מנהג ישראל מקדמת דנא להתיר נדרים בערב ראש השנה, וכן בכניסת יום הכיפורים בתפילת 'כל נדרי'.
על כך הוסיף מרן קדוש ישראל רבינו החיד"א זיע"א, לפני מאות שנים, את התרת הקללות הנידויים והקפידות.
הרעיון העומד מאחורי התרת הקללות, הוא לשחרר ולבטל כל מה שרובץ על האדם ומונע ממנו להצליח ולהתפתח.
כך למשל, אדם שבצעירותו זלזל בכבוד אביו ואמו, והתקלל בקללת 'ארור מקלה אביו ואמו' רחמנא ליצלן, צריך לערוך התרת קללות כדי שקללה זו תוסר מעליו. כך גם קללות שבאות בידי אדם, עין הרע, כשפים ושאר הדברים המזיקים.
התרת הקללות נערכת על ידי מניין יהודים, המצרפים אליהם את הקב"ה ואת בית הדין של מעלה יחד עם בית הדין של מטה, כדי להתיר את הקללות, הארורים, השמתות, הנידויים, החרמות, עין הרע וכל השאר.
למסירת שמות למעמד התרת קללות והסרת קפדות בערב ראש השנה אחר חצות>>>
המנהג נפוץ בקרב בני עדות המזרח, ובחלק מקהילות בני אשכנז. גדולי ירושלים האשכנזים כבר החלו לנהוג בו לפני 200 שנה ויותר, ובמשך השנים התפשט המנהג לקהילות אשכנזיות גם מחוץ לירושלים.
לנוכח האמור, חוברים יחד שלושה מגדולי הצדיקים בדור, מרן הגאון ראש הישיבה רבי יעקב משה הלל שליט"א, אשר נודע כאחד מגדולי המקובלים, ובקי מופלא גם בחוכמת הנגלה, אשר יאחר את המעמד הנשגב בביתו.
אל מרן ראש הישיבה יחברו שני גאונים וצדיקים נוספים, מרן ראש הישיבה הגאון הגדול המקובל רבי נפתלי נוסבוים שליט"א, ומרן המשגיח הגאון הצדיק, עמוד התפילה רבי בנימין פינקל שליט"א. אליהם יצורפו שבעה יהודים נוספים, יראי שמים ותלמידי חכמים, וכך הם יתירו יחד את הקללות, הנידויים הוארורים, תוך שהם יכוונו בפרטות על כך אחד ואחד מתורמי 'קופת העיר 'יתרום לקופה הייחודית.
בסיום מעמד התרת הקללות יחתמו חברי בית הדין על "שטר התרת קללות" והסרת הקפידות מעל התורמים ולא יחול עליהם שום קפידא קללה וכעס וכל הקפידות בטלות ומבוטלות
למסירת שמות למעמד התרת קללות והסרת קפדות בערב ראש השנה אחר חצות>>>
