ספר גדול זה, אשר דבר העלותו על מזבח הדפוס, הכה גלים בכל רחבי היהדות התורתית בכל מקומות מושבותיה, בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, הוא בשורה נפלאה לכל מבקשי דבר הלכה, קוב"ה חדי בפלפולא דאורייתא ואין לו בעולמנו אלא ד' אמות של הלכה.
סדרת ספרים גדולה זו, פרי עמלו ויגיעו של הגאון המופלג, שמו מפארים, רבי אברהם טומבק שליט"א, רואה אור בימים אלו במהדורה מפוארת גם מבחינה חיצונית. אולם בעיקר יהיה טעמה למתוק בפי כל חך טועם, בבהירות הצעת הסוגיות, ספקות האחרונים והכרעת ההלכה לדינא בעיון ובבקיאות ובצילותא דשמעתתא מיוחדת כיאות לתורת ארץ ישראל ועיר הקודש והמקדש.
המערכות בנויות בנוסח המקובל לנו מרבותינו גדולי הישיבות, בהעמדת הקושיות והחקירות בסדר נכון, אשר מביא תועלת עצומה לכל הוגה ומעיין להעמידו ישר הכן על המסילה העולה אל מרום הבנת השמועה כצורתה, בעיון עמוק הדק היטב, ובלי להחטיא המטרה. הכל בסברות מבוססות לאמתה של תורה, ומעוגנות בדברי רבותינו הפוסקים ראשונים ואחרונים, כאשר יחזה המיטיב לראות בין בתרי הספר.
הספר התקבל בברכה שלמה בפיהם ובפי כתבם של גדולי ההוראה וגדולי הדור שליט"א, אשר יצאו מגדרם לעטרו בסנסני פליאה והשתאות, שאינם שכיחים בקולמוסם המוכר לכל בא בשערי ספרים העולים ונדפסים בשנים האחרונות: "המיוחדים והחשובים מאוד", "מלאים וגדושים בחדו"ת ערבים ושמחים", "ספרים מיוחדים במינם שיש בהם תועלת גדולה", "ניכר בהם הרבה עמל ויגיעה להעמיד הדברים בדרך אמת", "הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד… כמה שידינו יכולה להגיע", "העלה דברים נפלאים כאשר יראה כל מעיין ושופט בצדק". ועוד כהנה וכהנה, הפלא ופלא.
עיון קל בספר מעמיד את המעיין על היקף הסוגיות, ואין כאן המקום להאריך מלבד לטעום אפס קצהו מעט מזעיר על קצה המטה. דרך משל, בכרך השמיני העוסק בהלכות ברכות הנהנין, חוקר הגאון המחבר שליט"א במערכה הראשונה בגדר חיוב ברכת הנהנין ומסתעף מתוך חקירה זו גופה לביאור מחלוקת הרמב"ם והראב"ד אם מברכים על אכילת איסור. בתוך הדברים מתבארים כמין חומר כמה וכמה עניינים גדולים ובהם: מחלוקת הפוסקים אם אונן מותר לאכול בלא ברכה, גדר האיסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה והחילוק בשורש איסור זה האם הוא מדין מעילה או שהוא בגדר גוזל את הברכה. האם מותר לאדם שאנוס שלא לברך, לשתות, או שמאחר שיודע שבמצבו אינו יכול לברך אסור לו לשתות. האם בברכת הנהנין יש גם מצוה עצמית, או שגדר הדברים הוא רק מניעת האיסור לאכול בלא לברך. האם המחלוקת לגבי ברכה על אכילת איסור תלויה ומשתנה בין איסורי חפצא לאיסורי גברא (אכילת דבר איסור מול אכילה ביום הכיפורים במצבים שהחולי וכיוצא בו מתירים את עצם האכילה) ומחלוקת הנצי"ב והביאור הלכה אם מי שאינו יודע לברך מותר לאכול בלא ברכה. רשימת הנושאים הזו במלואה היא פרי טעימה קלה ממערכה אחת בקצה קצהו של האי ספרא רבה, כרכא דכולא ביה, המעלה על שולחן מלכי רבנן משופרי דשופרא בסדר הגון ונכון. רב התועלת.
לא נצרכה אלא לברכה להגאון המחבר שליט"א כי יוסף ה' תת כח לו להשקות צמאי חסדו בעוד ועוד כרכים המקיפים בטוב טעם ודעת, בריות גופא ונהורא מעליא.
הוצאה לאור – צוף; הפצה: קולמוס וי. בלוי.
