קובה העלתה את רמת הכוננות הצבאית לרמה הגבוהה ביותר וקיימה תרגילים נרחבים, על רקע החרפת המתיחות עם ארצות הברית והצהרות חריגות מצד הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. נשיא קובה מיגל דיאס-קאנל הגדיר את המהלך כצעד הרתעתי הכרחי, שנועד למנוע תוקפנות אפשרית ולהבהיר כי הוואנה ערוכה לכל תרחיש.
לדברי דיאס־קאנל, התרגילים – שכללו פיקוח צמוד על יחידות שריון ותרחישים מבצעיים רחבי היקף – נועדו "לגרום לאימפריאליזם לחשב את מחיר התקיפה". הדברים נאמרו בשידור בטלוויזיה הממלכתית, כאשר לצדו בכירי הצבא ובהם שר הכוחות המזוינים. הנשיא הדגיש כי בנסיבות הנוכחיות נדרשת היערכות מוגברת והאיץ בכוחות להמשיך בהכנות.
המתיחות החריפה לאחר שטראמפ הזהיר מוקדם יותר החודש כי קובה "מוכנה ליפול", והציב אולטימטום פומבי להגעה להסדר – או לתשלום מחיר כבד, בדומה למה שתיאר כגורלה של ונצואלה. לפי דיווחים בינלאומיים, האיום משתלב בהקשר אזורי רחב יותר, הכולל צעדים אמריקאיים נגד בעלי ברית של הוואנה וניסיון לנתק מקורות נפט ומימון.
במקביל, המועצה לביטחון לאומי בקובה התכנסה בראשות דיאס־קאנל ואישרה שורה של תוכניות להעלאת המוכנות, לרבות מעבר אפשרי ל“מצב מלחמה”. הרשויות נמנעו מלפרט את היקף המהלכים, אך ציינו כי הם מתבצעים בהתאם לתפיסה האסטרטגית המכונה “מלחמת העם כולו” – דוקטרינה קובנית המדגישה גיוס אזרחי רחב ותיאום מלא בין צבא, מוסדות שלטון ואוכלוסייה אזרחית בעת עימות מזוין.
בהוואנה מדגישים כי מטרת התרגילים אינה הסלמה אלא הרתעה. עם זאת, המסרים החריפים משני הצדדים והצעדים בשטח מצביעים על תקופה רגישה ביחסי קובה–ארצות הברית, שבה כל התפתחות אזורית עלולה להצית עימות רחב יותר.
