלטות על רפיח והוא מוזמן לנאום בפני הקונגרס, יסכים נתניהו למתווה השולל מישראל את היכולת לממש את היעד המרכזי של המלחמה – הנחלת תבוסה לחמאס ושחרור החטופים. ראש הממשלה יצטרך להציג את עמדותיו אל מול פני האומה".
"פנייתו הפתאטית-משהו של ביידן לעם בישראל להפגין תמיכה במתווה, תוך הדגשת יחסו "האוהד לאורך שנים" במדינת ישראל בעיצומה של מחלוקת קשה עם הממשל בגין דרישתו להביא לסיום המלחמה, מצביעה בעליל על הרושם ההולך ומתחזק של הנשיא כ"ברווז צולע". בנסיבות הקיימות יש להניח שגורלו של מתווה זה יהיה כגורלם של אלה שקדמו לו".
אחלה פרשנות וניתוח
חזק
הנאום של ביידן הוא דיל שלו עם ביבי תמורת ההזמנה לנאום בשתי הבתים.
אולי ביבי חשב שהוא יצליח איכשהו למרוח את העסק ולהוציא את החמאס כסרבני עסקה, אין לי מושג.