בזהירות, בלי להגזים, ועם ההבנה שאנחנו נמצאים עדיין בשלב מוקדם מכדי לראות את המפה בשלמותה, אפשר לקבוע שמנסור עבאס הצליח להגשים את החזון, לפחות בשביל ההתחלה ברוב היעדים שהציב.
לפי 'המרכז להעצמת האזרח', סיעת רע"מ ניצבת בשלישיה הפותחת מבין סיעות הקואליציה שיישמו את הבטחותיהן, והיא יישמה 36 מתוך 54 סעיפים רלוונטיים מההסכם הקואליציוני שחתמה. בין הישגיה נמנים פיצול וועדת הפנים, העברת תכנית החומש לצמצום פערים בחברות הלא-יהודיות, העברת תכנית למיגור האלימות והפשיעה, העברת תקציב ייעודי לתח"צ, הגדלה דרסטית של יעדי שיווק יח"ד בחברה הערבית (לתשומת לב הח"כים החרדיים), חתימת הסכמי גג עם רשויות מקומיות, הקפאת אכיפה של בניה בלתי חוקית, והכרה בשלושה יישובים בדואיים לא חוקיים. עם הרשימה המרשימה הזו צועד מנסור עבאס לבחירות ובינתיים הוא יציב מאוד מעל אחוז החסימה.
חלק מהישגיו של עבאס, צורמים מאוד לאוזניים יהודיות, ובחלק מהמקרים בצדק רב. למה בכל זאת נמנו כאן ההישגים הללו? אם חשבתם שכותב השורות מפיק הנאה מיוחדת מהרגזת קוראיו – טעיתם. לפי הפרשן הערבי מוחמד מג'אדלה, ברשימה המשותפת, זו של עודה וטיבי, התרגזו מאוד על יאיר לפיד שהכריז באחרונה על חתירה מוצהרת לממשלה 'בלי קצוות קיצוניים' כשהוא מתכוון למשותפת ולבן גביר. בתגובה, איימו במשותפת על לפיד וטרחו להזכיר לו שאצבעותיהם בבית הנשיא לא מובטחות לו למחרת יום הבוחר.
לאור האיום המשמעותי שהופרח לחלל האוויר, צף הצורך להשוות בין הסיעות הערביות, בין הרשימה שנמנתה כאן ובה הישגי רע"מ שהושגו בתוך שנה אחת בלבד, ומצד שני, קצה גבול היכולת של הרשימה המשותפת: איום באי המלצה להרכבת הממשלה בבית הנשיא.
כבר שנים שהערבים לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות. זה לא חדש. לכן עודה וטיבי מקבלים כאן יותר מנדטים מעבאס. אבל נראה ששני הראשונים עדיין לא ממש הבינו כמה מעט הם מסוגלים לעשות ולהשפיע על הפוליטיקה בישראל בגלל הקיצוניות הפטאלית שלהם. כי הרי בעוד הם כל כך כועסים שלפיד הודיע שלא יכלול אותם בממשלתו העתידית (המדומיינת, כן?), הם מעולם לא הסכימו ועדיין לא מסכימים לשבת בקואליציה כלשהי, כך שעל מה לכל הרוחות יצא הקצף?
השאלה הגדולה היא אם הבוחר הערבי מבין את זה, והאם הוא בכלל מסוגל להבין, או שמא התסכול מהסיכוי האפסי של מדינה פלסטינית לקום מוריד אותו מדעתו. אולי כמה שנים נוספות של עבאס על המגרש הפוליטי יקדמו אותנו עוד קצת למקום קצת שפוי יותר.





















הכתב מאוהב בבאס. לא פעם ראשונה שהאהבה שלו מקלקלת את השורה.