מבצעי ההשפעה והדיסאינפורמציה של איראן נגד החברה הישראלית אינם תרחיש עתידי, אלא מערכה אקטיבית שכבר החלה בשטח. בדיון סגור בוועדת המשנה למודיעין של ועדת החוץ והביטחון, חשף ראש השב"כ, דוד זיני, כי טהראן החלה להפעיל את המערך הייעודי של משמרות המהפכה במטרה להתערב בבחירות הקרובות.
מבחינת המשטר האיראני, מערכת הבחירות מהווה הזדמנות אסטרטגית חסרת תקדים להעמקת השסעים בחברה הישראלית. בטהראן לא מתעניינים בזהות המנצח בבחירות ואינם תומכים בצד פוליטי כזה או אחר, אלא פועלים מתוך תפיסה כי חברה משוסעת ומפולגת תתקשה להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והמדיניים של המדינה.
מודל שלושת השלבים של המאמץ האיראני
שלב א' – התערבות מקדימה: ניסיון להשפיע על התארגנות המערכת הפוליטית והתגבשות הרשימות בציבור היהודי והערבי כאחד, במטרה ליצור מתחים מוקדמים וכאוס.
שלב ב' – יום הבחירות: הפעלת "נכסים רדומים" בקבוצות סגורות ברשתות החברתיות, הפצת פייק ניוז ממוקד ושיבוש מהלך ההצבעה התקין.
שלב ג' – היום שאחרי: ערעור שיטתי על לגיטימיות התוצאות, הימנעות מהכרה בהן והעמקת החשדנות כלפי המוסדות הדמוקרטיים.
המאמץ האיראני אינו מוגבל למרחב הווירטואלי בלבד. ניסיון העבר מוכיח כי טהראן משתכללת בגיוס אזרחים ישראלים – בין אם תמורת תשלום כספי ובין אם בשיטוי – לצורך ביצוע משימות במרחב הפיזי, כגון תליית שלטים ארסיים וארגון הפגנות אלימות.
במקביל, המערך האיראני משלב כיום כלי בינה מלאכותית (AI) מתקדמים ליצירת תכנים מתוחכמים ואמינים למראה. כלים אלו משמשים גם להפעלת משפיעני רשת ישראלים ביודעין או שלא ביודעין, לצד שילוב זרועות הדוק בין יחידות הסייבר ההתקפי לצוותי ההשפעה.
למרות חומרת האיום, ישראל מתמודדת עם המערכה כשהיא סובלת מוואקום מבני קשה. מדוח מבקר המדינה עולה כי תשע שנים לאחר שזירת ההשפעה הוגדרה כסכנה, עדיין לא גובשה מדיניות לאומית בנושא ולא הוגדר גורם ממשלתי מתכלל שיוביל את הסיכול.
ללא תיאום הדוק בין מערכת הביטחון, פלטפורמות התוכן וגופי החברה האזרחית, המאמץ הזר ימשיך לפגוש קרקע פורייה. בטהראן מבינים כי פגיעה באמון הציבור בהליך הדמוקרטי עשויה להסב לישראל נזק אסטרטגי טווח-ארוך, שאינו נופל מהשלכותיה של מערכה צבאית ישירה.
