במערכת הביטחון מתריעים כי חלק משמעותי מהטילים שמשגרת איראן לעבר ישראל הם טילי מצרר – חימוש מתפזר שמתפצל במהלך מעופו ומפזר עשרות פצצונות על פני שטח רחב.
לפי תדרוך שקיבלו כתבים צבאיים מבכירים במערכת הביטחון בשבוע האחרון, כמחצית מהטילים שנורו עד כה לעבר ישראל כוללים מנגנון של חימוש מתפזר. גורמים ביטחוניים מדגישים כי מדובר באיום מורכב במיוחד, המחייב הקפדה מלאה על הנחיות ההתגוננות.
פיזיקאי ממכון דוידסון לחינוך מדעי הסביר כי מדובר בטכנולוגיה שקיימת כבר עשרות שנים. בתוך גוף הטיל מאוחסנים תתי‑חימושים – פצצות קטנות רבות – הדחוסות יחד באמצעות מנגנון קפיצי. במהלך המעוף, לרוב בגובה של כמה קילומטרים, הטיל נפתח והמנגנון משחרר את הפצצונות שמתפזרות באוויר.
כל אחת מהפצצונות יכולה לשאת בין 4 ל‑8 קילוגרמים של חומר נפץ. לאחר הפיזור הן נופלות לקרקע ויכולות לכסות שטח רחב מאוד, לעיתים ברדיוס של עד כ‑10 קילומטרים.
בצה"ל מציינים כי מערכות ההגנה האווירית מסוגלות ליירט חלק מהאיומים, אך היירוט אינו תמיד מוחלט. בנוסף, גם שברי יירוט או פצצונות שלא התפוצצו עלולים להוות סכנה.
אתגר נוסף נובע מכך שחלק מתתי‑החימוש אינם מתפוצצים מיד עם הפגיעה בקרקע. במקרים כאלה הם עלולים להתפוצץ רק לאחר זמן – למשל אם מישהו נוגע בהם. לכן הרשויות מדגישות כי במקרה שמזהים חפץ חשוד יש להתרחק מיד מהמקום ולדווח לגורמי הביטחון, כדי שחבלנים יגיעו לנטרל אותו.
השימוש בפצצות מצרר שנוי במחלוקת בעולם, ומעל מאה מדינות חתומות על אמנה האוסרת את השימוש בהן. עם זאת, איראן אינה חתומה על האמנה. מומחים מציינים כי מעבר לנזק הישיר, החימוש המתפזר יוצר סכנה גם זמן רב לאחר הנפילה – בעיקר כאשר חלק מהפצצונות נותרות בשטח מבלי שהתפוצצו.
