קיבלנו כמובן המון תגובות בעניין ההלוואות, אבל בחרתי להביא כאן אחת, לא רק משום שהיא הכי טובה וקולעת, אלא משום שהיא מגיע ממקלדתו של יהודי מיוחד, ר' יעקב ולדמן שמו, שמקדיש את חייו לנושא אחד: הדרכת משפחות חרדיות ליציאה ממשבר כלכלי, הוא זה ששומע את הבכיות ורואה את הדמעות של אלו שהבנק רץ אחריהם לקחת הלוואה, והיום רודף אחריהם להשיבה, פלוס כל הריביות.
קודם כל חיובי: הרב ולדמן אינו שולל את עצם לקיחת ההלוואה או המשכנתא כשצריכים אותה, היא יכולה להציל את הלוקח אותה ולהעמידו על רגליו, וגם אם היא נושאת ריבית סבירה (כמובן, רק במקרה שאין אפשרות לקחת הלוואת גמ"ח), לפעמים אין ברירה וההכרח לא יגונה .
מתי אין ברירה אלא לקחת הלוואה כזו? באחד משלושה מקרים, ובאילו בלבד: 1) משהו שחייבים לצורך ביסוס כלכלי, כגון פתיחת עסק, לימוד מקצוע יציב, או כמובן רכישת דירה ראשונה (כמובן רק אם יש די הון עצמי, נדבר על זה בנפרד). 2) צורך רפואי של פיקוח נפש. 3) נישואי ילדים (על המינימום ועד גבול מסוים שעוד נדבר עליו).
מתי לא לקחת הלוואה כזו? להחזרת חובות קודמים למשל, או לצורך השקעה למשל. הרב ולדמן מעיד כי רוב רובם של מאות התיקים שהוא טיפל בהם, הגיעו מאחד משני הדברים הללו, או אברכים שלקחו הלוואה על מנת להשקיע במשהו שקראו עליו בעיתון (70% דמיונות, חצאי אמיתות וגוזמאות ו-30% שקרים) או שלקחו בכדי לפרוע גלגל של הלוואות קודמות, וכך הגלגל מתנפח עוד ועוד עד לפיצוץ הבלתי נמנע. לדוגמא הוא מציין כי הלוואה עסקית הכי זולה היא P+5 שזה בעצם 8% לפחות, אין כמעט השקעה שמכניסה כזה סכום אחרי כל ההוצאות, כך שמדובר בכניסה מודעת לצרות שאין מהן יציאה.
העיד בפנינו מנהל אחד מגדולי הגמ"חים בירושלים, שפעם אחת עלו גדולי העסקנים לביתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל כדת מה לעשות עם התרבות המקרים של אברכים שמתמוטטים מסיבוכים כלכליים? ותשובתו הייתה קצרה וחדה: "לסגור את הגמ"חים בפני מי שלא צריך". כמובן, לא הייתה כוונתו לנעול דלת בפני לווים, אלא שבעלי הגמ"חים ישימו עין ולב מי צריך את הכסף לתקופה קצרה, ומי נכנס לסחרחורת שסופה ידוע מראש.
הרב ולדמן מתאר בפנינו את הקלות הבלתי נסבלת היום שאברך, בעל דירה, גם אם יש לו משכנתא, יכול להגיע להלוואות בהיקף של מאות אלפי ש"ח ומעלה, בתוך תקופה קצרה: אם יש לך חשבון טוב, ויועץ משכנתאות מצוין (?) אתה יכול להגיע גם למיליונים בלי שהיית יום אחד בחיים איש עסקים!
כמו כל עם ישראל, הייתי השבוע עם הילדים בלונה פארק, שמתי לב לתופעה מעניינת: כשעולים על הגלגל הענק כולם שמחים מאושרים ואפילו משלמים על כך (ההורים כמובן) כשמתחיל הסיבוב נהנים ממשב הרוח הנעים, אבל כשמגיעים למעלה ומתהפכים, כולם צורחים ורוצים לרדת, אבל כבר אי אפשר, כי כבר קשורים חזק (ב"ה) למישהו גדול וחזק ממך. ההבדל היחיד, זה בלונה פארק הסיוט מסתיים תוך כמה דקות, ובלונה פארק של החיים – רק אחרי שנים רבות, אם בכלל.
נזכרתי אז בשורה של פרסומות של גופים כלכליים, כולם מיועדים לציבור החרדי, כל אחד מאיתנו נפגש איתם יום יום, אשר המסר היוצא מהן זה שאתה יכול לנפוש באלפים השווייצרים כמו גביר, לחתן כמו נגיד, ולשפץ כמו רוטשילד, כל מה שאתה צריך זה "רק" לחתום כאן ושם ואתה מאושר, עד הראשון לחודש הבא… אין עינינו צרה בפרסומים של הלוואות, ולפעמים כאמור הן נחוצות ומועילות, אך בשביל צרכים אמיתיים ולא להכניס אברכים לקרוסלה של חובות.
ולסיום, מילה אחת לטובת האכסניה שאני כותב בה: זה לא פשוט ומובן מאליו שכלי תקשורת כלשהו יסכים שיכתבו כנגד אחד מענפי הפרסום הטובים ביותר שעליהם יושב עולם התקשורת – עולם ההלוואות והמשכנתאות. ניסיתי בעבר להכניס מודעה בתשלום באחד העיתונים בסגנון דומה ונדחיתי, וכאן נותנים לכתוב בלי הגבלה וצנזורה. באמת כל הכבוד.
בפרק הבא: משכנתאות לדירה.
נ.ב. בעניין אחר לחלוטין: כידוע, פורסם כי הממשלה היוצאת החליטה כי העיר שפיר אשר הייתה מתוכננת לציבור החרדי, תעבור שינוי ותתוכנן לציבור הכללי. כרגע התכנית החדשה נמצאת בפני החלטה בותמ"ל (ועדה לתכנון ארצי) ועד שהם לא מאשרים אותה היא לא נכנסת לתוקף (אין לנו תקוות מהגוף הזה, אך בכל זאת 'אביסאלע' השתדלות).
יהודי יקר מאוד, שחפץ בעילום שמו, והציבור החרדי חייב לו הרבה בעניין זה, הפנה את תשומת ליבי כי מחר, יום שלישי הוא היום האחרון להגשת התנגדויות לותמ"ל. לכן, מי שיש לו אפשרות טכנית, נא למלא את הטופס האלקטרוני בקישור המצורף
מאד תועלתי . !
ככל שיותר אנשים יצטרפו להתנגדות כך יגדלו הסיכויים שיצלח.
(אני כבר חתמתי לפני יומיים)
ממתי העניין של ההתנגדויות, לפני תחילת הסידרה? כמה כסף כבר השקעתם שם, וכמה אנשים שחייבים להם הם "זכו במכרזים שם"?
סורי, המאמרים מצוינים, אבל קשה לי שזה על קופה אחרת.