משרד האוצר הציג היום את הדוח הסופי של "ועדת הארביטראז'", המבקשת לייצר סדר בשוק החיסכון לטווח קצר ובינוני. על פי 'גלובס' במסגרת הרפורמה, יאוחדו שלושה מכשירים פיננסיים קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות תחת חשבון השקעה אחד ומאוחד.
השינוי המרכזי ברפורמה הוא קביעת תקרה קשיחה ומצרפית של 200 אלף שקל, שעליה תינתן הטבת מס. במידה והחיסכון יימשך כקצבה לאחר גיל 60, ייהנה החוסך מפטור ממס רווחי הון, עד לתקרה זו.
עקרונות מרכזיים נוספים של המהלך הן מעבר בין מוצרי החיסכון השונים בתוך הפלטפורמה לא ייחשב כאירוע מס, מה שמאפשר גמישות רבה למשקיעים. וכן איחוד הרגולציה והמיסוי כדי למנוע "ארביטראז' רגולטורי" ולהקל על הציבור בהשוואה בין התשואות והעמלות.
לפי הכלכלן הראשי באוצר, שמואל אברמזון, ארבעת הבנקים הגדולים לא יורשו לקחת חלק בניהול הפלטפורמה בשלוש השנים הראשונות. בשלב זה, הניהול יתבצע על ידי בנקים קטנים ובינוניים וחברי בורסה.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הסביר כי מטרת העל היא להניע כחצי טריליון שקל ששוכבים כיום בחשבונות העו"ש ובפיקדונות בנקאיים בריבית נמוכה, ולהעביר אותם למכשירי השקעה משוכללים. "אנחנו רוצים להוציא את הכסף מהבנקים ולזרוק אותו לשוק", אמר השר. לדבריו, המורכבות הקיימת היום מרתיעה את האזרח הפשוט, והאחדת הפלטפורמות תנגיש את ההשקעות לציבור הרחב ותגביר את התחרות.
הדרך ליישום המהלך עוד ארוכה. מדובר ברפורמה הדורשת הליכי חקיקה מורכבים, שצפויים להגיע לדיון רק בכנסת הבאה. עם זאת, גורמים באוצר הבהירו כי המודל יהיה ניטרלי מבחינה פיסקלית, וכי השינויים לא צפויים לחול רטרואקטיבית על כספים שכבר הופקדו בקופות גמל להשקעה.
בתחום הפיקוח לא צפוי שינוי: רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון ימשיכו לפקח על המוצרים בהתאם למצב הקיים. כמו כן, האוצר מתכנן בעתיד להסדיר גם את תחום הייעוץ והשיווק של החשבונות הללו, באופן שידרוש מיועצים החזקת רישיונות כפולים (פנסיוני והשקעות).
