שנת תשפ"ו הוא שנת "מעשר שני", ונסביר, בשנות א׳ב׳ד׳ה כלומר השנים שאחרי שנת השמיטה שנה ראשונה שניה רביעית וחמישית מפרישים מהיבול בארץ ישראל 10% ממה שנשאר אחרי הפרשת תרומה גדולה ומעשר ראשון עבור מעשר שני, ואילו בשנה השלישית והשישית אחרי שנת השמיטה לא מפרישים מעשר שני, אלא מפרישים אותם עבור העניים, מעשר עני המופרש מטבל ודאי יש לתת אותו או את תמורתו לעני או לגבאי צדקה על מנת שיתנו לעני.
מה מהיבול משתייך לשנת מעשר – שני?
1. ירקות הנקטפים במשך שנת תשפ"ו, בין ראש השנה תשפ"ו לראש השנה תשפ"ז.
2. קטניות שהגיעו לשליש גידולם במשך שנת תשפ"ו, בין ראש השנה תשפ"ו לראש השנה תשפ"ז.
3. פירות החונטים בין ט"ו בשבט תשפ״ו לט"ו בשבט תשפ"ז (גם אם נקטפים אחרי ט"ו בשבט תשפ"ז).
4. פירות הדר (תפוזים, קלמנטינות, אשכוליות, פומלות ולימונים) שחנטו באביב ובקיץ תשפ״ה ונקטפו לאחר ט"ו בשבט תשפ"ו חייבים מספק הן ב"מעשר שני" והן ב"מעשר עני", ולכן יש להזכיר בנוסח ההפרשה גם "מעשר שני" וגם "מעשר עני" וכן לחלל את ה"מעשר שני" (ולתת לעני את ה"מעשר עני").
5. אתרוג שנקטף לאחר ט"ו בשבט תשפ"ה, אף שחנט לפני ט"ו בשבט, חייב ב"מעשר עני", כיון שבאתרוג הקובע הוא זמן הקטיף. לכן האתרוגים השנה חייבים במעשר עני. אתרוגים הנקטפים אחר ט"ו בשבט תשפ"ו חייבים במעשר שני.
6. זיתים וענבים שגדלו שליש לפני ט״ו בשבט תשפ"ה חייבים במעשר שני, הגיעו לשליש גידולם אחר ט"ו בשבט תשפ"ה חייבים במעשר עני.
לידיעת הציבור: הרב לנדא משייך בוטנים למשפחת הירקות, ואילו כל הבד"צים משייכים אותם לקטניות, לכן בוטנים שהגיעו לשליש גידולם בשנת תשפ"ה ונקטפו אחרי ראש השנה של שנת תשפ"ו, הרב לנדא יעשר מעשר שני, ולדעת רוב הפוסקים חייבים במעשר עני.
המפריש מהם שוב יעשה שאלת חכם משום שייתכן שמעשר משנה על חברתה ומהחייב במעשר עני על החייב במע"ש וההיפך ונמצא מעשר מן הפטור על החיוב.
באתרוג מצה ומרור הדין הוא שחייב להיות ׳לכם׳ כלומר שייך ממונית למי שרוצה לצאת בהם ידי חובת המצוה, לכן חייבים לוודא בשנה זו, שהופרש מהם מעשר עני והועבר לעני בפועל.
חילול מעשר שני ושיעור הפרוטה: מאחר והשנה הבאה עלינו לטובה היא שנת מעשר שני, ראוי שכל מי שאין לו מטבע מיוחדת לחילול מעשר שני, יכין לעצמו אפשרות לחילול המעשר כדין. ניתן להירשם כמנוי לקרן המעשרות עבור חילול מעשר שני במס' טלפון 02-6488888.
שיעור הפרוטה כיום הוא כ-16 אגורות, והמחללים את המעשר שני שלהם על המטבע שלהם צריכים להוסיף חומש כ-20 אגורות סה"כ בכל חילול. ויש מחמירים שהחומש יהיה שווה פרוטה. לכן אין לחלל על מטבע פחותה מחצי שקל, ואז יכולים לחלל עליה ב' פעמים. והרוצים לחלל יותר מפעמיים על אותה מטבע, ייקחו מטבע שערכה גדול יותר.
דע! כשהמעשר שני אינו שווה פרוטה צריכים לחללו על פרוטה חמורה. שווי פרוטה מעודכן מ- ו' תשרי תשפ"ו: מחיר הכסף נמצא בימים אלו בתנודות ביחס לממוצע השנתי יש לשים לב בעת חישוב הפרוטות שניתן לחלל עליהם במטבע (מטבע של 10 אגורות הינה פחות מפרוטה ולא ניתן לחלל עליה).
שווי פרוטה אחת הוא כ- 17.6 אגורות
שיעור פרוטה הוא אחד חלקי ארבעים מגרם כסף, שיעור זה נקבע על פי מה שכתב השו"ע יו"ד סי' שלא וחו"מ סימן פח ששיעור הפרוטה משקל חצי שעורה של כסף נקי. וכתוב בחזון איש שמדדו שבגרם אחד יש 20 שעורות וא"כ בגרם אחד יש ארבעים פרוטות. לכן ערך פרוטה שווה למחיר של חלק הארבעים(1/40) גרם כסף טהור.
החישוב לדעת את מחיר הפרוטה לפי גרם הכסף העכשווי, הוא על פי משקל אונקיית כסף שהוא 31.1035 גרם, את מחיר האונקיה הבורסאי יש לחלק ל-31.1035 ומקבלים מחיר 1 גרם כסף, אותו מחלקים לארבעים, ומקבלים מחיר 1 פרוטה, את התוצאה מכפילים ב-1.17 שזהו מע"מ ושוב להכפיל ב-1.18 שזה ממוצע של רווח הקמעוני והתוצאה היא שיעור הפרוטה כולל מע"מ ורווח.
הפרשה משנה על חברתה: אין מפרישים מיבול שנה אחת על יבול שנה אחרת, ולכן כאשר חלק מהירקות נלקטו לפני ראש השנה וחלקם אחרי ראש השנה, אין מפרישים תרומות ומעשרות מזה על זה. דבר זה מצוי בעגבניות אשכול [רגילות ושרי] שחלקן מבשיל מוקדם יותר, ונלקטות כולן יחד כאשר הרוב מבשיל.
אין מפרישים מתבואה וקטניות שהביאו שליש לפני ראש השנה על תבואה וקטניות שהביאו שליש לאחריו, ולהפך. הפרשה משנה על חברתה אינה מועילה גם בדיעבד, ואם הפריש בכל אלו מזה על זה ההפרשה לא הועילה. אך פעמים שהיא הועילה לתקן חלק מהיבול השייך לאותה שנה. לפיכך מי שהפריש משנה על חברתה בטעות, יעשה שאלת חכם כיצד לתקן את היבול.
מי שהתערבו לו ירקות שנלקטו לפני ראש השנה עם כאלו שנלקטו אחריו, או ירקות שנגמר גידולם לפני ראש השנה עם כאלו שנגמר גידולם אחריו, וכן אם התערבו לו קטניות שהביאו שליש לפני ראש השנה עם קטניות שהביאו שליש אחריו, יש בזה כמה דעות, ועליו לעשות שאלת חכם.
בימים שלאחר ראש השנה, ייתכן שחלק מן הירקות הטריים יהיו עדיין מלקיטה של קודם ר"ה. ובפרט יש לחוש בעגבניות אשכול [רגילות ושרי] לתערובת של עגבניות שנגמר גידולן קודם ר"ה עם עגבניות שנגמר גידולן לאחר ר"ה. אמנם באלו שלא נלקטו אשכולות לא צריך לחוש שעירבו יבול שהבשיל לפני ראש השנה עם יבול שהבשיל אחרי ר"ה.
בתקופה הקרובה עשויה להגיע לשווקים תוצרת שמעורבת מיבול שלפני ר"ה ביבול שאחרי ר"ה מהמינים הבאים: בטטה, דלורית, דלעת, כרוב וסלק. בתחילת החורף מיני הירקות בצל, גזר ותפו"א הם מיבול השנה הקודמת – שנת מעשר עני.
בקטניות – הבטנים משווקים כעת הם עדיין משנת תשפ"ד – שנת מעשר שני, בקרוב יתחילו לשווק את מה שלוקטים בימים אלו שהם מעשר עני. [ויתכן שיהיה מעורב בהם גם בטנים שהביאו שליש אחרי ר"ה תשפ"ו שנת מעשר שני].
תירס גרגירים לחים, כנראה שיהיה מעורב גם מקטיף של תירס שהביא שליש אחרי ראש השנה תשפ"ו ושייך לשנת מעשר שני.
שנה זו היא שנת ביעור מעשרות, כלומר בערב פסח (ערב שביעי של פסח) מבערים את היבול שהופרש לתרו״מ ולחלה וכן מבערים את המטבעות של מעשר שני. ונבאר הדברים לציבור בע״ה ובס״ד בבוא העת. גמר חתימה טובה.
להזמנת הרצאה מרתקת בליווי מצגת מרהיבה בנושא: כשרות המטבח ומוצרי המזון בעידן הטכנולוגי
לפרטים למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]
להצטרפות לקבוצת ״כשרות״ – מידע ועדכונים: https://chat.whatsapp.com/K5QZG4j291v7vghfovbzZV
לאתר: https://raichmankm.com/





















יפה
כל הכבוד על המידע
מידע מרתק
תודה
כתבה יפה ומחכימה
תודה החכמתי
שנה טובה
איזה כתבות מחכימות!
שווי הפרוטה זה לחומרא בלבד
כתבה עשירה ומרתקת
נפלא