עוד שבועות ספורים, בג' באייר תשפ"ה, יציינו עשרות אלפי יהודים מאה שנה בדיוק לפטירתו של צדיק נשכח שהפך לתופעה עולמית – רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר. מה שהיה פעם ציון שולי בכפר נידח בצפון-מזרח הונגריה, התפתח בשנים האחרונות למוקד רוחני מהמשמעותיים ביותר בעולם היהודי העכשווי.
"ר' שייעלה", כפי שמכנים אותו בחיבה, מושך אליו קהל מגוון להפליא: חסידים לצד אנשי עסקים, צעירים ישראלים שבאים "על הדרך" אחרי בילוי לילי בבודפשט, ואפילו יהודים שהתרחקו מהדת ומצאו במקום חיבור מחודש למסורת אבותיהם.
מילדות של יתמות לחצר חסידית משגשגת
רבי ישעיה שטיינר נולד בשנת 1852 בכפר זבוריו ליד ברדיוב, באזור שכיום נמצא בסלובקיה. בגיל שלוש בלבד התייתם מאביו, משה שטיינר, וגדל עם אמו הענטשא מרים. כילד בן 12, שלחה אותו אמו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, צעד שעיצב את כל מסלול חייו.
לאחר שנים של לימוד בישיבות שונות, הפך ישעיה למשמשו האישי של הרבי מליסקא – תפקיד שהיה כה משמעותי עבורו, עד שהמשיך לחתום כ"משמשו של הרבי מליסקא" לאורך כל חייו, גם שנים אחרי שהפך בעצמו לאדמו"ר מפורסם.
מסלול חייו לא היה פשוט. לאחר פטירת רבו, הוכתר ישעיה כאדמו"ר בליסקא, אך בשל מתיחויות עם קבוצות אחרות בקהילה, נאלץ לעזוב ולעבור לעיירה קרסטיר. דווקא שם, במקום חדש, החלה דמותו להתפרסם וחצרו לשגשג.
הצדיק שחי למען האחרים
מה שהפך את ר' שייעלה לדמות מיוחדת במינה היה החסד חסר הגבולות שאפיין את חייו. "הוא היה אדם קדוש שחי כולו למען אחרים", מספר לנו אריק ורנר מאנטוורפן, שנהפך למעין שגריר לא רשמי של המקום.
"ר' שייעלה לא יכול היה לשאת סבל של הזולת", ממשיך אריק בהתרגשות ניכרת. "הוא לימד אותנו שכל אחד יכול לסייע לאחר בדרך כלשהי – גם אם אין ברשותך כסף, אתה יכול לתמוך באדם בחיוך, במילה טובה, או פשוט בנוכחות תומכת."
על מצבתו של רבי ישעיה נכתב שהוא "מעולם לא כעס", תכונה שהפכה לסמל עבור מעריציו, ואולי גם הסיבה לפופולריות העצומה שלו בתקופתנו המתוחה.
"מגרש העכברים" – סיפור אמיתי או סיפורי בדים?
אחד הסיפורים המפורסמים ביותר על רבי ישעיה, שהפך לסמל ההיכר שלו, הוא כוחו המופלא בגירוש עכברים. בחייו, כונה הצדיק בפי האיכרים המקומיים "דער מייזל פארטרייבער" (מגרש העכברים ביידיש), לאחר שהציל את האזור כולו ממכת עכברים שהשחיתה את היבולים.
"בכל פעם שהגיעה אליו משלחת מכפר שסבל ממכת עכברים, היה רבי ישעיה מתפלל ואז מברך את השליחים בקול רם: 'לכו לשלום, כל העכברים יעלמו'", מספרים חוקרים. "וכך באמת היה – העכברים נעלמו באופן פלאי".
באחד המקרים המפורסמים, הגיע אדון מכובד, לא-יהודי, מאזור רחוק לבקש את עזרתו של ר' שייעלה במכת עכברים שהשחיתה את אסמיו. הצדיק קרא על דף קלף פסוקים מיוחדים, נתן אותו לאותו אדון, והורה לו לתלות את הקלף באסם. למחרת, להפתעתו הגמורה של האיש, נמצאו כל העכברים מתים בערימה אחת גדולה במרכז האסם.
אלא שהרב מ.י. פרידלנדר שמתחזק את המקום אומר לנו כי מדובר באגדה וסיפורי בדים "שקר וכזב", הוא אומר בנחרצות
עד היום, אחת הסגולות המפורסמות הקשורות לרבי ישעיה היא ה"עכבריה" – תמונה קטנה של הצדיק שרבים תולים בבתיהם כסגולה נגד מזיקים. "זה לא רק עניין של אמונה תפלה", מסביר הרב פרידמן. "יש כאן משמעות עמוקה – העכברים מסמלים את הכוחות השליליים בחיינו, את מה שמכרסם ביבול שלנו, בפרנסה שלנו, באושר שלנו. הצדיק מלמד אותנו שאפשר לגרש את השליליות הזו".
מבקרים רבים בקרעסטיר מספרים על נסים דומים: "הייתה לנו התפשטות של נמלים בבית שאי אפשר היה להיפטר מהן", מספרת שרה, מבקרת קבועה במקום. "הנחנו תמונה של ר' שייעלה במטבח – ולמחרת לא נשארה אפילו נמלה אחת. פשוט נעלמו."
בין קדושה לחיי לילה: המסלול המפתיע לקרעסטיר
תופעה ייחודית שהתפתחה בשנים האחרונות היא הגעתם של צעירים ישראלים רבים לקרעסטיר כחלק ממסלול בילוי במזרח אירופה. הם מגיעים למקום בשעות מאוחרות של הלילה, אחרי בילוי בבודפשט, בחיפוש אחר משהו עמוק יותר.
"אם כבר יצאתי, אז גם אבקר אצל הצדיק", מסביר עומר, צעיר בן 32 מתל אביב, שפגשנו במסעדה מקומית בקרעסטיר בשעות הקטנות של הלילה. "זה כמו לסגור מעגל – גם נהניתי מהלילה וגם התחברתי לשורשים שלי. יש משהו נפלא בחיבור הזה בין העולמות."
מדובר בתופעה שהפכה כמעט לטקס קבוע בקרב צעירים חילונים רבים: בילוי לילי מסתיים בביקור במקום קדוש. המבקרים מגיעים לנקות את הראש, לחפש רגע של שקט רוחני אחרי שעות של רעש ואנרגיה, ואולי גם לאזן מעט את הגשמיות עם רגע של התעלות רוחנית.
נסים ונפלאות: מקור המשיכה
הסיפורים על "ישועות" וניסים הם לב ליבה של תופעת קרעסטיר. איש עסקים בלגי שהצליח לרכוש חברה במחיר נמוך יותר מהצעתו המקורית לאחר ששלח למוכר תמונה של רבי ישעיה. סוחר עתיקות ישראלי שהצליח להשיב רכוש יקר שהוחרם על ידי מוסד ממשלתי בבלגיה, שבוע אחרי תפילה בציון של רבי ישעיה.
"מה שמיוחד הוא שלא רק יהודים חסידיים חווים את הניסים הללו, אלא במיוחד יהודים מודרניים", מדגיש אריק. "לא נדיר לראות אנשים שלא נכנסו לבית כנסת במשך שנים, כשהם עומדים שם ובוכים ומתפללים ליד ציונו של הצדיק."
בית פתוח לכל דורש
מה שהופך את המקום לייחודי במיוחד הוא ביתו המקורי של רבי ישעיה וכן בית ההכנסת אורחים (בפיקוחו של הרב מ.י. פרידלנדר), המספק אוכל חם בחינם לכל המבקרים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע – בדיוק ברוח החסד של הצדיק עצמו.
"החיים נעשים קשים יותר לכולנו, וכל אדם מחפש עזרה ואוזן קשבת," אומר אריק. "בקרעסטיר מרגישים שאף אחד לא שופט אותך, כולם מתקבלים בברכה, ללא קשר לרקע שלהם."
אבי קליין, איש עסקים בהונגריה שמבקר במקום כבר 34 שנים, מוסיף: "הרבה אנשים זקוקים לישועות, והם שומעים מאחרים שניתן למצוא אותן בקרעסטיר. גם האזור עצמו, אזור היין של טוקאי, מושך אליו רבים בזכות יופיו.
בנוסף, יש באזור כמה בתי עלמין נוספים של צדיקים, כמו במאד, קאליב, אוהעל ועוד."
"השגריר של קרעסטיר"
לאחר שחווה מספר "ניסים" בתקופה קצרה, התחייב אריק בציונו של רבי ישעיה שיעשה הכל כדי להפיץ את סיפורו ולעזור לכל מי שרוצה להגיע לקרעסטיר. "מאז, לא עובר שבוע שבו אני לא מסייע לאנשים — רובם אפילו אינם מכירים אותי באופן אישי ומקבלים את המספר שלי מפה לאוזן — אם זה במתן מידע, ואם זה בדאגה שהם יקבלו ארוחה טובה כשהם מגיעים לקרעסטיר," הוא מספר.
המקום שאינו שייך לאף חצר
המקום אינו מזוהה ואינו משתייך לאף חצר חסידית ספציפית, מה שמעניק לו אופי אוניברסלי במיוחד. "כל יהודי באשר הוא מרגיש שר' שייעה הוא הכתובת לשפוך שיח על הצרות," מסביר אפרים גולדשטיין, איש עסקים שמונה לרב המקום בתקופת הקורונה.
"בעת הזו, אנשים מחפשים חיבור עמוק ומשמעותי, במיוחד בתקופות רגישות כמו המלחמה בישראל," הוא מוסיף. "התחושה של רבים שהגאולה קרובה רק מגבירה את הרצון להתחבר לשורשים ולמקורות הישועה. התחושה בקרעסטיר היא של בית חם, מקום של אמונה פשוטה וישועה – וזה מושך המון אנשים, במיוחד עכשיו."
כשאנו עומדים ליד ציונו של רבי ישעיה, באווירה שקטה ומיוחדת של המקום, אנו מתחילים להבין את הקסם מאחורי הקבר שמעורר זיק וניצוץ של תקווה בלב כל יהודי. מה שהיה פעם מקום נידח בהונגריה הפך לצומת מרכזי בעולם היהודי, מקום שבו מתחברים עבר והווה, חרדים וחילונים, ישראלים ויהודי התפוצות.
ראינו היום את הפרסום על המריבות סביב הציון של ר' ישעיה, והבנו מה פשר הכתבה ה'תמימה' הזאת, נוטפת האמונה כביכול, ואיך פתאום 'אין תגובות' כביכול.
רק שתדעו שהציבור מתייחס אליכם באותו בוז שהוא מתייחס לכל אלו שהפכו את ר' ישעיה זצ"ל למותג שיווקי, החל מפיצה ועד לתחנת מוניות ו'בתי כנסת' לנושרים שלא בא להם להיות מחוייבים להלכה.
כל הענין סביב קרעסטיעירר זה לא איזה צדיק שקבור שם זה יעד תירותי זול
[איך אמר יהודי פיקח שהעול הכי גדול שעשו למהר"ם שפירא זה שהעלו אותו לארץ אילו היה בחו,ל כ סיום מסכת בדף היומי היה כמעט דאוריתא לסוע לציון]
תופעת שיווק ומכירות אינה חדשה