המערכה בין ישראל לאיראן והטלטלה בשווקי האנרגיה העולמיים מעלות מחדש את השאלה עד כמה משק האנרגיה הישראלי מסוגל להתמודד עם זעזועים ממושכים. מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" הופסקה הפעילות במאגרי הגז לווייתן וכריש בהנחיית גורמי הביטחון, בשל החשש מפגיעות טילים, ומאגר תמר נותר ספק הגז המרכזי של ישראל.
בעשור האחרון הפכה ישראל ממדינה שתלויה כמעט לחלוטין ביבוא גז למדינה בעלת עצמאות אנרגטית יחסית, הודות לגילויי הגז הגדולים בים התיכון. המאגרים תמר, לווייתן וכריש מספקים את עיקר הדלק לייצור החשמל בישראל, ותחנות כוח רבות עברו בשנים האחרונות מפחם לגז טבעי.
לפי נתוני משרד האנרגיה ואיגוד הגז הטבעי, עתודות הגז של ישראל מוערכות ביותר מטריליון מטרים מעוקבים – כמות שעשויה להספיק לעשרות שנים ואף לאפשר המשך יצוא למצרים ולירדן. עם זאת, חלק מהמומחים מטילים ספק בהערכות הללו ומזהירים מפני הסתמכות יתר על מאגרי הגז הקיימים.
למרות העצמאות היחסית בתחום הגז, ישראל עדיין תלויה במידה רבה ביבוא נפט ומוצריו, בעיקר לתחבורה ולתעשייה. לכן, עלייה חדה במחירי הנפט העולמיים בעקבות הסלמה אזורית עשויה להשפיע על יוקר המחיה ועל מחירי הדלק.
ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י ומרצה באוניברסיטת רייכמן, אומר כי עלייה של עשרות אחוזים במחירי הנפט עשויה להיות בעלת השלכות משמעותיות. לדבריו, מדובר בגורם שעשוי להשפיע על האינפלציה ואף על משך המלחמה, שכן מחירי אנרגיה גבוהים יוצרים לחץ כלכלי בינלאומי.
בינתיים, ישראל נמצאת במרוץ נגד הזמן בכל הנוגע לאספקת הגז. בעוד המאגרים לווייתן וכריש מושבתים בשל האיום הביטחוני, מאגר תמר ממשיך לפעול ולספק את צורכי המשק. גורמים בענף מזכירים כי גם לאחר מתקפת 7 באוקטובר, כאשר תמר הושבת למשך כ‑30 יום, לא נוצר מחסור משמעותי בגז.
עם זאת, יש מי שמזהירים מפני שאננות. הכלכלן אופיר פאר מלובי 99 טוען כי הפחתה משמעותית בהפקת הגז עלולה לגרום למעבר מוגבר לשימוש בפחם ובסולר – מהלך יקר ומזהם יותר. לדבריו, במלחמות קודמות מול איראן כבר נרשמו עלויות עודפות של מאות מיליוני שקלים למשק האנרגיה.
גם בזירה הבינלאומית קיימת אי־ודאות גדולה. ד"ר גיא לרון מהאוניברסיטה העברית מציין כי הסרת מקורות אנרגיה משמעותיים מהשוק העולמי עלולה ליצור זעזוע רחב שיגיע בסופו של דבר גם לכיסו של הצרכן.
שר האנרגיה אלי כהן, מנגד, מנסה להרגיע את החששות. לדבריו, משק האנרגיה הישראלי נערך מראש למצבי חירום באמצעות הגדלת מלאים, גיוון מקורות האנרגיה ומיגון מתקנים. "אנחנו ערוכים לתקופה ארוכה גם אם שני מאגרי הגז יישארו סגורים", אמר.
כהן הדגיש כי ייצור החשמל בישראל נשען על שילוב של גז טבעי, סולר, פחם ואנרגיה סולארית, ולכן לא צפוי מחסור בחשמל או בדלקים. לדבריו, ישראל תוכל להמשיך לספק את כל צורכי המשק גם במהלך לחימה ממושכת.
