גדולי הדור וראשי הישיבות חתמו על מכתב ובו קריאה של חיבה לבני הישיבות להרבות בלימוד תורה בפרט בימי החנוכה הבאים עלינו לטובה.
"בימים ההם בזמן החשמונאים הייתה סייעתא דשמיא מיוחדת שנתבטלה הגזירה וזכו לעסוק בתורה ולקיים מצוות בזכות שמסרו את נפשם, וידוע מה שכתב הרמח"ל 'שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא, יאיר אור מעין האור הראשון ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקיבלו'. ואם כן בחנוכה בכל שנה ושנה חוזרת ההשפעה של תורה ומצוות, והוא זמן מסוגל יותר מכל השנה להצלחה בתורה וגם לקיום המצוות בשלימות.
"ומכיון שבחנוכה הייתה הישועה שנתבטלה הגזירה וכבר היה אפשר לעסוק בתורה, מסתבר שיש בו חיוב גדול יותר לעסוק בתורה. וכפי שכתב השל"ה הקדוש "הימים הקדושים האלו ראויים ביותר להתמדת תורה מבשאר הימים", ולכן יש להתחזק ביותר שלא יהיה רפיון מתורה בזמנים קדושים אלו, וחבל על כל רגע שמפסידים מתורה בימים אלו.
"ובוודאי בשנה זו, שרבו אשר רוצים להפריע את בני התורה מלימודם, היו לא תהיה, צריך להוסיף בזכויות ולהוסיף עוד שעות לימוד בחנוכה, ובמוסדות התורה ימשיכו בעסק התורה כפי שצריך, ובהיכלי התורה ובתי המדרשות בקהילות הקודש, יתחזקו בעסק התורה ויוסיפו לימודם, ולא להיפך חייו, כדי שבזכותם כל הגזירות יתבטלו, וכפי שידוע שמרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין זיע"א פעל רבות בשנים, לתוספת לימוד בימי החנוכה בישיבות הקדושות, ומסר נפשו על כך.
"ופשוט שראוי בקהילות הקודש בזמן החורף, ולא רק בימי החנוכה, ובמיוחד בשנה זו, לקיים סדרי לימוד לאברכים ובחורים בלילות שבת הארוכים, ובימי שישי ובמוצ"ש הארוכים.
"ופשוט כי חלילה מלבטל את הזמן היקר באירועים שאין ראוי לאף אחד, ובמיוחד לבני התורה להשתתף בהם, ואדרבה בימים קדושים אלו ראוי להיות מוסיף והולך בעסק התורה ולא ח"ו להיפך.
"ימי החנוכה הם ימים הראויים ומסוגלים לדבקות בתורה, כמובן כל א' לפי כוחו, עם יישוב הדעת ובשמחה, ומי שהוא חכם ובר דעת יבין את זאת, ויזכה עי"ז להצלחה בתורה כל השנה".
