סודות מפתיעים מאחורי הקלעים: כך הטכנולוגיה תסייע לשיפור הכשרות

מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן מגלה לנו סודות מפתיעים הנרקמים מאחורי הקלעים של עולם הכשרות. רעיונות ופתרונות באמצעים טכנולוגיים ואלקטרוניים לבעיות רבות ומורכבות בעולם הכשרות מונחים על שולחן מלכים מלכי רבנן ימים רבים, לעת עתה ללא הכרעה.

לדוגמא:
ידוע לכולנו דג כשר חייב להיות עם עור וקשקשת ואם נקלע לידינו דג ללא עור ולא רואים את הסימנים של הקשקשים על העור ייתכן שהוא דג טמא, ואסור באכילה. לכן ועדי הכשרות חייבים לשלוח משגיחים לסוף העולם למפעלים שמיצרים את הדגים בכדי לעמוד על המשמר שהדגים המגיעים אכן כשרים.

למרות שיש הסומכים על חזקות, וישנם ועדי כשרות שבדיעבד סומכים על ביקורים של משגיחים כמה פעמים בשנה בלבד, מינימום של אחריות כשרותית. שליחת משגיחים למקומות נידחים בעולם בעייתית בדרך כלל וצורכת משאבים רבים.

בשנים האחרונות העלו בעלי המפעלים הצעות שונות לייעול מערכת הכשרות במקומות נידחים אלו, וזאת ההצעה שהעלו על שולחן המערכת לפני כמה שנים, הם מבקשים לאשר להם להקים בנק (ד.נ.א) DNA על כל הדגים במעבדה, הזיהוי יקודד לברקוד, ואפשר יהיה לזהות את הדג הנבדק האם הוא כשר או לא, למשל סלמון או כל דג אחר, כשזה מגיע למשווק/לצרכן ללא שום סימן, נוכל לזהות אותו דרך בדיקת מעבדה, וכך תוך כמה דקות נדע אם הדג כשר או טמא, במיוחד לחצו המנהלים על המערכת בתקופת הקורונה כאשר לא היה שום אפשרות לשלוח משגיח למקום, ולא הצליחו לשווק דגים לצרכני המהדרין. לכאורה זה גם סימן טוב לכשרות הדגים.

אני יודע שהיה פרויקט דומה שרצו לקדם רעיון זה במוצרי בשר בקר, להקים בנק DNA מכל הבהמות שנשחטים במשחטה מסוימת גדולה בחו״ל, כדי לדעת בכל רגע נתון ובכל מקום בעולם האם הבשרים מסווגים ככשרים או כלא כשרים, כמו״כ לעשות קטגוריה נפרדת לבשר החלק ולבשר הלא חלק, לקודד את כל המידע לברקוד, וככה נרוויח שאם יהיה מישהו שיקנה נקניק ללא כשרות או שנאבדה/נמחקה הזיהוי הכשרותי מן המוצר נוכל לקחת חלק מהנקניק או מהבשר ולבצע בדיקת דנ"א, וכך לדעת בדיוק מאיזה בהמה מוצר זה הגיע. כשרה או לא, חלק או רגיל. וגם נדע דרך בדיקה זו האם יש תערובת זרה במוצר ומאיזה בהמות הגיעו, הכל יהיה אפשר לדעת בקליק.

גם שמעתי מגדולי הרבנים המכשירים בחו״ל שכבר היו דברים מעולם לפני שנים מספר כאשר מחלבה בעיירה נידחת ביקשה כשרות לחלב והיה קושי גדול לשלוח משגיח לשם לפקח שיהיה חלב ישראל, היות ולא היה שם יהודי אחד לרפואה, לא מנין, לא ספר תורה, לא אוכל כשר, כלום.

הרבנים שהגיעו למקום לסיור ראשוני ראו שקשה טכנית לסגור את מיכל החלב (הטנק) עם חתימה, וחלב כדי שיהיה חלב ישראל כשר חייב הלכתית להיות חתום בחותם אחד, הציע אחד הרבנים הגאונים רעיון אדיר כאשר ההתפתחות הטכנולוגית שימשו לו לעזר והרעיון שלו יצר לנו לא רק חתימה אחת, אלא 3 חתימות.

כיצד התבצעה ההשגחה?
1. שמו מצלמה על המיכל, אשר חוברה למערכת הכשרות, וכך אפשר היה לראות אונליין אם פתחו את המיכל והוסיפו דבר מה במשך היום.

2. חיברו משקל שמחובר לצג המחשב במפעל, למחשב של מערכת הכשרות, וכך ראו במחשב של מערכת הכשרות שינויים בנתוני השקילה, למשל, בשעה 14:00 יש מאה עשרים ליטר, ואם פתאום יופיע על הצג 121 ליטר אנחנו יודעים שהוסיפו ליטר אחד של חלב.

3. ועוד פטנט עשו, שברגע שפותחים את מיכל החלב נשלחת הודעה כתובה למערכת הכשרות או לנייד של המשגיח מיידית.

הלכתית זה לא רק חתימה המכשירה את החלב אלא זה כבר חותם בתוך חותם בתוך חותם…

וכך התאפשר פיקוח והשגחה מהודרת למוצר הדורש משגיח צמוד במקום, ללא משגיח בפועל, ובכל זאת כשרות המוצר עמדה בסטנדרטים כשרותיים גבוהים במיוחד בזכות השימוש הנכון והמושכל באמצעים הטכנולוגיים.

כעת רבים ממתינים בציפיה למוצא פיהם של גדולי ישראל אשר תגרום למהפכה עוצמתית בעולם הכשרות כולו.