התנצלות אבסורדית: שקד פספסה את הרכבת ונעשית מביכה מיום ליום / אבי מוסקוב

ככל שעובר הזמן ומצבה בסקרים מידרדר, איילת שקד נעשית מביכה יותר ויותר. אין דבר שלא תעשה כדי להחזיר לעצמה את ימי הזוהר כשעוד הייתה חביבת הקהל בימין, אך שקד טרם הפנימה כי היא אינה רצויה בשום צד במפה הפוליטית.

בצד הימני לא סולחים לה על הבגידה המכוערת בגוש. את הבגידה של בנט הימין יכול עוד איך שהוא להבין, הוא קיבל בתמורה לבגידה את תפקיד ראשות הממשלה, אבל שקד מכרה את כל ערכיה בשביל תפקיד שרה והמשך השותפות עם בנט, את זה הימין מתקשה לקבל. בשמאל היא גם אינה רצויה משום שהיא עדיין מגדירה עצמה כימנית.

שיא המבוכה התרחש לפני יומיים כאשר התנצלה בפני מצביעיה על כך שנכנסה לממשלה, ביקשה את סליחתם על כך והבטיחה שלא תעשה זאת שוב. נזכיר לשקד שבזמן שהיא מבקשת סליחה מהמצביעים היא עדיין מתפקדת כשרה בכירה בממשלה. ההתנצלות האבסורדית היא בבחינת “טובל ושרץ בידו”. חוסר המודעות שלה הוא דבר שעוד יילמד בשיעורי תורת הנפש.

ניסיונותיה של שקד הנואשים משהו לחזור לחיק הימין לא עולים יפה. מהלכיה בחודשים האחרונים רק מרחיקים את המצביעים האחרונים שעוד נותרו למפלגה הגוססת. שקד עושה כל טעות אפשרית בדרכה אל היעד ההולך ומתרחק, והתמיהה הגדולה היא ששקד אינה חדשה במערכת הפוליטית ויודעת דבר או שניים בעסקי הפוליטיקה ובכל זאת שגיאותיה אינם מביישות את אחרוני הטירונים במערכת.

שקד פספסה את הרכבת ולא ברור מי היועץ הפוליטי שדואג להרוג אותה פוליטית בכל הופעה פומבית או מהלך מטופש שעושה. אם היא הייתה רוצה לחזור לימין היה לה את האפשרות, לטווח הרחוק לכל הפחות. שקד הייתה צריכה להכריז על פרישתה מהממשלה, להסביר שהיא אינה יכולה עוד ולהביע תמיכה מפורשת בנתניהו ובגוש הימין ואז לפרוש בשיא כאשר במערכת הבחירות הבאה תתמודד שוב או תשוריין במפלגה ימנית כזאת או אחרת.

הימין, בניגוד לשמאל יודע לסלוח כשצריך ואם היא הייתה מתנצלת ועושה את המהלכים הנכונים בזמן היא הייתה קונה את עולמה הפוליטי. אך הישיבה הממושכת על הגדר אינה מועילה ואף מזיקה משום שהבחירות בשנים האחרונות אינם נסובות סביב ערכים ועקרונות אלא סביב נושא אחד, כן ביבי או לא ביבי. ולכן המצביעים רוצים לדעת ובצדק את השתייכותה הפוליטית, לא מהבחינה הקלאסית של ימין או שמאל אלא האם תתמוך בביבי או לא וכאשר היא אינה מוכנה להכריז ולהשתייך לצד מסוים המצביעים בורחים.