שעות לאחר שסין הדהימה את הקהילה הבינלאומית כשהודיעה על פתיחת חקירה נגד הגנרל הבכיר ביותר בצבאה, ז’אנג יוּאוּ־שְׂיָה, מדווח הערב (יום א’) העיתון האמריקני וול סטריט ג'ורנל כי החשדות נגדו חמורים במיוחד: הדלפת מידע סודי על תוכנית הנשק הגרעיני של סין לארצות הברית, וקבלת שוחד בהיקפים נרחבים במסגרת תפקידו במערך הרכש הביטחוני.
ז’אנג, בן 75, נחשב עד לאחרונה לאחד מבעלי בריתו הקרובים והנאמנים ביותר של נשיא סין שי ג'ינפינג. לפי הדיווח, החשדות הוצגו במהלך תדרוך סגור שנערך בסוף השבוע בקרב הצמרת הביטחונית של צבא סין, שעות ספורות לפני ההודעה הרשמית של בייג’ינג על פתיחת החקירה. בהודעה הרשמית עצמה לא פורטו החשדות, ונמסר רק כי ז’אנג חשוד בהפרת חוקי המדינה וכללי המשמעת של המפלגה הקומוניסטית.
גורמים שהשתתפו בתדרוך סיפרו כי ההאשמה החמורה ביותר נגד ז’אנג היא העברת “מידע טכני” לארצות הברית בנוגע לכלי הנשק הגרעיניים של סין. במקביל, הרשויות בוחנות את אופן הפיקוח שלו על סוכנות צבאית רבת-עוצמה, האחראית על מחקר, פיתוח ורכש של ציוד צבאי. לפי אותם גורמים, נטען כי ז’אנג קיבל סכומי כסף עצומים בתמורה לקידום קצינים בתוך מערך הרכש עתיר התקציב.
עוד על פי הדיווח, ז’אנג חשוד כי קידם לתפקיד שר ההגנה את לי שאנגפו בתמורה לשוחד משמעותי. לי נעלם מהזירה הציבורית כבר בשנת 2023, ובהמשך הודח מתפקידו. שנה לאחר מכן הודח גם מהמפלגה הקומוניסטית באשמת שחיתות.
ז’אנג מכהן כסגן יושב ראש הנציבות הצבאית המרכזית – גוף הפיקוד הצבאי העליון של סין, שבראשו עומד הנשיא שי עצמו – ולכן נחשב לדמות הצבאית הבכירה ביותר במדינה מתחת לנשיא. החקירה נגדו מצטרפת לשורת מעצרים והדחות של בכירים במערכת הביטחון הסינית בשנים האחרונות. רשמית מדובר במאבק בשחיתות, אך בקרב פרשנים גוברת ההערכה כי חלק מהמקרים משקפים גם טיהורים פוליטיים של גורמים שנתפסו כבלתי נאמנים דיים להנהגה.
לפי הגורמים, ז’אנג חשוד גם ביצירת “קליקות פוליטיות” – מונח שבו משתמשת המפלגה לתיאור רשתות השפעה הנתפסות כמאיימות על אחדותה – ובניצול סמכויותיו לצבירת כוח והשפעה.
עוד נמסר כי חלק מהראיות נגדו הגיעו מחקירתו של גו ג’אן, לשעבר מנכ”ל תאגיד הגרעין הלאומי של סין, גוף ממשלתי המפקח על כלל תוכניות הגרעין במדינה, אזרחיות וצבאיות. חקירתו של גו, כך נטען בתדרוך, היא שקישרה את ז’אנג לפרצה ביטחונית חמורה בענף הגרעין, אם כי פרטים על אותה פרצה לא נמסרו.
ב"וול סטריט ג'ורנל" צוין כי לא ניתן היה להשיג את תגובתם של ז’אנג או של גו. מי שכן הגיב לפרשה הוא דובר שגרירות סין בוושינגטון, ליו פנגיו, שאמר כי “החלטת המפלגה לחקור את ז’אנג מדגישה את מחויבות ההנהגה למאבק מקיף ובלתי מתפשר בשחיתות”.
הפרשה מטלטלת את הנהגת סין ומציבה סימני שאלה כבדים סביב יציבותה ואחידותה של הצמרת הצבאית, בעיצומה של תקופה רגישה בזירה הבינלאומית.
הטרמינולוגיה לא משתנה בשלטון הקומוניסטי מאז ימי סטאלין. מי שסר חינו או מהוו איום אמיתי או מדומה על המנהיג אחת דינו למיתה.