בעוד מרבית חברות הספנות בעולם נמנעות מלהתקרב למיצרי הורמוז בעקבות האיומים של איראן לפגוע בכל כלי שיט באזור, איל הספנות היווני ג'ורג' פרוקופיו בחר לנקוט בגישה הפוכה לחלוטין – ולהמשיך להפעיל את המיכליות שבבעלותו דרך אחד מנתיבי השיט המסוכנים בעולם.
לפי דיווחים בענף, חמש מיכליות השייכות לחברות שבשליטתו חצו לאחרונה את המיצר, למרות ההכרזה האיראנית על סגירתו עם פרוץ הלחימה. לפני כניסתן לאזור, צוותי הספינות כיבו את מערכות הזיהוי והמעקב שלהן, מה שגרם להיעלמותן ממערכות המעקב הימיות. רק לאחר שיצאו מהמיצר הופיעו שוב במסכים.
המהלך עורר ביקורת קשה בקרב גורמים בענף הספנות הבינלאומי. לדבריהם, ההחלטה להציב כלי שיט באזור שבו כבר נפגעו מספר ספינות מירי איראני מסכנת את אנשי הצוות. עד כה דווח כי לפחות תשעה כלי שיט נפגעו באזור ושלושה בני אדם נהרגו.
אולם עבור פרוקופיו, כך נראה, הסיכון טומן בחובו גם הזדמנות כלכלית. סגירת המיצר – אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם לנפט ולסחורות – יצרה צוואר בקבוק לוגיסטי חריף. כתוצאה מכך זינקו מחירי ההובלה הימית, והביקוש לשירותי חברות שמוכנות להמשיך לשוט באזור עלה משמעותית.
לפי גורמים בענף, חברות הספנות שבשליטת פרוקופיו הפכו כמעט לאפשרות היחידה עבור לקוחות שמעוניינים להעביר מטענים דרך המיצר, למעט מכליות איראניות שמובילות נפט במסגרת מה שמכונה "צי הצללים".
פרוקופיו, בן 79, הוא אחד מבעלי צי המכליות הגדולים בעולם, והונו מוערך בכ‑4.7 מיליארד דולר. לאורך השנים הוא נודע כאיש עסקים שאינו חושש לפעול בשווקים רגישים במיוחד. כך למשל, גם לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה והטלת הסנקציות על מוסקבה, המשיכו החברות שבבעלותו להוביל נפט רוסי – מהלך שעורר עליו ביקורת והוביל לכך שכונה על ידי גורמים שונים "תומך במאמץ המלחמתי הרוסי".
למרות התדמית הפרובוקטיבית, בעולם הספנות מתארים אותו כאדם שחי בפשטות יחסית. הוא נוהג במרצדס ישנה, מסתובב לרוב ללא מאבטחים ומבלה חלק ניכר מזמנו על היאכטה הפרטית שלו מול חופי אתונה.
אלא שהעסקים שלו מתמקדים לא פעם בנישות גבוליות – כאלה שמצויות רגע לפני הקו שמפריד בין פעילות חוקית לפעילות בעייתית, אך מניבות רווחים גבוהים במיוחד.
לפי גורמים בענף, אנשי הצוות של הספינות רשאים לפי החוק לסרב להפליג לאזורי לחימה מסוכנים. עם זאת, ההערכה היא כי הרווחים הגבוהים מהפלגות דרך מיצרי הורמוז אפשרו לפרוקופיו להציע לצוותים תגמול כספי משמעותי, כזה שהקשה עליהם לסרב.
בנוסף, מעריכים גורמים בענף כי התמריץ הכלכלי הגבוה שימש גם כדי להתמודד עם קושי נוסף: חברות ביטוח רבות מסרבות לבטח כלי שיט העוברים באזורי לחימה פעילים – מה שמייקר עוד יותר את ההפלגות המסוכנות.
