ח"כים אאוט, פקידים אין: נציגי הציבור החדשים בעידן האופוזיציוני / יעקב בנדה

חיי האופוזיציה קשים במיוחד עבור שומרי התורה במדינה שרואה במצוות נטל. גזירות כלכליות שנובעות ממנגנון שדורש כ-15 אצבעות בעד הקואליציה רק כדי לחנך ילדים בדרך שהבוחרים מאמינים בה זה דבר שאפשר לעמוד בו, הסבל האמיתי מתחיל ברמיסת ערכי היהדות במדינה שאמורה לייצג יהודים. אך למרות זאת ייתכן שיש דרך לשמר את הצביון היהודי – גם בלי נאומי ח"כים במליאה וכותרות מפוצצות בתקשורת.

כשענקי עולם הכריעו עם קום המדינה שדרך ההשתדלות לשמירת התורה בארץ ישראל עוברת דרך כניסה למערכת הפוליטית בארץ, ההחלטה פיתחה מספר מגננות מול השלטון שחיים יהודים היו בתחתית סדר העדיפויות שלו. בין היתר, עצם האפשרות להיות חלק מהמשחק הפוליטי שמרה מקידום צעדים דרסטיים של המנהיגים נגד הדת, הקירבה לראשי השלטון יכלה להועיל ולרכך גזירות, וחבירה לקואליציה אף יכלה לקדם את שמירת היהדות ולפתח את עולם התורה.

אך לחברות בממשלה יש ערך נוסף שפחות מגיע לכותרות – תסבוכות שנוצרות עם הזמן נפתרות בצורה חלקה מבלי לפגוע במסורת ישראל. ובהפך האופוזיציוני, המרחק הפוליטי משרי הממשלה מביא שרים שאינם מבינים דבר בערך המצוות לפתור את המשברים המזדמנים בצורה שפוגעת בקודשי ישראל.

אולם, לאף מפלגה אין תעודת ביטוח שתהיה תמיד חברה בממשלה. כדרכו של עולם, קואליציה ואופוזיציה אלה מקומות שמבקרים בהם בפוליטיקה, וכאן נכנס תפקידם של אחרים לשמור על הגחלת.

*

ניקח כדוגמא את המאבק על שמירת הקומה הכשרה שסוקר כאן בהרחבה תוך ביקורת חריפה על ההתנשאות של שר התקשורת יועז הנדל והחוצפה שלו לחנך ציבור שורשי לפי גחמותיו. אם ננסה רגע להיכנס לנעליו של הפוליטיקאי הצעיר שנכנס למשרד ממשלתי ומקבל היישר מבג"ץ תיק לוהט שככל שהוא יטפל בו חזק יותר, הוא יקבל נקודות זכות רבות יותר אצל בוחריו, נבין שלא באמת הייתה לנו אופציה לצאת מהמאבק הזה בטוב.

המונופול שהיה לוועדת הרבנים לענייני תקשורת, שבגינו הוגשה עתירה לבג"ץ שכאמור העביר את הטיפול למשרד התקשורת, מצטייר מאוד לא טוב בקהל הבוחרים של הנדל – גוף יחיד שלכאורה מנצל את כוחו להרוויח כסף מכלל הציבור. השר שגם כך חי בתחושה שהמדינה היא ריבון כל יכול מיהר להציל את "החרדים הכבולים".

להנדל לא היה עימות עם אף גורם שחשוב לו ברמה הפוליטית כדי לקדם רפורמה שתסגור את המהפכה הרוחנית עליה הכריזו גדולי ישראל עם התקדמות הטכנולוגיה. לא רק שהוא לא היה צריך להיכנס למאבקים פוליטיים, הוא גם זכה לאהדה ותמיכה בציבור הרחב שיום אחד יצא אולי להצביע עבורו. אם חשבתם שפה נגמר המזל של הנדל אז הגיעו צעקות הפוליטיקאים החרדים וכותרות העיתונות שזעקו – כולם בצדק – על גודל הגזירה. בתכנון האכזרי של הממשלה הנוכחית הנדל קיבל עוד ועוד פופולריות רק על עצם הירידה לחיי היריבים הפוליטים המרים.

אך מה היה קורה אם הפעילים למען טכנולוגיה כשרה היו מציבים מול הנדל פתרון לבג"ץ שטען למונופול מבלי לסגור את הקומה הכשרה? פתרון בדמות כניסת וועדות רבנים נוספות בהכוונת גדו"י (מה שקורה בפועל אחרי שהפור נפל). האם גם אז הוא היה נתפס כמושיע חלשים השבויים בידי מונופול או שהיה מצטייר כפוליטיקאי המתעלל בפרטיות האזרחים ללא סיבה?

מסתבר שבחיי אופוזיציה נציגי הציבור החרדי הם דווקא דרג העסקנים והפקידים שצריכים לקדם רעיונות ופתרונות במקום לחכות שהשלטון ינחית מלמעלה את הרעיונותיו, שיהיו בטח בנויים מהאינטרסים האישיים של פוליטיקאי לא מחויב לשומרי התורה.

*

מאבק עם מאפיינים דומים מתעורר בשבועות האחרונים ונוגע לכשרות הבשר. גם כאן פוליטיקאים וכותרות שבר לא יועילו אם דרג הפקידים לא יציע פתרונות שיהיו מקובלים על הרבנים הראשיים ויעברו טוב את מבחן הציבור.

בקצרה, בשל מחסור חמור בשוחטים המוסמכים על ידי הרבנות הראשית והביקוש הרב לכל מי שמחזיק בתעודה, משכורותיהם של חלק מצוות השחיטה האמירו לסכומים אסטרונומיים שמשפיעים על מחיר הבשר, שגם כך בעלייה מסיבות אחרות. במשרד הדתות הקימו "בית ספר לשחיטה כשרה" במטרה להכניס לשוק אנשי צוות נוספים ולפתוח את השוק לתחרות ובכך להוריד את מחירי הבשר לצרכן.

כמובן שהפתרון שהגיע מלשכת מתן כהנא לא היה מתאים לדרישות הרבנים הראשיים שביקשו להקים את מכון ההכשרה באופן מסודר ועל פי כללי ההלכה. בעקבות כך הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א הורה על סגירת המכון ובקואליציה בליווי התקשורת המגוייסת מיהרו לחגוג במתקפה על הרבנות ש"לוקחת מהאזרחים כסף" ו"לא מאפשרת פתרון מחשש שמקורות המימון ייגמרו".

יו"ר הועדה לשירותי דת מטעם ישראל ביתנו, ח"כ יוליה מלינובסקי, כינסה את הוועדה והציגה את שכרם המופרז של השוחטים תוך אמירת סיסמאות פופוליסטיות על "סחיטת הצרכנים", "השוחטים הוותיקים הבינו שהתחרות החדשה עומדת לפגוע בפרנסה שלהם והפעלו לחץ על הרבנים", ועוד משפטים שממקמים אותה במקום הכי נוח לה – בלי מאבק פוליטי, מושיעת העם ולקינוח – שומרי התורה זועקים שבר.

כאמור, גם כאן הדרך לפתרון שיעלה בקנה אחד עם המשך הכשרות של הרבנות לבשר המיובא תעבור דרך הפקידים ברבנות הראשית שיצטרכו להציב אלטרנטיבה מהירה בדרך ההלכה, לפני שהמלינובסקים ינחיתו עלינו את הגזירה הבאה. משיחות שקיימתי עם בכירים ברבנות הראשית שעסקו בתחום הכשרת צוותי השחיטה הפתרונות לפי ההלכה זמינים אך דורשים התגמשות מצד מי שהתרגל למצב הקיים.

על נציגי ציבור שומרי התורה במדבר האופוזיציוני – פקידים בכירים במוסד הרבנות – להוכיח את יעילותם ולהציב מול הפתרון שירד אלטרנטיבה בדרך ההלכה, שחלילה לא נסיים את המאבק החשוב הזה כפי שסיימה הקומה הכשרה – שוחטים לא מוסמכים.