חבר פרלמנט איראני בכיר טען לאחרונה כי קיימת עלייה חריגה ומסוכנת במספר השריפות והפיצוצים במתקני הנפט, הגז והפטרוכימיה באיראן. מוחמד בהרמי, חבר בוועדת האנרגיה של הפרלמנט האיראני אמר בריאיון לסוכנות הידיעות האיראנית Didban Iran כי "דפוס השריפות השנה במתקני נפט, גז ופטרוכימיה הוא חריג".
חבר הפרלמנט הוסיף כי "חלק מהתקריות הללו התרחשו שוב ושוב ובמרווחי זמן קצרים במתחמים רגישים".
חבר הפרלמנט נשאל מה הגורם לעלייה במספרי הפיצוצים והשריפות באיראן ואמר: "בהתבסס על דיווחי שטח, כ-50 אחוז מהתאונות הללו נגרמות עקב בלאי של ציוד, חוסר בתחזוקה וכישלון בחידוש מערכות ניטור לחץ וטמפרטורה. כ-30 אחוז נגרמים עקב טעויות אנוש, הכשרה לא מספקת של צוות תפעולי והתעלמות מפרוטוקולי בטיחות. 20 האחוזים הנותרים הם שילוב של כשלים ניהוליים, עיכובים בתגובת חירום, תקציבים לא מספקים והיעדר מערכת התרעה דיגיטלית נאותה, כמו גם מעשי איבה אחרונים מצד המשטר הציוני. לכן, הבעיות העיקריות נגרמות עקב מבנה קבלת החלטות לקוי ותעדוף נמוך לבטיחות ברמות הבכירות של תעשיות הנפט, הגז והפטרוכימיה במדינה."
מלבד הפניית האצבע המאשימה לעבר ישראל, חבר הפרלמנט נשאל האם ניתן לומר שאירועים אלה הם תוצאה של סנקציות ולחץ זר והשיב: "במידה מסוימת, כן. סנקציות הובילו לעיכובים או לחוסר יכולת לספק חלקי חילוף וטכנולוגיות ניטור מודרניות. כמו כן, עיכובים בתשלום משכורות לצוות מיוחד או עזיבתם של אנשי אליטה הובילו לירידה באיכות התיקונים והניטור. אך לא ניתן לייחס את הסיבה כולה לסנקציות. חלק חשוב מהבעיות קשור לתכנון פנימי חלש, ניהול פגישות לא יעיל ותפיסה משנית של בטיחות, בריאות וסביבה במבני תקציב וקביעת סדרי עדיפויות."
בתגובה לשאלה מהן ההשלכות של התאונות בתעשיות הנפט, הגז והפטרוכימיה על המדינה, הצהיר בהרמי: "היו פגיעות בנפש במספר תאונות. במקרים מסוימים, יחידות גז היו מושבתות במשך מספר ימים, והייצור או היצוא פחתו. גם המוניטין הבינלאומי והביטוחי של איראן בשוקי האנרגיה נפגע. גם יצוא גז גז ופליטת גז (LPG) סבל משיבושים טכניים בשתי מקומות."
בתגובה לשאלה מה עשו משרד הנפט וחברות הבת שלו כדי למנוע הישנות של אירועים אלה, אמר: "נקטו מספר צעדים בהקשר זה; כולל הוראה לבחינה דחופה של מערכות התרעה ותחזוקה מונעת, פותחו הוראות תחזוקה מחייבות בכמה חברות, ועדת הבטיחות של משרד הנפט קיימה ישיבות שונות, והשר עצמו ערך ביקורי שטח. עם זאת, טרם הוכרזה תוכנית מקיפה לרפורמה מבנית ולהצטיידות בתשתיות בטיחות קריטיות בטכנולוגיה עדכנית. למעשה, התגובות היו לעתים קרובות תגובתיות ומקטעות".
חבר ועדת האנרגיה של הפרלמנט המשיך: "רוב התקריות הללו הן תוצאה של שילוב של בלאי של ציוד, תחזוקה מונעת לקויה, טעויות אנוש, התעלמות מהדרכות בטיחות, ותעדוף נמוך של בריאות ובטיחות בעבודה, במבנה קבלת ההחלטות המקרו. בנוסף, לחצים מסנקציות ועזיבת אליטות מילאו גם הם תפקיד בהחמרת המשבר. אם לא תנקוט גישה אסטרטגית ומבנית בנושא בטיחות וחוסן התשתיות, בעתיד הקרוב לא רק חייהם של הכוחות המבצעיים, אלא גם כושר הייצור, היצוא, אמון הביטוח ואפילו המוניטין הבינלאומי של איראן בשוק האנרגיה ייפגעו קשות."
הוא סיכם באומרו: "המעבר מהמצב הנוכחי דורש תכנון מקיף, מחויבות ניהולית מצד מנהלים בכירים, מימון ייעודי לבטיחות וטכנולוגיה, ואחריות משפטית לכשלים ניהוליים."
דיווח של הניו יורק טיימס בחודש שעבר קבע כי גובר החשד בקרב גורמים איראניים כי מאחורי גל השריפות והפיצוצים הבלתי מוסברים האחרון ברחבי המדינה עומדת יד מכוונת של ישראל.
לפחות 12 שריפות ופיצוצים גדולים או בינוניים התרחשו בתשתיות נפט וגז במהלך המחצית הראשונה של השנה האיראנית הנוכחית, שהחלה בסוף מרץ, על פי הערכות המספר עולה על 20 כאשר כוללים שריפות קלות ודליפות הגורמות לעשן.




















