יש סיפורים שהמילים פשוט קטנות מכדי להכיל את הכאב שלהם. הסיפור של משפחת הנדלר הוא אחד מהם. בית אברכי צנוע ומאיר פנים, שהפך בבת אחת לסמל של שכול, יתמות וזעקה אילמת.
מרת פראדל הנדלר ע"ה, אישה צעירה ומלאת חיים, הייתה רק בת 30 כשחרב עליה עולמה. היא הייתה לפני לידה כשהמחלה הנוראה תקפה אותה ללא רחם. למרות הייסורים והטיפולים המתישים, היא נאחזה באמונה יוקדת.
בנס גלוי, היא הצליחה ללדת תינוקת מתוקה. "הכל משמיים", היא נהגה לומר בחיוך חיוור גם אחרי הלידה הקשה תוך כדי התמודדות עם המחלה הארורה, משדרת לסביבתה כוח וביטחון שאין להם שיעור.
את כל חייה היא הקדישה למען התורה של בעלה. ר' שלמה צבי הנדלר הוא אברך שתורתו אומנותו כפשוטו. אדם שיושב ולומד בארבעה כוללים שונים מדי יום, החל משעות בוקר, לפני הצהריים, אחר הצהריים ועד לערב. פראדל ע"ה תמיד דחפה אותו ללכת ללמוד, לא נתנה למחלה לעצור את תורתו.
מונעים את קריסת המשפחה! תורמים עכשיו >>>
השנה האחרונה הייתה מסכת של ייסורים. הורים צעירים שרצים בין מחלקות אונקולוגיות, טיפולים ופחד. אבל הם היו נחושים דבר אחד: לא לתת לילדים להרגיש את הפירוק. גם כשחזרו מטיפולים קשים בשעות לילה מאוחרות, הם תמיד אספו את כל הילדים חזרה הביתה. לשמור על המבנה, לשמור על השגרה, לשמור על הבית.
כעת, כשהיא איננה, האבא עומד לבדו וממשיך את המלחמה הזו בחירוף נפש – לשמור על חמשת היתומים יחד, לא לתת לבית להתפרק. אך המציאות קורעת לב: הגדולה בסך הכל בת 9, והקטנה, אותה תינוקת שנולדה בנס, רק בת חצי שנה, ילדה שתגדל מבלי לדעת לעולם את טעם חיבוקה של אמא.
ר' שלמה צבי רוצה רק דבר אחד: להשאיר את המשפחה מאוחדת, להמשיך להחזיק את הבית, להאכיל, להלביש, ולתת לילדים את המינימום שהם צריכים כדי לשרוד את הטראומה הזו.
אנו לא יכולים להחזיר להם את אמא, אבל אנחנו כן מחויבים להשלים את רצונה שהבית לא יתפרק. תורמים עכשיו ומצילים את האלמן וחמשת היתומים הרכים של משפחת הנדלר.
