ראש השב"כ הבא: "נסענו לסין, אבל את הכביש לב"ב לא חצינו"

אלוף דוד זיני מסיים בימים אלה את תפקידו בצה"ל כמפקד פיקוד ההכשרות והאימונים והגיס המטכ"לי בשנתיים האחרונות. זיני שהסכים לקבל על עצמו את תפקיד ראש השב"כ הבא במקום רונן בר, סיים 33 שנות שירות בצה"ל וצפוי להתחיל בקרוב בתפקידו.

טקס הפרידה התקיים השבוע במחנה 'עליקה' ברמת הגולן, בהשתתפות סגן הרמטכ"ל, אלוף תמיר ידעי, מפקדים, חיילים ועוד. באופן זמני, יועבר תחום האחריות של ההכשרות והאימונים לידי ראש מטה פיקוד ההכשרות ומפקד הכשרות היסוד בזרוע היבשה, תא"ל שרון אלטיט. הגיס המטכ"לי יועבר לאחריותו הישירה של מפקד זרוע היבשה, אלוף נדב לוטן.

בדבריו התייחס זיני בקצרה למתקפת הרעל שחווה בתקשורת מאז הכריז ראש הממשלה על מינויו לתפקיד ראש השב"כ הבא והכריז: "כולנו משיחיים". זיני קבע כי כלל הפיקוד בצה"ל אחראי לכשל העמוק ביום שמחת תורה וקרא לא לטייח אותו.

בהמשך דבריו התייחס אלוף זיני לסוגיית גיוס החרדים ואמר כי הציבור הכללי לא מספיק מכיר את הציבור החרדי. האלוף הפורש לתפקיד ראש שב"כ קרא לייצר שיח ענייני, אמיתי, נוקב ועמוק יותר בין המגזרים.

נסענו לכל העולם להכיר תרבויות שונות אבל את הכביש לבני ברק לא חצינו

זיני שעסק רבות בסוגיית גיוס החרדים התייחס לניכור כלפי בני החברה החרדית ואמר: "גם לנו המפקדים יש אחריות בנושא. במעלה הדרך למדתי כי אנו לא מספיק מכירים זה את זה באמת, אנו יכולים להילחם זה לצד זה ואף למות זה למען זה אך לא תמיד אנו מכירים איש את רעהו ובמיוחד לא איש את פנימיות רעהו. במבייל נסענו ללמוד על מדינות ותרבויות בעולם. ארה"ב, רוסיה, סין ועוד. אך את הכביש לבני ברק לא חצינו כדי ללמוד לעומק את אחינו בשרינו".

"לא נטשטש. אכן, אנו חלוקים עליהם, יש בנינו מחלקות תהומיות ויש שיאמרו שאף כעס גדול יש כלפיהם. ועדיין לא נתקדם אם לא נכיר איש את אחיו. אחרי שנכיר אולי נגדיל את המכנה המשותף אולי ישתנו הדעות ואולי אף ירבו הגוונים בתוך התמונה היפה של עמנו".

זיני שאמר בעבר כי צה"ל לא עמד בהתחייבויות שלו כלפי החרדים וכי הוא מבין מדוע הם אינם מוכנים להתגייס, התייחס בדבריו בטקס לשינוי שלדבריו חל בציבור החרדי ואמר: "בתקופת המלחמה זכיתי להצטרף למשימת גיוס החרדים לצה"ל ובעיקר לבניית האמון, התשתית והשיח שיהווה גשר לחיבור. יש שם שינויי עומק משמעותיים שמאפשרים פריצה למרחב חדש ומתקדם אך רק אם נבוא מעמדה של אחווה. אני יודע שזה קשה, טעון ומורכב אבל אין שום דרך אחרת להתקדם – אלא אם כן נייצר שיח ענייני, אמיתי, נוקב ועמוק יותר בינינו. לעניות דעתי זה יכול להיות אחד ממסילות הריפוי לבעיות האמון הבין מדרגי השוררות בשורותינו. כך ברמה האישית וכך גם ברמה הכללית".

"לעיתים ישנה מחשבה כי עדיף להניח את סוגיות המחלוקת בצד ובכך ירבה השלום ותצמח האחדות. למען ה'שלום' נוותר על ה'אמת' שכן ה'אמת' צורבת ובעלת פינות חדות. אך לעניות דעתי לא כך הם פני הדברים. ביהדות מדפי הספרים העמוסים לעייפה עוסקים בעיקר במחלוקות ובדרך בירור האמת, לא בהשטחה. כך גם השתדלתי לנהוג מול מפקדיי ופקודיי. אהבה ואמון מלא תוך משמעת פעולה מוחלטת היא זו שאפשרה לי להתווכח לעומק כי לא היה לי שום ספק בנאמנותי למערכת ונראה לי שגם למפקדיי היה ברור כי אני שותף נאמן, מחויב באופן מלא לעם למוסדותיו ולשליחיו".

"חיזוק החתירה לבירור ואמת תביא לנו את השלום בנינו ולאחר מכן גם את המקצועיות לנצח את אויבינו ולהביא את השלום למדינתנו. לפיכך זו המזכרת הקטנה אותה בחרתי להקדיש לכם מפקדיי חבריי ופקודיי היקרים".

"כישלון בסדר גודל כזה אינו כשל נקודתי, לכולנו חלק בו"

בהמשך דבריו התייחס זיני לכישלון הנורא של הצבא ביום הטבח בעוטף בשמחת תורה ואמר: "רעיי כמו שיש לנו חלק בהצלחה כך יש לנו חלק משמעותי גם בכישלון הנורא. אנו מחנכים ומכשירים את מירב כוחות ומפקדי היבשה, אסור שנאמר "ידנו לא הייתה במעל". כישלון בסדר גודל כזה אינו כשל נקודתי, אלא כשל רוחבי עמוק ולכולנו חלק בו ועל כולנו האחריות לתקנו – כל אחד בגזרתו".

"אחרי ההודאה על מה שזכיתי אעבור לבקשת היחס על שאינו רצוי "לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי בדרכים שהלכתי טעיתי וודאי לא פעם אחת".

זיני ניצל את המעמד בו הוא פורש מצה"ל לבקשת סליחה ואמר: "ראשית אני מבקש סליחה מכל אלו שנפגעו ממני. אומר בהן צדקי, השתדלתי בכל פעולותיי ומעשיי לפעול מתוך תחושת אחריות כבדה לעמידה במשימה ולהחזרת פקודיי בראים ושלמים בגופם ובנפשם. האחריות, שזר לא יבינה הובילה אותי להעביר את פקודיי במסכת אימונים קשה ומפרכת וכחלק מהכנות ליום פקודה מתוך ידיעה שכל שאעשה יהיה קל ביחס לאתגרים שמזמן שדה הקרב. סליחה נוספת ממי שנפגע לעיתים כתוצאה מחולשותיי או מחסרון במידותיי. חברים יקרים אשמח אם תהיו שלחים נאמנים עבורי וכשתפגשו מי שנפגע ממני העבירו לו את בקשת סליחתי הכנה. האתגר לגשר בין ראיית טובת וצורכי כלל לבין טובת וצורכי הפרט הוא אחד האתגרים הגדולים והקשים העומדים בפני כל מפקד, לא תמיד עמדתי באתגר זה באופן נכון".

"מספר תובנות ומסרים לי אליכם חברי ופקודיי. אדבר על האמת והשלום או האחווה. כשמוניתי לאלוף דיברתי על א' בחזקת 4. שאני מתחייב לפעול על פיו. שר הביטחון העיר לי כי צריך להוסיף את האומץ אז חשבתי שלא צריך כי הוא תוצאה מתבקשת של הארבע הקודמים היום אני מדבר על א' בחזקת 5, בין האמת לאחריות. אהבה, אמון ואמונה, אמת אחריות, אומץ. השתדלתי לפעול לאורם של ערכים אלו בשירותי בכלל ותפקידי האחרון בפרט. ככל שהתקדמתי בצבא הבנתי כי ערכי הארגון הם הבסיס לכל. לעניות דעתי חיזוק כל חמשת הערכים הללו ובדגש האמת תוך מחלוקת לשם שמיים בתרבותנו, תהיה לעניות דעתי המקפצה התרבותית החשובה שתביא לנו מרפא לכשלים המקצועיים שהביאונו לכישלון הגדול בתולדותינו. לעניות דעתי אנו נדרשים להמשיך בהעמקה וחקר ביושר ובאמיתיות צורבת ושורפת בשורשי הסיבות בגללם כשלנו כל עוד לנטפל בשורשים לא נמלא את חובתנו לעם ולמדינה כראוי".

"רעיי, אנו נמצאים בתקופה מורכבת, כשליח וכנושא דרגות אין זה מענייני להתעסק בסוגיות חברתיות וציבוריות גם אם מלאי שקר וכזב הם. לא ניתן לי שום מנדט לעסוק בכך ואין לי יתרון על פני אזרחים אחרים מן היישוב. אך מעט שבמעט ומבלי לחרוג, ראוי וצריך להתייחס".

"ראשית, ראוי שאנו כמפקדים נחדד את משמעות הביטוי "ממלכתי". כל אחד מאיתנו מגיע מבית גידול ומבית מדרש שונה. דווקא בשם הממלכתיות חובה עלינו להתווכח ולדון ללא משוא פנים וללא סתימת פיות דרקונית".

כולנו משיחיים – משיחיות אינה מילת גנאי

"שנית, לאחרונה עלה המונח "משיחי" לקידומת השיח. רעיי, משיחיים אנו כולנו, משיחיים כדוד בן גוריון ומשיחיים כאבות המייסדים של האומה שרואה בחזון הגדול של אומתנו בשורה לעולם כולו. אומר לי מהי משיחיות ואומר לך אם משיחי אני. בכל מקרה, משיחיות אינה מילת גנאי. בזכות נקודת הבערה המתמדת הזו אנו שואפי השתלמות מתמדת בכל תחומי חיינו הפרטים והכללים יחד".

הכרתי את הכיתה בעיקר מבחוץ

"כולכם מכירים אותי שנים רבות. נאמנות ולויאליות בלתי מתפשרת לעם ולמדינה, למוסדותיה ולחוקיה, למערכת הציבורית שלה ולמערכת הפיקוד שלה לא הייתה הצד החלש שלי בלשון המעטה. בתחום זה השתדלתי להיות ממש אדוק. אינני צייתן עיוור מטבעי, יעידו על כך מורי שלחלקם הייתי אתגר גדול. שנים רבות בילדותי הכרתי את הכיתה בעיקר מבחוץ. ההתנהלות מתוך נאמנות לעם למדינה ולמוסדותיה, בלויאליות למפקדיי גם כשחשבתי הפוך מהם בנושאים כבדי משקל, והיו רבים כאלו, גם ובמיוחד בתחומים הכרוכים בחיי אדם, באה מהחינוך אותו קיבלתי מהורי וממחנכי הזוכים כעת למנת יתר מוזרה של הכפשה ובוז".

בפתח נאומו אמר אלוף דוד זיני: "אני מסיים ברגשות מעורבים תקופת שירות ארוכה ומשמעותית בצה"ל. תקופת מלחמה שעדיין לא הסתיימה, זכיתי להיות שותף לה בעיקר במאמצי העזר שלה בבניין הכוח ומאחורי הקלעים של המעשה המבצעי ופחות מלפנים. מבחינת הפיקוד אני עוזב את כל פקודיי בערפל מסלולי ביחס לאופן התפקוד לאור השינויים וברמה האישית יציאה אל מרחב חדש מאתגר ומסקרן אך לא ברור".

אלוף זיני פתח את דבריו בהודאה לבורא עולם ואמר: "כבן לאומה הפותחת את יומה באמירת תודה אני אפתח בתודה על כל מה שזכיתי וסליחה על מה שלא. ראשית אפתח בתודה לריבונו של עולם או אם תרצו "נצח ישראל שלא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להתנחם" עניין שדורות על גבי דורות בעם ישראל ראו בו מקור גאווה ואחריות גדולה ואילו אויבינו ראו בו מקור לשנאה אלימות וברבריות".

"תודה על שזיכני להיות בן לעם הזה ולהיות בין משרתיו. תודה על שזכיתי להיכנס בשלום ולצאת בשלום בגוף ובנפש. תודה להוריי ומחנכיי לאורך השנים שחינכוני לחיות בן נאמן לעם ולמדינה ולמוסדותיה מתוך ענווה התבטלות לעם ישראל ללא תנאי, ומתוך הבנה כי חזרתינו לארץ ישראל וקיומנו בה תלוי בהבנה כי כולנו גוף אחד ממש. בין אם נוח ובין אם לא נוח. בין אם קל ובין אם קשה ואף כואב".

"תודה על חינוך לראיית המאחד על פני המפריד, וכי כל מה שנראה כמפריד בנינו הרי שהוא כאיין וכאפס למול אחדותנו העמוקה והוודאית. "כאיש אחד בלב אחד", אני מניח שזהו אחד העוגנים היציבים ביותר בחיי, בזכותו יכולתי להיות פקוד ומפקד נאמן, למשימות, לפקודים, לעם ולמדינה, גם בעתות מחלוקת וסערה צבאית וציבורית".