הלקחים מהחרם על אנג’ל: לא להאמין ליח”צ ולקנות ממותגים זולים יותר

מאפיית אנג’ל התקפלה היום, במכתב הבהרה שחתום על ידי ירון אנג’ל, לצד מכתב התנצלות של עמר בר-לב, שהוגש לבני משפחתו של מרן ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין זצוק”ל. החרם, שנפתח במחאה על הפגיעה בכבוד התורה, הסתיים אחרי פטירתו, ובהצלחה רבה.

הציניקנים אולי יגידו שכעת צריכים להמשיך בחרם על המאפיה, שכן כתבות שונות שפורסמו ברשתות, ועל פי הנטען – עם חתימת ידם של יחצ”ני אנג’ל, טענו כי הם דווקא מרוויחים מהעובדה שהחרדים מחרימים אותם, ואין סיבה לחזור לקנות ממוצריהם ולגרום להם להפסיד כסף…

אך בפועל, למרות שהדרישה הראשונית לפיטוריו של השר לשעבר עמר בר-לב לא יצאה לפועל, הציבור החרדי אינו דורש נקמה. בסך הכל רצינו למחות על כבוד התורה, וכעת אין לנו שום סיבה להמשיך להחרים. לא נתנהג בקטנוניות, והאמת והשלום אהבו.

הלקח החשוב מהחרם על אנג’ל, דווקא בימים בהם ישנם יחצ”נים המבקשים להכתיב לציבור כיצד לנהוג בשאלות משמעותיות יותר משאלת הלחם שקונים בבוקר במכולת, הוא: לא להאמין לכל מילה המוכתבת על ידי יחצ”ן כזה או אחר.

מצד שני, העובדה שמסע היח”צ הטיפשי שטען דווקא לעלייה במכירות לא צלח, מוכיח כי בסופו של דבר הציבור חכם יותר מאותם אנשי יח”צ, ולכן עליהם להרפות, או לחלופין לנסות בשיטות מתוחכמות יותר…

***

אבל הלקח המרכזי, בימים של יוקר המחיה, הוא דווקא בקטע של המחירים.

היה לי קשה להרגיל את הילדים בשבועות הראשונים לאכול לחם של מאפיות אחרות. בכל זאת, שנים ארוכות הם הורגלו לקחת לחיידר סנדוויץ’ מפרוסות לחם של אנג’ל, ופתאום המרקם הרגיל השתנה.

אך כעת, אחרי שהם כבר התרגלו, לא במהרה ארוץ לחזור לרכוש את מוצרי אנג’ל, ולא בגלל הקפדה יתירה על כבוד מדומה או רצון לנקמה משמעותית יותר בחברה, שלא פיטרה כאמור את עמר בר-לב.

אמשיך לרכוש את הלחמים מהמאפייה שאני קונה מהם בימים אלו (ולא אעשה להם פרסום חינם, אבל כולם יכולים להשוות מחירים לבד במרכול הסמוך לבתיכם), כי מחירם זול משמעותית.

בימים בהם היוקר מאמיר, אני לא רואה שום סיבה למה לרכוש, כל מוצר שהוא, ממותג יקר יותר – כאשר ישנם תחליפים ראויים במחירים שפויים יותר ושווים לכל כיס. התורה חסה על ממונם של ישראל.

מחאת צרכנים יצאה לדרך תחת הכותרת לא לרכוש פירות וירקות במחיר גבוה יותר מ-9.90 ש”ח לקילו. המחאה הגיונית, אך הגיוני הרבה יותר לערוך השוואות בין מותגים, ולקנות את מי שמציע תמורה טובה יותר לכסף שלנו. ככה נוכל יחד, לחייב את החברות להוזיל את מחיריהם.