הקדמה
השנה חל חג שבועות ביום שישי, ומי שרוצה לבשל בשבועות אוכל עבור שבת, צריך לעשות עירוב תבשילין. בימים הקרובים נבאר למה צריך עירוב תבשילין, איך הוא עובד, וכיצד עושים עירובי תבשילין הלכה למעשה.
למה צריך עירוב תבשילין?
בעיקרון מותר לבשל מיום טוב לשבת, מכיוון שאם יהיו לו אורחים הוא ישתמש באוכל, או משום שאין איסור לבשל מיום טוב לשבת, אלא רק מיום טוב לחול, כך שאין איסור מהתורה להכין אוכל ביום טוב עבור השבת.
אך מדרבנן, מכיוון שאם נתיר לבשל מיום טוב לשבת יש חשש שאנשים יגידו שאפשר לבשל גם מיום טוב ליום חול, לכן תיקנו עירוב תבשילין, להתיר את הבישול מיום טוב לשבת, ומחר נסביר כיצד הוא עובד.
איך בעצם עובד עירוב תבשילין?
עירוב תבשילין משמש כהיכר לכך שאי אפשר סתם לבשל מיום טוב ליום אחר, אלא רק מיום טוב לשבת על ידי עירוב תבשילין.
כמו כן עירוב תבשילין מערב את בישולי השבת עם בישולי היום טוב, כך שכשמבשל ביום טוב לשבת זה נחשב אותו דבר כמו שמבשל ליום טוב עצמו, ולכן הדבר מותר.
כיצד מערבין עירובי תבשילין
מצוות עירוב תבשילין היא לקחת בערב החג קודם הדלקת נרות תבשיל שרגילים לאכול עם פת, ומאפה (התבשיל בגודל כזית, והמאפה לכתחילה בגודל כביצה), ואומר עליהם את הנוסח הבא:
ברכה
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו, על מצוות עירוב". אחר כך יאמר את הנוסח שתקנו חז"ל בלשון ארמית, ואם אינו מבין בלשון ארמית, יאמר את הנוסח שבלשון הקודש, כדלהלן:
נוסח העירוב בארמית:
"בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לְמֵיפָא וּלְבַשָּׁלָא וּלְאַטְמָנָא וּלְאַדְלָקָא שְׁרָגָא וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבַּתָּא, לָנָא וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת".
נוסח העירוב בלשון הקודש:
"בזה העירוב יהיה מותר לנו לאפות, ולבשל, ולהטמין, ולהדליק נר, ולעשות כל צרכנו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת".
שו"ע ומשנ"ב סימן רפד-רפו, אזמרה לשמך.
מי צריך לעשות עירוב תבשילין
את העירוב צריך לעשות כל אחד שמתכוון לבשל מיום טוב לשבת, וגם מי שאינו מתכוון לבשל אבל הוא מדליק נרות ביום טוב – ערב שבת, ומחמם אוכל יבש מוכן על הפלטה, יעשה עירוב תבשילין, אך ללא ברכה.
לכתחילה הבעל מברך והאשה גם תשמע, ובדיעבד גם אם לא שמעה יכולה לבשל כרגיל.
לבשל בחג כשאפשר ליהנות מהאוכל
גם כשעושים עירובי תבשילין, לכתחילה יש לבשל בחג בשעה שהאוכל יכול להיאכל בחג – במקרה שמגיעים אורחים.
בדיעבד מותר לבשל גם סמוך לשקיעה.
האם צריך לאכול את העירוב, ומתי
לכתחילה יש לאכול את העירוב בשבת (לא לפני).
אם העירוב הוא לחם, ישתמש בו ללחם משנה ויאכל אותו בסעודה שלישית.
אם העירוב אינו לחם אלא סתם מאפה, נהוג לאכול אותו בסעודה שלישית.
מקורות: שו"ע ומשנ"ב סימן רפד-רפו, אזמרה לשמך.
"עד ממחרת השבת השביעית" אז למה זה לא ביום ראשון?
צריך להיות ביום ראשון. החג.