ראש הישיבה הורה לקבוע חברותא שבועית עם ח”כ אנטי חרדי / יצחק פינדרוס

הסתלקותו של מרן ראש הישיבה זצוק”ל לגנזי מרום בעודו כותב מראה מקומות לשיעור היומי מסמלת יותר מכל את המסר שהוא העביר כל חייו – נאר תורה.

המסר הזה הודגש גם לנו בשאלות ציבוריות שונות. באינספור הזדמנויות שנכנסתי למרן זצ”ל ופרסתי בפניו שאלות באשר להתנהלות מול נבחרי ציבור חילוניים, חלקם אנטי דתיים, מרן הורה לי לא לחשוש ולקרב אותם לאור התורה. באחת מן הפעמים סיפרתי למרן על ח”כ שבולט בעמדותיו האנטי חרדיות אך מאידך הוא מקפיד לשמור על קשר אישי חם עם החכי”ם החרדים. במפתיע, מרן הורה לי להציע לו לקבוע חברותא שבועית משותפת.

כמובן, שתהיתי בפניו כיצד אלמד עם אותו נבחר ציבור, שהושפע מההסתה נגד החרדים ובלט בהתבטאויות אנטי חרדיות מובהקות. מרן לא נבהל, והורה לי ללמוד איתו למרות הכל. חששתי שהנציג יגחך עלי, אך הוא הדגיש בפני: “המאור שבה מחזירם למוטב” וכי אין ממה לחשוש לדבוק באמת ובתורה.

כך גם בעידודו הייתה לי תקופה ארוכה חברותא שבועית דווקא עם אותו נבחר ציבור ממפלגה אנטי-חרדית. הנ”ל לא שינה עמדותיו בין – לילה, אך החיכוכים מולו הלכו ופחתו. בהוראת מרן, זכיתי לקרב יהודי נוסף אל המאור שבתורה ובטוחני שיש לדברים השפעה עמוקה ומשמעותית.

תקופה ארוכה מאוד לאחר מכן, בהזדמנות אחרת שנכנסתי לראש הישיבה לשיחה אישית, הוא ביקש לדעת מה עלה בגורל החברותא עליה דיברנו אז. למרות התקופה הארוכה שחלפה, מרן זכר לפרטים את ההוראה שנתן לי ללמוד חברותא עם אותו ח”כ אנטי חרדי, וביקש לדעת האם קיימתי אותה ומה היתה מידת ההשפעה עליו. התפעמתי לראות את האחריות והמסירות שחש ראש הישיבה עבור כל יהודי שהוא שיזכה ללמוד תורה, והאמונה הישרה במאמר חז”ל “המאור שבה מחזירן למוטב”.

כולם יודעים עד כמה מרן שם דגש על החינוך. הוראותיו כיצד לפעול עם ילדים שנפלו מן הדרך פורסמו בכל מקום, אך בד בבד צריך לזכור את התעקשותו למען החינוך הטהור ולמנוע התערבות זרה בתכני הלימוד.

מאבקו הציבורי האחרון של מרן היה בנושא ערב הבחירות והוא השקיע בכך מאמצים עילאיים על מנת למנוע מחלוקת ציבורית סביב הנושא. ויהי לפלא, שימים ספורים לפני הסתלקותו אושר תקציב המדינה, עם תוספות לגננות, למורות ולמלמדים, כשכל ההישג תלוי בברכתו ובפעילותו המאומצת. בימים אלו אנו עובדים מול משרד החינוך, על מנת לממש את הסעיפים הללו לטובת אנשי החינוך המוסרים את נפשם על חינוך תשב”ר.

זכינו שמרן ליווה אותנו והאציל עלינו מברכתו, אולם האבל והצער הוא של כל על ישראל, כפי שנאמר בגמרא בראש השנה “שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית א–לקינו”. במשך חכמה בפרשת ויחי, הוא עומד על הסתירה מאיכה רבה, שם נאמר כי “קשה הוא סילוקן של צדיקים לפני הקדוש ברוך הוא ממאה חסר שתים תוכחות שבמשנה תורה, ומחרבן בית המקדש”, והוא מסביר, “דבמיתת הצדיק אין מי שיכפר ויגן על הרעה ועוד שנענשים על מיתתו ובבהמ”ק אדרבה שפך חמתו על עצים ואבנים כדי שיתקיימו ישראל, רק אין מי שיכפר ובטל אגודת הכללי מעם ד'”.