שיעורו השבועי של הרה”ח שבתי סלבטיצקי, שליח חב”ד הראשי למדינות בלגיה ולוקסמבורג, רב, משפיע, מרצה וסופר – מוכר היטיב לרבבות גולשי ‘חדשות JDN’ ועיתון ‘שחרית’, הנחשפים מידי שבוע לשיעור המלא בגירסת הוידאו באתר, ובגירסה הכתובה בעיתון – אך מתברר כי השיעור מגיע למקומות נידחים ומוזרים, ומראה פירות.
למגזין חג הפסח, התיישבנו לשיחה עם הרב סלבטיצקי, המקדיש לנו כמה דקות תוך כדי הפעילות עם הקהילה היהודית, ניהול הישיבה הייחודית שהקים לילדים של שלוחי חב”ד, וכתיבת עוד שיעור תורני מרתק – וזה הנושא איתו אנחנו מתחילים, לפני שנעבור לסיפור חייו הייחודי של הרב, שבכלל הגיע מבית של ‘מתנגדים’, והפך למשפיע חסידי נחשב.
הרב שבתי סלבטיצקי, עבר מישיבת ‘קול תורה’ ל’תומכי תמימים – ליובאוויטש’. מלימוד אצל מרן הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצוק”ל, ללימוד אצל גדולי המשפיעים, הרה”ח שלמה חיים קסלמן, והרה”ח ר’ מענדל פוטרפס זצוק”ל. מבחור מגמגם, למרצה רהוט המרתק רבבות מידי שבוע, בשיעוריו המפורסמים.
ביקשנו תחילה לשמוע מתי התחיל למסור את השיעור השבועי.
“תמיד מסרתי שיעורים והעברתי הרצאות, זה חלק מהתפקיד שלי כשליח, רב ומשפיע”.
מתי התחלתם להפיץ את השיעור, ולהגיע לתפוצה כה נרחבת?
“באחד מהפעמים כאשר הייתי בארה”ב, התקשר אלי יהודי שרצה שאני יפיץ את השיעור ברשת. התלבטתי כי אחרי הכל, יוטיוב זה לא אתר כשר ומתאים. התייעצתי עם משפיע, והוא אמר שבין כה אנשים נכנסים לשם, אז לפחות שיהיה להם שם עוד שיעור תורה”.
“בהתחלה, השיעור פורסם דרך הערוץ של המרצה הנודע הרב שניאור אשכנזי, אחר כך דרך ארגון זרעים, ומאז זה מתפרסם ואני מקבל כל מיני תגובות. בהמשך התחילו לכתוב את השיעור מידי שבוע, והוא מתפרסם ב’שחרית’, ועכשיו מתחילים לתרגם את השיעור לצרפתית. בהמשך זה יתורגם גם לאנגלית, וב”ה זוכים להפיץ תורה וחסידות”.
הרב חשב כי השיעור יגיע לתפוצה כה נרחבת?
“לא, וזה מאוד מעניין איך השיעור מגיע לכל מיני מקומות נידחים. שלח לי יהודי שהיה בצרפת והתגלגל לכנסיה שיש לידה בית קפה, ויש שם גם יהודים ישראלים. אותו יהודי נכנס לשם באמצע הלילה וראה שהקרינו שם את השיעור על מסך גדול. התברר שמדובר בבחורים ישראלים שמתארחים בכנסיה. הם לנים שם חינם בתמורה לעבודות ניקיון קלות, והם צפו שם בשיעור, במקום כזה”.
“אנחנו לא יכולים לקלוט כמה אפשר להגיע למקומות נידחים. זה מאוד מרגש לשמוע איך אני יושב פה ומדבר בחדר, וזה מאוד קשה לי כי אני רוצה לראות את האנשים שאני מדבר איתם, הייתי צריך דמיין לעצמי שיש פה אנשים… אבל רואים שהשיעור מגיע למקומות מאוד נידחים, וזה חלק מהתפקיד שלי, להפיץ שם את אור התורה והחסידות”.
היהודי עזב את הגויה – בזכות השיעור
“סיפרתי לפני תקופה, במהלך אחד השיעורים, את מה שהרבי מליובאוויטש אמר לבחור שרצה להתחתן עם גויה, אותה הכיר עוד לפני שהוא התחיל להתקרב ליהדות. גם אחרי שהתקרב, לא הסכים לוותר עליה. לקחתי אותו לרבי, עברנו בחלוקת הדולרים ביום ראשון, ורציתי שהוא יספר לרבי על הבעיה שלו, אבל הוא התרגש ולא פתח את הפה. הרגשתי שפספסנו את ההזדמנות, ואת המטרה לשמה הגענו מאנטוורפן, אבל אז, אירע דבר פלא”.
“הרבי הושיט לו את הדולר, אבל במקום להעניק לו אותו – החזיק את זה יחד איתו… הרבי חייך אליו, והוא נרגע והצליח לפתוח את הפה וסיפר לרבי את האמת. הוא מתקרב ליהדות, אבל יש בחורה גויה שהוא הכיר לפני כן, והוא לא רוצה שהיא תתגייר בשבילו, כי הוא מבין שזה לא יהיה גיור אמיתי, ולא מתגיירים בשביל אינטרס אישי, אבל מצד שני – קשה לו לעזוב אותה”.
“הבחור ציפה שהרבי ידבר איתו על גיהנום וכדומה, ואז הרבי אומר לו: “אני מקנא בך. כל פעם שהקב”ה רוצה להעלות בן אדם הוא נותן לו סולם – וזה הניסיונות, מלשון ‘נס להתנוסס’, – להעלות. אם הקב”ה נתן לך כזה סולם, הוא מאמין שיש לך את הכוחות לעלות עליו. אני מקנא בך, כי את הניסיון הזה – לי לא היה אף פעם”. הוא ירד מ-770 ופרץ בבכי. הוא מיד שלח לה מכתב פרידה וחזר בתשובה. בהמשך הקים משפחה לתפארת, ומתגורר איתם כיום בארץ ישראל”.
“סיפרתי את הסיפור הזה כמה פעמים, ולפני כמה שבועות מתקשר אלי יהודי ומספר לי שהוא עבר לברזיל ותכנן להתחתן עם גויה, ואז הוא שמע את השיעור. הוא ביקש לשמוע את הסיפור מכלי ראשון…”.
“יש דברים שמתגלגלים ואין לנו מושג לאן זה הולך. האינטרנט מביא המון בעיות ואתגרים אבל מי שכבר מסתכל, עדיף שימצא שם גם שיעורי תורה”.
מי שמכיר את השיעור של הרב סלבטיצקי, יודע כי בנוי על פרשת השבוע ועל המועדים, אבל באופן קבוע עם היבט אקטואלי ורלוונטי לחיי היום-יום של הלומדים את השיעור. איך להשתמש בתכונות שליליות, לחיות ברוגע, לגלות את הפוטנציאל של הילדים, ואיך להצליח לעשות את מה שאנחנו רוצים – אלה כותרות השיעורים האחרונים של הרב.
איך מתכוננים לשיעור תורני, עם מבט אקטואלי?
“אני חושב על הנושא, ומנסה לתת שיעור שאנשים יכולים לקחת את זה לחיי היום יום שלהם. יש מעלה גדולה בשיעור תורה, אני מוסר שיעור מהתורה, בצורה כזו, שאדם יכול לקחת מסר לעצמו ולהבין איך הוא יכול להזדהות עם הנלמד בשיעור. בדרך כלל אני לוקח את השיעורים שלי מתורת החסידות, אני מוסיף גם מהחסידות הכללית ומגדולי ישראל הליטאיים. אני התקרבתי לחב”ד אז אני מתמצא בחב”ד אבל אני לוקח מכולם. אני מחפש משהו שידבר אל האנשים, ואז מנסה להפשיט את זה”.
“יהודי יכול ללמוד לפעמים משהו, ולא להבין מה מתוך הנלמד הוא יכול ואמור לקחת לחיים שלו, ואת זה אני מנסה לעשות בשיעור שלי”.
הרב הזכיר את ההתקרבות שלו לחב”ד, איך זה קרה?
“אני מגיע ממשפחה ליטאית, ורציתי לראות למה אני ‘מתנגד’… למדתי בישיבת קול תורה, שם היינו קבוצה של בחורים ‘מחפשים’, שהסתובבנו יחד. הלכנו גם לנובהרדוק ול’בית ישראל’ מגור, וכך גם למדתי בשיעור תניא. את המעבר לחב”ד, עשיתי אחרי השתתפות בהתוועדות ח”י אלול”.
בתאריך זה, שמכניס את החיות לחודש אלול, יום הולדתם של הבעל שם טוב הקדוש ושל האדמו”ר הזקן, הייתי בהתוועדות חסידית. יצאתי משם עם הבנה אחרת לגמרי על התפקיד שלנו בעולם. השעה הייתה מאוחרת, לא היה לי איך לחזור לישיבה בשכונת בית וגן, אז ירדתי להתפלל בכותל המערבי, שם בכיתי ללא הפסקה – וקיבלתי את ההחלטה”.
איך קיבלו את המעבר במשפחה ובישיבה?
“המשפחה לקחה את זה מאוד קשה. גם אבי, וגם מהישיבה, שלחו רבנים לדבר איתי, ושכנעו אותי להישאר ב’קול תורה’, ולא לעבור ללמוד בישיבת ‘תומכי תמימים’. לא ידעתי מה לעשות, אז כתבתי לרבי שהתקרבתי לחב”ד ויש הרבה רבנים חשובים שדיברו איתי ואמרו שזה לא טוב לי ולכן יש לי ספקות”.
“הייתי בטוח שהרבי יגיד לי לעבור למרות ההתנגדות. בכל זאת אמרו לי שחב”ד הם “מיסיונרים”, אבל להפתעתי הגדולה – הרבי כתב לי שאם יש ספק – ‘שב ואל תעשה’. דווקא זה הכניס אותי עוד יותר לחב”ד. הבנתי שהרבי לא מכריח אותי לבוא, וברגע שיש ספק, למרות שזה הגיע מאנשים מבחוץ…, הוא לא רוצה שאעשה את הצעד הזה. הרבי הבין את ההתלבטות שלי”.
“נשארתי עוד תקופה בישיבה, ואז כשנעלמו הספקות – עברתי לחב”ד בהסכמת הרבי. אבא שלי עשה איתי תנאי שלא אניח תפילין ליהודים בתחנה מרכזית…, ונתן את אישורו. בהמשך, אבא שלי השתנה ואפילו נסע לרבי וזכה להיות אצלו ביחידות”.
על היחס של מרן הפוסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך, מספר הרב סלבטיצקי כי הוא לא היה מתנגד כלל לחסידות. “אחרי שנעלמו הספקות, ענה לי הרבי להתייעץ עם רב בשאלה ההלכתית האם מותר לי לעבור ישיבה בלי הסכמתו של אבי. רבנים חשובים נדרשו לסוגייה ופסקו כי אני יכול לעבור ל’תומכי תמימים’. גם הגרש”ז פסק לי כי ‘אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ’, ואני יכול לעבור ללמוד בחב”ד”.
שיעור ‘תניא’, ה’בית ישראל’ והוראת הגרש”ז
מספר ר’ שבתי: “מי שמסר את השיעור בספר התניא בישיבה, היה ראש כולל ‘צמח צדק’, הרה”ח יוסף סגל. את השיעור, הוא מסר בחשאי בשעות הלילה, אך למרות מעטה החשאיות, הדבר נודע לאחד מרבני הישיבה, והוא אסר עלינו את ההשתתפות בשיעור”.
“אחרי כמה שבועות, החלטנו לחדש את השיעור, והפעם בבית המדרש של האדמו”ר מאמשינוב. לילה אחד, נכנס למקום האדמו”ר הבית ישראל מגור, שהתיישב לידינו. הפסקנו ללמוד כמובן, אך הוא ציווה עלינו להמשיך – אך ללא הצלחה, מרוב התרגשות. האדמו”ר שאל אותנו למה אנחנו לא בישיבה, וסיפרנו לו על ההתנגדות לשיעור תניא בישיבה”.
“הבית ישראל הגיב בחריפות: עיתונים מותר לקרוא, אבל תניא אסור ללמוד?”.
“ימים ספורים אחר כך, קראו לי להיכנס לחדרו של ראש הישיבה, ר’ שלמה זלמן, שפנה אלי בתרעומת: “מדוע אמרתי שאני אוסר ללמוד תניא בישיבה?”, הצטדקתי כי לא אמרתי שהרב אסר, אלא שאסרו, והוא קבע: “אתם יכולים לעשות שיעור תניא, אבל בלי ‘רעש'”.
מסכם הרב סלבטיצקי, כי למרות שמאז המחלוקת גברה, “כיום, ההתנגדות כבר פחתה. יש הרבה בחורי ישיבה ב’צמאה’. הזמינו אותי למסור שיעור בישיבת מיר, ואני הולך גם כאן בעיר לבתי כנסת שהם לא חסידיים”.
התשובה המופתית של הרבי סביב השידוך
אחרי שסיים את הלימודים בישיבת תומכי תמימים בכפר חב”ד, נסע הרב סלבטיצקי, כנהוג בחסידות, לשנה במחיצת הרבי, בישיבה ב-770, מה שנקרא אצל החב”דניקים שנת ‘קבוצה’, ולאחר מיכן – החלו לשמוע עבורו שידוכים, וכל כך מספר ר’ שבתי סיפור מופלא.
“קיבלנו הצעה, ונפגשתי בארץ עם רעייתי. החלטנו לסגור את השידוך, אז כתבנו לרבי, ואחרי כמה ימים השווער שלי ז”ל מתקשר לאבי ומאחל לו מזל טוב. אבי לא הבין מה הוא רוצה, ואז התברר שהוא כבר קיבל תשובה חיובית מהרבי – אבל אנחנו עדיין לא קיבלנו מכתב תשובה, ולכן החלטנו להמתין, אך תשובת הרבי בוששה מלבוא”.
“חלפה תקופה, חמי נכנס אל הרבי ושאל אותו לפשר הדבר. הרבי הגיב כי מכיוון והייתה לי אחות גדולה יותר, מבוגרת ממני, שעדיין לא התארסה – צריכים לקבל את הסכמתה. למרות שהיא כבר הסכימה, הורה הרבי לשאול אותה שוב, ואמר לשווער שלי שישלח לה מכתב, בדואר רגיל ולא מהיר, ולבקש את אישורה. היא כמובן הסכימה שוב, אבל עדיין לא קיבלנו תשובה מהרבי”.
“חמי כבר שאל את הרבי אם לחפש עבור הבת שלו הצעות אחרות, אך הרבי סירב. כך, במשך חצי שנה. השידוך לא מתקדם כי לא קיבלנו תשובה, אבל לא מתבטל כי הצד השני קיבל תשובה חיובית. חמותי כתבה לרבי, מכתב עם בקשה לבשורות טובות. בתשובה, הרבי הוסיף את המילה ‘בקרוב’ והדגיש אותו עם שני קווים”.
“באותם ימים, הציעו לאחותי שוב שידוך שכבר דובר בעבר, אבל ירד מהפרק. הפעם, השידוך יצא לפועל והם סגרו ביניהם. למחרת, בתיבת הדואר, מצאנו מכתב תשובה חיובי מהרבי על השידוך שלי. מכתב שכבר נשלח לפני שאחותי התחילה להיפגש, והגיע בדיוק בזמן הנכון…”.
המגמגם שהפך למרצה פופולארי
כן כן, הרב שבתי סלבטיצקי, שכיום נוסע ברחבי העולם למסור הרצאות, ומעביר שיעור שבועי שכבר הגיע בערוץ היוטיוב לבדו למיליוני צפיות, הוא בכלל מגמגם. עד כדי כך, מספר לנו ר’ שבתי, “כאשר הרבי הורה אחרי החתונה שלנו לעבור לאנטוורפן ולעסוק בהפצת המעיינות, לא האמנו שהרבי ממנה אותנו לשליחים, ואני כבד פה וכבד לשון. גם המשפיע ר’ מענדל פוטרפאס תהה האם שמענו נכון שהרבי מוציא אותנו לשליחות”.
חודשים אחדים לפני שנסע אל הרבי מליובאוויטש לראשונה, נפטרה אימו. בגלל הגמגום, לא ניגש לפני העמוד אלא היה מסתפק באמירת הקדיש – וגם זאת, רק בתנאי שהיה אדם נוסף שאמר קדיש. כאשר הגיע לרבי, נעמד בפינה, אך הרבי התבונן בו בעת אמירת הקדיש. ר’ שבתי כתב על בעיית הגמגום שלו לרבי, שהורה לו ללמוד שער הביטחון בספר ‘חובת הלבבות’ ולהתחזק בביטחון בהשי”ת.
בנוסף, קיבל גם ‘טיפ’ מעשי: “הרבי אמר לי שאם אני נתקע במילה מסוימת, לא להילחם ולהתאמץ להוציאה מפי אלא לנסות לומר את הדברים במילה אחרת”. ר’ שבתי רואה בכך מסר לחיים: לא צריכים להתעקש על דרך מסויימת, העיקר להגיע לתוצאה הרצויה.
“עברתי בהמשך טיפולים נוספים, וב”ה הצלחנו בתפקיד השליחות”, הוא מסכם.
“המחלוקת מחלישה את עם ישראל”
לסיום שיחת החג המרתקת, ביקשנו לשמוע מהרב שבתי סלבטיצקי, מה צריך יהודי לעשות בימים אלו, במצב הקשה השורר בארץ הקודש.
“המחלוקות מחלישות את עם ישראל בצורה נוראה. כואב לראות שאנשים לא רואים את זה ולא רוצים לראות את זה. כמה שיש לנו יותר מחלוקות, הם (אויבי ישראל. ש.ז.) יותר נהנים. זה מחזק אותם. ברגע שיש מחלוקות אנחנו נחלשים. גם מבחינה רוחנית, אין כלי מחזיק ברכה אלא השלום, וגם מבחינה הגיונית אפשר להבין את זה. המצב נורא ואיום”.
“היה אצלנו אל”מ בצה”ל שהאיחוד האירופי הזמין אותו לדיונים בנושא המלחמה, והוא סיפר לי, כשהגיע להתפלל בבית הכנסת, שהגויים שאלו אותו איך אנחנו רבים בזמן מלחמה. כל הזמן סקרים ופוליטיקה, במקום לעסוק בניצחון של עם ישראל על אויבינו”.
ומה אמור לעשות כל יחיד בנושא?
“כמו שהרבי דיבר תמיד, שכל פעולה שבן אדם עושה פה למטה משפיע, לכן כשיש חסרון באהבת ישראל – צריכים להוסיף באהבת ישראל, ולא להגיד שזה לא משפיע כי אנחנו כולנו, כל עם ישראל, מחוברים וגוף אחד. גם במדע יש את אפקט הפרפר – וודאי בעניינים רוחניים”.
מוסיף הרב סלבטיצקי, כי בנוסף לחיזוק באהבת ישראל, “גם להתחזק בשמחה, כמו שהרבי דיבר בפתיחת מלחמת יום הכיפורים. להאמין. זה זמן מאוד לא פשוט וצריכים לנצל אותו להתעוררות רוחנית בעם ישראל”.
“הרב לאו הוא סיפר לי שהוא שאל את הרבי, אחרי מלחמת יום הכיפורים ‘מה יהיה’, והרבי השיב לו שיהודי לא שואל מה יהיה אלא מה הוא יעשה… בהגדה של פסח, אנחנו רואים שהמצה זה גם לחם עוני, אבל גם האוכל שאכלו בגאולה – ביציאה ממצרים, כי כאשר יהודי מרגיש שיש לו את הכוח להיגאל, הוא חש שהוא בגלות”.
“מי שלא מרגיש את הכוח שלו, לא מבין שהוא בכלל בבעיה. בקוצק היו אומרים שאין דבר יותר שלם מלב שבור. אי אפשר להרגיש שהלב שבור, בלי לדעת שיש לב שלם. כל אחד צריך להרגיש את הכוח שלו, להתעורר ולגרום לאחרים להתעורר, וכך נזכה לגאולה”, במהרה בימינו, אמן.
0 תגובות