היועמ"שית נגד וועדת החקירה: "הוועדה תהפוך לכלי פוליטי, לא לחקר האמת"

לקראת כינוס ועדת השרים בראשות ראש הממשלה, שאמורה לקבוע את המנדט לוועדת החקירה שמקדם נתניהו לבדיקת מחדלי טבח 7 באוקטובר, פרסמה הערב (ראשון) היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב‑מיארה, חוות דעת חריפה נגד הצעת החוק.

בהרב‑מיארה טוענת כי מדובר בהצעה "פרסונלית, התפורה למידותיה של הממשלה", וכי היא רצופה פגמים מהותיים שאינם מאפשרים את קידומה.

לדבריה, הכלי הייעודי שקבעה הכנסת לאירועים בסדר גודל כזה הוא ועדת חקירה ממלכתית, שהוקמה בחוק לפני יותר מחמישים שנה. לטענתה, המנגנון שמציעה הממשלה אינו עומד בדרישות של ועדה מקצועית ובלתי תלויה, ומנוגד לתכלית של בירור אמיתי של מחדלי 7 באוקטובר. בהרב‑מיארה מזהירה כי ההצעה מבקשת לעקוף את הצו על תנאי שהוציא בג"ץ בנושא, ולייצר ועדת חקירה בתנאים הנוחים לממשלה – שהיא עצמה מושא החקירה.

עוד ציינה כי אף שהוועדה המוצעת מכונה "ועדת חקירה ממלכתית לאומית", ההסדרים הכלולים בה פוגעים בעקרונות הבסיסיים של ועדת חקירה ממלכתית. לדבריה, מדובר באסון לאומי המחייב בירור עצמאי, מקצועי ואמין, וכי המתווה הנוכחי עלול ליצור פוליטיזציה שתפגע בחקר האמת. היא הדגישה כי היעדר שופט בכיר בראשות הוועדה מחליש את סמכויותיה, וכי דווקא אירועי 7 באוקטובר מחייבים הפחתת תלות בממשלה – לא הגברתה.

בחוות הדעת הסבירה היועמ"שית כי הממשלה היא מושא מרכזי של החקירה, ולכן אסור לה להגדיר בעצמה את תחומי הבדיקה. לטענתה, במצב הנוכחי תוכל הממשלה לעצב את גבולות החקירה ואת הנרטיב שיוצג לציבור. מאחר שהממשלה שולטת בכנסת, היא עשויה לעקוף את המסלול החוקי להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולייצר מנגנון שמשרת אינטרסים פוליטיים ופרסונליים.

לפי המתווה המתגבש, מנדט הוועדה צפוי לכלול בדיקה של אירועים החל ממבצע צוק איתן ועד היום, וכן בחינה של מערכת המשפט ופסיקות מסוימות. ההרכב המוצע כולל שישה חברים – שלושה מהקואליציה ושלושה מהאופוזיציה – כאשר יו"ר הכנסת ימנה את נציגי האופוזיציה, מאחר שזו אינה צפויה לשתף פעולה. משפחות הנפגעים מביעות חשש כי ההרכב ייצור שיתוק פנימי שימנע הכרעות.

ח"כ אריאל קלנר, יוזם הצעת החוק, אמר כי הוא מצפה לשיתוף פעולה מצד האופוזיציה, והדגיש כי "אין זכות וטו על הקמת ועדת חקירה בנושא כל כך קריטי".