התחקיר נחשף: כך נמנע אסון כבד בערד ובדימונה

כיממה לאחר הפגיעות הקשות בערד ובדימונה, בצה״ל מפרסמים תחקיר ראשוני ומציגים תמונת מצב מורכבת: לצד שני אירועים חריגים, שיעור ההצלחה ביירוטים עומד על יותר מ-92% – נתון שמוגדר בצבא כאחד הגבוהים שנרשמו אי פעם.

קצין בכיר בחיל האוויר ציין כי מאז תחילת הלחימה שוגרו לעבר ישראל למעלה מ-400 טילים בליסטיים, כאשר במקביל תקף חיל האוויר אלפי מטרות באיראן. לדבריו, "לא מדובר רק בטכנולוגיה – אלא גם בגורם האנושי שמפעיל אותה ומביא לתוצאות".

בצה״ל מדגישים כי שני האירועים בדרום אינם מעידים על כשל מערכתי, אלא על צירוף נסיבות נדיר. "מדובר בשרשרת תקלות נקודתיות, לא במערכת שלא מתפקדת", הסביר הקצין, והוסיף כי מדובר גם באויב שלומד ומשתפר תוך כדי הלחימה.

התחקיר חושף כי בדימונה, תנאי הקרקע – שהיו בוציים בעקבות הגשמים – בלמו חלק מעוצמת הפיצוץ והפחיתו משמעותית את ההרס. בערד, הטיל פגע באזור שבין בנייני מגורים, מה שמנע קריסה ישירה של מבנים ואובדן חיים רחב בהרבה.

עם זאת, בצה״ל מדגישים מסקנה מרכזית אחת שחוזרת על עצמה: מרבית הנפגעים לא שהו במרחבים מוגנים בזמן האזעקות. גורם בכיר בפיקוד העורף ציין כי "מי שהיה בממ״ד או במקלט – לא נפגע", והדגיש את החשיבות הקריטית של משמעת אזרחית.

בזירות הפגיעה נרשם נזק כבד לתשתיות ולמבנים. בערד בלבד פונו עשרות פצועים בדרגות שונות, וחלק מהבניינים הוגדרו מסוכנים להריסה. עדויות מהשטח מתארות רגעים של כאוס, כאשר תושבים נמלטו בבהלה וניסו לסייע זה לזה בתוך ההרס.

במקביל, בצה״ל מציינים כי מערך ההגנה האווירית פועל בפריסה רחבה, בשיתוף מערכות אמריקניות ואזוריות, אך עיקר היירוטים מבוצעים על ידי ישראל. גם כאשר יש כישלונות נקודתיים – מדובר, לדבריהם, בסטטיסטיקה בלתי נמנעת בלחימה בסדר גודל כזה.

לסיכום, בצבא מדגישים כי לצד ההישגים המבצעיים, האחריות להגנה על חיי האזרחים תלויה גם בהתנהגות הציבור. "משמעת מצילה חיים", אומרים בצה״ל, וקוראים להמשיך להקפיד על הנחיות פיקוד העורף – במיוחד ברגעי חירום.