הבכיר הצבאי: מלחמה בלבנון עלולה דווקא לחזק את חיזבאללה

לפי תפיסה רווחת במערכת הביטחון, התחייבותה של ממשלת לבנון לנטרול כוחו הצבאי של חיזבאללה – לפחות מהנשק הכבד לא מומשה, ולפיכך על ישראל לשקול פעולה צבאית שתמנע מהארגון להפוך שוב לאיום אסטרטגי. גישה זו נשענת גם על לקחי מתקפת 7 באוקטובר, שלפיהם אין לאפשר לארגוני טרור דוגמת חמאס או חיזבאללה להתחמש מחדש ולבנות כוח הרתעתי משמעותי.

עם זאת, שורה של גורמים אזוריים ובינלאומיים עשויים דווקא להקטין את הסבירות למלחמה רחבה בעת הנוכחית – ואף להסיר חלק ניכר מהאיום הנשקף מגבול הצפון.

שקט יחסי בגבול הצפון

בעת הזו שורר שקט יחסי לאורך הגבול עם לבנון. חיזבאללה נמנע מתגובה, גם נוכח תקיפות ישראליות מתמשכות נגד יעדיו וגם לאחר חיסולים ממוקדים של בכירים בארגון. היעדר תגובה זו מלמד, לפי הערכות, על רצון של חיזבאללה להימנע מהסלמה.

האינטרס הלבנוני

ללבנון עצמה קיים אינטרס מובהק בצמצום כוחו של חיזבאללה. אף שקצב הפעולה של צבא לבנון איטי והצעדים נגד הארגון מוגבלים, ניכרת מגמה של ניסיון – גם אם זהיר – לחזק את ריבונות המדינה. יש לזכור כי פירוק נשק בלתי חוקי הוא אתגר מורכב גם עבור מדינות חזקות, ותהליך כזה עשוי להימשך שנים.

הלחץ והנחישות האמריקניים

ארצות הברית, בראשות הנשיא דונלד טראמפ, מבקשת להעניק הזדמנות לממשלת לבנון החדשה. מהלך צבאי ישראלי רחב היקף בתקופה של שקט יחסי עלול ליצור חיכוך מיותר עם וושינגטון ולפגוע במרחב התמרון המדיני של ישראל.

מגבלות הכוח הצבאי

גם אם בידי ישראל יכולות לפגוע קשות בנכסי חיזבאללה, אין ודאות שמלחמה כוללת תוביל לקריסת הארגון. בדומה לחמאס בעזה, חיזבאללה פועל מתוך אוכלוסייה אזרחית, ועימות רחב עלול להביא להרס נרחב בלבנון – תרחיש שעשוי דווקא לחזק את מעמד הארגון אם ייתפס כמי שנלחם בתוקפנות ישראלית בלתי מוצדקת.

עמדת הציבור הלבנוני

בניגוד לעזה, בלבנון קיים רוב ציבורי נרחב – כולל בקרב חלקים מהקהילה השיעית – שאינו תומך בחיזבאללה. רבים רואים בארגון גורם שהביא הרס וחורבן למדינה, ותומכים במאמצי הממשלה לבסס את לבנון כמדינה ריבונית שבה רק מוסדות השלטון מחזיקים בכוח צבאי. יש אף נכונות גוברת לשיפור היחסים עם ישראל ולשיתופי פעולה כלכליים עתידיים.