הגדרת המושג דש
"מלאכת דש" פירושה להפריד דבר ממקום גידולו. לדוגמה, כאשר מפרידים אפונה המכוסה בקליפה מהקליפה – פעולה זו נקראת "דישה". דישה אסורה מן התורה, ויש לדין זה השלכות רבות גם למאכלים בני זמננו, כפי שיתבאר.
היתר להפריד מאכלים מהקליפה כשהדבר נעשה סמוך לאכילה
איסור הדישה נאמר בדגנים וקטניות, כגון חיטה, שעורה ואפונה, שנהוג להפרידן הרבה לפני האכילה. מאכלים אלו אינם ראויים לאכילה אף לאחר הדישה, ולכן הדישה לגביהם היא "מלאכה".
אבל בקטניות שנוהגים לאוכלן מיד לאחר הקילוף, הקילוף נחשב ל"חלק מהאכילה" ומותר לקלף אותן לפני האכילה.
דוגמאות לקטניות וירקות שמותר לקלף סמוך לאכילה
מותר לקלף פיצוחים, אדממה, בננות, קיווי, מנגו וכדומה סמוך לאכילה.
אף על פי שמפרידים את המאכל ממקום גידולו, הדבר מותר מכיוון שאוכלים אותם מיד לאחר הקילוף, ולכן הדבר נחשב כחלק מהאכילה ולא כמלאכת "דישה" שנועדה להיות חלק מתיקון המאכל.
יש להדגיש כי יש לקלף את הפירות רק סמוך לסעודה. זאת מכיוון שהקילוף הוא למעשה בירור המאכל מהפסולת (הקליפה), ומדיני בורר פעולה זו מותרת רק סמוך לסעודה.
איסור סחיטת פירות בשבת
כמו שאסור לדוש בשבת – דהיינו להוציא את הגרעין מהקליפה שלו, כך אסור לסחוט פירות שבת – להוציא את המשקה מתוך הפרי.
שלוש דרגות באיסור סחיטת פירות בשבת:
1. זיתים וענבים: אסורים בסחיטה מן התורה (כי שמן זית ויין הם "משקאות חשובים" ונחשב שמוציא משקה מהאוכל).
2. פירות שרגילים לסחוט (כמו תפוזים): אסורים בסחיטה מדרבנן (גזירה שמא יסחטו זיתים וענבים, ויש אומרים שגם אלו אסורים מהתורה).
3. פירות שאינם רגילים לסחוט: מעיקר הדין מותר, אך למעשה אסור לסחוט פירות בשבת כלל, כיוון שנוהגים לסחוט את כולם היום.
סחיטת לימון בשבת
לבני אשכנז אסור לסחוט לימון בשבת, מכיוון שזהו פרי שרגילים לסוחטו. ולבני עדות המזרח מותר לסחוט לימון בשבת, מכיוון שבדרך כלל רגילים לסוחטו לתוך אוכל, אין לו דין של משקה.
סחיטת לימון לסלט
האיסור בסחיטת פירות בשבת נאמר דווקא כאשר סוחטים לתוך קערה ריקה, שכן במקרה כזה המיץ שיוצא מהפרי מקבל דין של "משקה", ואסור להוציא משקה מתוך אוכל (הפרי).
לעומת זאת, אם סוחטים לתוך קערה מלאה, כגון שסוחטים לימון או תפוז לתוך סלט או כל מאכל אחר, למיץ יש דין של אוכל – כי הוא נהיה כחלק מהאוכל שנסחט עליו, והדבר מותר.
סחיטת לימון לצורך הכנת לימונדה
מותר לסחוט לימון לתוך כוס עם סוכר לצורך הכנת לימונדה, מכיוון שהסוכר הוא אוכל ומותר לסחוט את הלימון על האוכל.
יש להקפיד שיהיה מספיק סוכר שהלימון לא ימיס אותו כשסוחטים אותו עליו – כדי שבאמת הלימון יסחט על אוכל ולא על משקה.
למצוץ מיץ מהפרי בשבת
מותר למצוץ מיץ מתוך תפוזים ואשכוליות בשבת, מכיוון שגם אם סוחטים אותם האיסור הוא לא מהתורה, לא נאסר למצוץ מתוכם מיץ בדרך אכילה.
אמנם, אסור למצוץ מיץ מענבים או זיתים, מכיוון שאיסור סחיטתם הוא מהתורה, החמירו גם בלמצוץ את הפרי בתוך כדי אכילה.
סחיטת מלפפון חמוץ כדי להוציא ממנו משקים
מותר לסחוט מלפפון חמוץ ששהה במים, כדי להוציא ממנו את המשקים – כשאינו מעוניין במשקים, אלא כדי שהירק לא יהיה מלא בנוזלים. אבל אסור לסחוט אותו כדי לשתות את המשקים שיוצאים מתוכו.
וכן קוגל תפוחי אדמה, או גפילטע פיש שיצא נוזלי מדי, מותר לסחוט אותו כדי להוציא ממנו את הנוזלים שלא יהיה רטוב.
ריסוק קרח בשבת
אין לרסק קרח בשבת כדי שיהפוך למים, מכיוון שדומה לסחיטת פרי – שמוציא מים מתוך הקרח ויבוא בטעות גם לסחוט פירות.
אמנם אם כוונתו היא רק לפרק את הקרח לחתיכות קטנות כדי שיוכל לאכול אותו, מותר (אפילו אם ינטפו ממנו מעט מים).
נתינת קרח בתוך מים בשבת
מותר לתת קרח בתוך מים בשבת – מכיוון שאינו מרסק בידיים.
וכן מותר למזוג מים לתוך כוס עם קרח בשבת, ואם יכול בקלות למזוג על דופן הכוס ולא על הקרח ישירות עדיף לנהוג כך.
מקור: שו"ע ומשנ"ב סימן שיט' סעיף ו', וסימן שכ ובמשנ"ב שם. לכל פסקי הרב וגליונות אזמרה לשמך – https://azamra-leshimcha.co.il/ לשאלות ותגובות במייל – [email protected]
תודה רבה