בעוד עשן הקרבות ממבצע "שאגת הארי" מיתמר מעל מוקדי השלטון באיראן, השאלה המעסיקה את צמרת המשטר ואת גורמי המודיעין בעולם היא תוכנה של הצוואה שנעלמה. לפי הדיווחים וההדלפות המיוחסות לגורמי ביטחון, אין כרגע נוסח רשמי של המסמך, וזאת בשל הטענה המטלטלת כי מוג'תבא חמינאי פעל להשמדתו המהירה מיד לאחר החיסול בטהרן.
עם זאת, גלי השמועות המגיעים מתוך מסדרונות ה"חאוזה" בקום ומהחוגים הקרובים ללשכת המנהיג מציירים תמונה של מסמך שהיה עשוי לשנות את פניה של הרפובליקה האסלאמית מן היסוד, וזו כנראה הסיבה המרכזית להיעלמותו המסתורית.
הערכות המודיעין המרכזיות גורסות כי הצוואה הכילה הנחיה מפתיעה שסתרה את שאיפותיו של מוג'תבא ושל חלקים ממשמרות המהפכה. לפי אחת הסברות הנפוצות ביותר בטהרן, חמינאי הורה בכתב ידו על הקמת "מועצת הנהגה" משותפת שתורכב מאנשי דת בכירים ומפקדים צבאיים, במקום מינוי מנהיג עליון יחיד וכל-יכול. מתווה כזה היה שולל ממוג'תבא את האפשרות להפוך ליורש בלעדי ומחליש את אחיזתו האבסולוטית בשלטון.
שמועה אחרת, המופצת על ידי מתנגדי המשטר וגורמים רפורמיסטים שנותרו במחתרת, טוענת כי הצוואה כללה ביקורת חריפה על השחיתות הממסדית של משמרות המהפכה וקראה לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים לנוכח המצב הכלכלי הקורס – מסמך שמהווה "פצצה פוליטית" עבור מי שמנסים לשמר את המבנה הקיים.
האפשרות השלישית והנפיצה ביותר היא שחמינאי נקב בשמו של איש דת בכיר מקום, שאינו נמנה על מחנהו של מוג'תבא, כיורש המועדף עליו מבחינה רוחנית והלכתית. בחירה כזו הייתה יוצרת קרע בלתי ניתן לאיחוי בין הממסד הדתי לבין הזרוע המבצעית של משמרות המהפכה.
העובדה שהמסמך לא הוצג בפני "אסיפת המומחים" כנדרש בחוקה האיראנית, מחזקת את החשד בקרב רבים בטהרן כי מדובר ב"הפיכה שקטה" בתוך המשפחה והשלטון. כעת, בהיעדר הצוואה המקורית, המאבק על הירושה הופך לקרב יצרי של כוח צרוף, כאשר כל צד טוען כי הוא זה שממשיך את "דרכו האמיתית" של המנהיג, בעוד המציאות המדממת של המלחמה בחוץ מאיימת למוטט את המבנה כולו.
בהצלחה לכל הצדדים….