חטא המרגלים כלל בתוכו כמה וכמה עניינם, ששורשם הוא כפירה בטובתו של הקב”ה. זו הפעם הראשונה בה נענש עם ישראל על תלונות ובכייה לחינם. לאחר שחוו בני ישראל את ההתגלות האלוקית ביציאת מצרים, קריעת ים סוף, מתן תורה, מן מהשמיים, ענני כבוד ועוד. הם מתלוננים ומתאוננים. בורא עולם רוצה לתת לבני ישראל טובה גדולה את ארץ הקודש, שנוכל לעבוד את ה’ ולהידבק בו, לעשות להם טובה רוחנית וגשמית, והם? הם בוכים. שנאמר: ‘ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא’, אמר להם הקב”ה, “אתם בכיתם בכיה של חינם, ואני קובע לכם בכיה של דורות”. זה דבר מפחיד. כל חורבן בית המקדש הראשון והשני, כל הגלות שאנו סובלים עד עצם היום, כתוצאה מאותה בכייה של חינם.
בכייתם של בני ישראל לא הייתה רק חינם בעלמא, אלא הרבה מעבר לכך. הם למעשה בכו על דבר טוב שניתן להם. המרגלים לקחו את כל הטוב והשפע של ארץ הקודש, והפכו אותם לשלילי לסימנים רעים. בכו בכיה שאין בה טעם, שאין בה מחשבה מושכלת. התוצאה הייתה טראגית. השם הפך את הבכי למוצדק. הקב”ה אמר לעם ישראל אתם מחפשים על מה לבכות, אני כבר אתן לכם לבכות הרבה.
הבכייה לחינם תופעה די שכיחה בדורנו. ההתלוננות וההתבכיינות הפכו כבר למעין ערך חיים. כל דבר קטן שאינו לרוחי הופך לתלונה חסרת פרופורציות. השפע הגשמי והרוחני שיש בדורנו מביא לסוג של שעמום, המייצר תלונות אין סופיות. בדורות הקודמים לאנשים לא היה זמן להתלונן. כי האדם היה עסוק להביא לחם לביתו, בטיפול בדברים נחוצים ביותר לחיים. ככל שיש לאדם יותר ויותר זמן פנוי, התלונות והבכיינות גוברים. בבחינת “וישמן ישורון ויבעט”. שמרוב תענוגות באים לידי חטא ומחפשים סיבות להתלונן.
אדם שרואה חיובי את חייו, חי בשמחה, החברות איתו נעימה, גם את עצמו הוא רואה באור חיובי, והוא יכול להיות העשיר השמח בחלקו. לעומת זאת הביקורתי והפסימי רואה את הכל במבט שלילי. הדבר שאנו צריכים לדעת כיהודים מאמינים. לשנות את נקודת המבט שלנו על העולם, לא להישאר חלילה במצב של בכייה לחינם על קטנות שהיא גוררת לבכייה לדורות על דברים יותר מהותיים.
הדבר נכון גם לחיי הציבוריים שלנו. תופעת ההתבכיינות הכללית חדרה למרבה הצער יותר ויותר גם למחנה שלנו. ביקורת זה דבר חשוב. יש בה צורך לתקן, אבל לחרוג מתחום הביקורת ולהתלונן השכם והערב, על שלוחי דרבנן מדוע לא עושים כך, מדוע לא פועלים ומטפלים כפי שנראה לנכון בעיני המתלונן, זה נכנס כבר לתחום של בכייה של חינם. למרות הריבוי הטבעי הגבוה של הציבור החרדי לא מסייע במאומה להגדלת כוחן ממערכת בחירות אחת לבאה אחריה. על אף הנחיותיהם הברורות של הרבנים באשר למפלגות שיש להצביע עבורן, יש “חרדים” שמוכנים להודות בפה מלא אנחנו לא הולכים להצביע לשום מפלגה חרדית לקראת הבחירות, בטענות שונות ומשונות, למה אין את זה ולמה יש את זה. במקום לתת כוחם להגדלת השפעה של המפלגות החרדיות בכנסת, הם מחפשים סיבות להתלונן על מי שבאמת משתדלים בכל כוחם לעשות את שליחותם נאמנה.
דווקא כעת, אחרי שנה של ממשלה לא טובה עבור הציבור יראי ה’, שהורסים עמל ויגיעה של שנים. קבלנו תזכורת ששום דבר לא מובן מאליו. רק עכשיו אפשר להבין מה זו באמת בכייה, שיש באמת על מה לבכות ולהתלונן. לטוב מתרגלים מהר, אבל אסור לשכוח כמה מאמץ נדרש מהעושים במלאכה בשביל כל דבר כזה. לכן כעת כשמריחים ריח של בחירות, ומתפללים לממשלה חדשה. נדע יותר להתכונן ולהכיר טובה. להשקיע כוחות למען הגדלת הכוח הפוליטי של שלוחי דרבנן. כי מי שמכיר בטובתו של חברו-ידע גם להכיר טובה כלפי קודש בריך הוא.
הכותב הוא מ”מ וסגן ראש עיריית אור יהודה
אז להתבכיין על חוקים אנטי דתיים, או שפוגעים גם בציבור החרדי זה כן.
אבל להזכיר ח”ו שמי שיכל למנוע את זה, זה הח”כים החרדים – זה לא.
יש הבדל בין התבכיינות, וקינטורים לבין ציוני עובדות.
מדוע להתלונן על מה שליברמן וחבריו עושים בכנסת זה מותר, בעוד שלומר שהח”כים החרדים עשו כלום כל השנים הללו כדי למנוע את זה – זה אסור ועוד “איסורים” על “שלוחי דרבנן”.
שליח בית דין, מבצע בדיוק את הוראות בית דין ולא משנה לפי ראייתו, ומחשבותיו.
הח”כים החרדים הצהירו בפומבי שהם לא מתייעצים בכל עם גדולי ישראל, והרבה החלטות חשובות הם מחליטים על דעת עצמם. ליצמן הודה בכך לפני מספר שנים וגפני אמר זאת ממש לא מזמן.
אם הם היו שלוחי דרבנן, הם היו מתייעצים בכל עם גדולי ישראל.
אבל ברגע שהם מחליטים לקחת החלטות חד צדדיות ולהכריע בדברים שנוגעים להלכה – הם אינם שלוחי דרבנן אלה שלוחים של עצמם, ונושאים לבד בהחלטות שלהם.
ביום שהם יתחילו להתייעץ בהכל עם גדולי ישראל ויפסיקו לקבל החלטות הרות גורל בנוגע ליהדות מפי עצמם, וחבריהם למושב, הכתב יהיה צודק בכך שאסור לדבר עליהן ולבקר אותם, כי מעשיהם הם מפי גדולי ישראל.
אבל ברגע שה לא כך, חובה למחוא על ביזיונה של תורה, כי יש אנשים שלקחו על עצמם החלטות שנוגדות להלכה מבלי להתייעץ אפילו עם גדולי ישראל כי כך הם חשבו לנכון.
ואף על פי כן עיקר הבעיה היא בזה שאין התבטלות לגדולי ישראל. גם אם יש לך ביקורת ( לא משנה אם היא נכונה או לא ) בשורה התחתונה כשגדולי ישראל אומרים להצביע ל… אסור לערב דעות אישיות. זה לא נובע מהתבכיינות אלא חלק מההשפעה של החברה החילונית בא כל אחד פועל כפי הבנתו.( או לפחות נדמה לו כך…) וממילא כל עיתונאי, איש רדיו זמר ואפילו דרשן זוטר כבר מביעים דעה וזורעים ארס הרסני בכלל הציבור שהיה אמון על הליכה עיוורת ( אך חכמה) אחר הוראותיהם של רבותינו. עצם העיסוק באופציה שחרדי לא יצביע ל… כי כך הוא רואה את הדברים היא תעודת עניות לציבור שלנו. ובזה מצליחים האוייבים הרוחניים שלנו. כי זה מה שהם רוצים לנתק את הציבור מההנהגה ומשם הדרך לתהום חלילה קרובה מאוד. ודו”ק.
אני לא מכיר את הפרטים שנכתבו אך גם אם מדובר בדברי אמת, עדיין בסופו של יום לדעתי יש להצביע למפלגות החרדיות.
“ועל פרנס המתגאה על הציבור” ועושה סיבוב על רבנן ששלחוהו..