לאחר כשנתיים של שבי אכזרי ברצועת עזה, אבינתן אור, שנחטף מפסטיבל הנובה, שב לישראל ונפגש לראשונה עם משפחתו. "הוא חזר מהתחתית של הגיהינום", אמרו בני משפחתו, אך מדגישים – הוא חזר עם עוצמה.
ביום שחרורו, תיעדו מצלמות דובר צה"ל את המפגש המרגש של אבינתן עם משפחתו – דיצה, אמו; ירון, אביו; אחיו ואחיותיו;. החיבוק היה סוער, המילים רכות – בערבית. "הוא כבר חושב בערבית ומתרגם לעברית", מספרת אמו. "הוא כמעט לא שמע מילה בעברית במשך כל תקופת השבי".
אבינתן חזר כשהוא רזה מאוד, מותש פיזית ונפשי, אך מלא ברוח חיים. לדבריה של אמו, "הוא מוקף בני משפחה וחברים, הוא מדהים, ישן מעט מאוד, אבל כל היום מביע אהבה ותודה. כל הזמן הוא אומר 'אני אוהב אתכם'.
"נס" היא המילה בה בחר אביו לתאר את חזרתו. "אהבה" היא המילה של אבינתן עצמו. ואילו אמו, דיצה, אומרת בפשטות: "אין מילים".
בתקופת השבי, ניצל אבינתן הזדמנות שנקרתה במהלך הפצצה של חיל האוויר הישראלי וניסה להימלט. "כבר היה חצי בחוץ, הראש שלו היה מחוץ למנהרה – אבל תפסו לו את הרגליים", תיארה אמו. בעקבות ניסיון הבריחה, תנאי כליאתו הוחמרו באופן קיצוני – הוא נכלא בצינוק בגודל מזרן, אזוק לשלשלאות, ללא אפשרות לעמוד או לשכב באופן מלא.
למרות הקושי, המשיך להיאחז בחיים. "לא משנה באיזה מקום הוא נמצא – הוא עושה מעשה אקטיבי", אומרת אמו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנפגש עמו עם שובו, אמר לו: "טוב שלא הצלחת לברוח – כי התנאים שם בחוץ קשים מדי להגיע לכוחות צה"ל".
