המלחמה באיראן נמשכת והיא נכנסה היום ליומה ה-17, במקביל לתקיפות העצימות על תשתיות המשטר ויכולות הטילים הבליסטיים, בירושלים ובוושינגטון מתגבשת שאלה מורכבת שטרם קיבלה מענה: מה ייעשה עם מאות הקילוגרמים של אורניום מועשר שנותרו בידי טהרן – ואיך ניתן לתפוס אותם?
הנשיא טראמפ הצהיר לא אחת כי מניעת הנשק הגרעיני האיראני היא מטרה מרכזית במלחמה. אך בריאיון ביום שישי אמר כי מבצע לתפיסת החומר אינו עומד על הפרק בשלב זה: "אנחנו לא מתמקדים בזה עכשיו – אנחנו מתמקדים בהשמדת הטילים והכטב"מים שלהם."
היכן נמצא החומר?
לפי מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, רוב החומר המועשר – שעמד לפני המלחמה על למעלה מ-400 ק"ג בעשרות אחוזים ועוד כמעט 200 ק"ג בעשרים אחוז – נמצא בשני מתקנים שכבר הותקפו: מנהרות תת-קרקעיות במתחם הגרעין באיספהאן ומאגר נוסף מאוחסן בנתנז. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י אמר בסוף השבוע כי החומר "עדיין טמון תחת ההריסות" מהתקיפות, וכי איראן אינה מתכננת כרגע לחלצו.
המורכבות של מבצע תפיסה בלב איראן
אם יחליט טראמפ להשיג את החומר בכוח, הוא יצטרך לנהל את אחד המבצעים הצבאיים המורכבים ביותר שניתן לתאר. האדמירל בדימוס ג'יימס סטבריס, לשעבר מפקד נאטו, אמר ל'וול סטריט ג'ורנל' כי זה יהיה "אולי המבצע הגדול ביותר של כוחות מיוחדים בהיסטוריה."
לפי גורמים צבאיים לשעבר, הפעולה תדרוש מאות חיילים לחפור דרך טונות של פסולת, להתגונן מפני מטענים ותקיפות כטב"מים, ולהפעיל צוותים מיוחדים להוצאת חומר רדיואקטיבי מאזור לחימה – כל זאת תוך שמירה על נתיב פינוי אווירי. ריצ'רד נפיו, מנהל איראן לשעבר במועצת הביטחון הלאומי האמריקנית, העריך כי מבצע כזה ידרוש למעלה מאלף אנשים באתר אחד בלבד.
מה עלול לקרות אם לא יפעלו?
לאיראן נותרו צנטריפוגות ויכולת להקים מתקני העשרה תת-קרקעיים חדשים, ולפיכך ייתכן שגם ללא החומר הקיים תוכל לחדש את פעילותה הגרעינית. מנגד, ישנה אפשרות שוושינגטון תשאיר את המלאי במקומו תחת איום ברור: כל ניסיון לחלצו או לחדש את ההעשרה יוביל לתקיפה נוספת. לפי הדיווח, שילוב של מעקב לווייני אמריקני וחדירה ישראלית עמוקה לתוכנית הגרעין מגביר את הסיכוי שכל פעילות כזו תתגלה.
שר ההגנה פיט הגסת' אמר ביום שישי כי "עיניו של הנשיא נעוצות ביכולות הגרעיניות, ולנו יש מגוון אפשרויות פעולה – הם עשויים להוביל לכך שאיראן תחליט לוותר עליהן מרצונה."
