נתונים מדאיגים: האם החרדים נרצחים בפיגועים יותר מאחרים, ומה ניתן לעשות?

בשנים האחרונות נדמה, כי מספר הנרצחים החרדים בפיגועי טרור לאומני בישראל הלך וגדל – ונראה כי מספרם גבוה בהרבה מעבר לשיעור החרדים באוכלוסייה. צללנו אל המספרים ובדקנו עד כמה התחושה הזו נכונה. המסקנות המדאיגות – לפניכם.

רשימת הפיגועים הרצחניים בין התאריכים בין נובמבר 2021 – נובמבר 2023

הנה רשימת פיגועי הטרור שבהם נרצחו אזרחים ישראלים/יהודים (לא כולל פיגועי טרור שבהם נהרגו רק אנשי כוחות הביטחון, אזרחים לא יהודים ו/או לא ישראלים) – מאז החל גל הטרור האחרון בתקופת ממשלת בנט-לפיד:

2021

21 בנובמבר – פיגוע הירי בשער השלשלת: נרצח – אליהו דוד קיי, תלמיד ישיבת חב"ד בקרית גת

16 בדצמבר – פיגוע הירי בחומש: נרצח – יהודה דימנטמן, תלמיד ישיבת חומש

2022

22 במרץ – הפיגוע המשולב בבאר שבע: נרצחו – הרב משה קרביצקי, שליח חב"ד בעיר; לורה יצחק, מבאר שבע; דוריס יחבס, ממושב גילת; מנחם יחזקאל מנוחין, מבאר שבע

29 במרץ – פיגוע הירי בבני ברק: נרצחו – ויקטור (סשה) סורוקופוט ודימטרי (דימה) מיטריק, אזרחי אוקראינה; יעקב ישראל שלום, מבני ברק; הרב אבישי דוד יחזקאל, מלמד בתלמוד תורה 'אור דוד' בבני ברק; אמיר חורי, שוטר במשטרת ישראל

7 באפריל – פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף: נרצחו – איתם מגיני ותומר מורד, חברי ילדות מכפר סבא; ברק לופן, מגבעת שמואל

29 באפריל – פיגוע הירי באריאל: נרצח – ויאצ'סלב גולב, מאבטח בן למשפחה חרדית מבית שמש

5 במאי – הפיגוע באלעד: נרצחו – אורן בן יפתח, מלוד; יהונתן חבקוק, חסיד ברסלב מאלעד; בועז גול, מאלעד; שמעון מעטוף, מאבטח מברקת

20 בספטמבר – רצח שולמית רחל עובדיה: נרצחה – שולמית רחל עובדיה, מחולון

25 באוקטובר – רצח שלום סופר בכפר פונדוק: נרצח – שלום סופר, תושב פתח תקווה ובעל מכולת בקדומים

29 באוקטובר – פיגוע הירי ליד גבעת האבות: נרצח – רונן חנניה, מקריית ארבע

15 בנובמבר – הפיגוע המשולב באריאל: נרצחו – מוטי אשכנזי, מיבנה; מיכאל לדיגין, מבת ים; תמיר אביחי, מקריית נטפים

23 בנובמבר – הפיגוע הכפול בירושלים: נרצחו – אריה שצ'ופק, תלמיד ישיבה מירושלים; טדסה טשומה, מירושלים

2023

27 בינואר – פיגוע הירי בנווה יעקב: נרצחו – שאול חי, גבאי בית כנסת בפסגת זאב; אירינה קורולובה, אזרחית אוקראינה; רפאל בן אליהו, מירושלים; בני הזוג אליהו מזרחי ונטלי זיסקין-מזרחי, בני זוג מבית שמש; איליה סוסנסקי, תושב השכונה; אשר נתן מורלי, תלמיד ישיבה תושב השכונה

10 בפברואר – פיגוע הדריסה בשכונת רמות: נרצחו – יעקב ישראל פלאי ומנחם אשר פלאי, אחים משכונת רמות; אלתר שלמה לדרמן, אברך מירושלים

26 בפברואר – פיגוע הירי בחווארה: נרצחו – הלל ויגל יניב, אחים מהר ברכה

27 בפברואר – פיגוע הירי בצומת בית הערבה: נרצח – אילן גנלס, אזרח ישראלי-אמריקאי

9 במרץ – פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף: נרצח – אור אשכר, מצור הדסה

7 באפריל – פיגוע הירי בצומת חמרה: נרצחו – לאה (לוסי), רינה ומאיה די, אם ו-2 בנותיה מאפרת

30 במאי – פיגוע הירי בחרמש: נרצח – מאיר תמרי, מחרמש

20 ביוני – פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי: נרצחו – אלישע אנטמן ועופר פיירמן, מעלי; הראל מסעוד מיד בנימין; נחמן שמואל מורדוף מאחיה

5 באוגוסט – פיגוע הירי בנחלת בנימין בתל אביב: נרצח – חן אמיר, סייר ביטחון של עיריית תל אביב

19 באוגוסט – פיגוע הירי בחווארה: נרצחו – שי סיילאס ניגרקר ואביעד (ניגרקר) ניר, אב ובנו מאשדוד

21 באוגוסט – פיגוע הירי בצומת האר"י בדרום הר חברון: נרצחה – בת שבע נגרי, מבית חגי

2 בנובמבר – פיגוע הירי ליד עינב: נרצח – אלחנן קליין, מענב

30 בנובמבר – פיגוע הירי ביציאה מירושלים: נרצחו – הרב אלימלך וסרמן, דיין בבית הדין הרבני באשדוד מירושלים; הרבנית חנה איפרגן, מנהלת בית ספר "בנות הדסה" בבית שמש מירושלים; ליביה דיקמן, מורה בבית שמש מירושלים; יובל קסטלמן, ממבשרת ציון

סיכום הנתונים

סך הפיגועים הרצחניים: 25

סך הנרצחים: 58 (כולל 3 אזרחים זרים לא-יהודים, 2 מאבטחים, 1 שוטר, 1 סייר ביטחון ו-1 הרוג מירי דו"צ)

סך הפיגועים הרצחניים בירושלים ויו"ש: 18

סך הפיגועים הרצחניים באזורים בעלי אופי חרדי: 6

סך הנרצחים באזורים בעלי אופי חרדי: 25

סך הנרצחים החרדים (או בעלי רקע חרדי): 21

המסקנות העגומות המרכזיות שעולות מן הנתונים

1. המחבלים מעדיפים לרצוח יהודים בעלי חזות חרדית.

2. המחבלים מעדיפים לבצע פיגועים באזורים בעלי אופי חרדי.

3. מספר ההרוגים הממוצע בפיגועים באזורים בעלי אופי חרדי גבוה בהרבה לעומת אזורים אחרים.

4. כמעט כל האזרחים ההרוגים הם חרדים או דתיים; וכמעט כל הפיגועים מתבצעים באזורים בעלי אופי חרדי או דתי, בדגש על יישובי יו"ש.

מה הן הסיבות לתופעה?

על ההסבר למספר הפיגועים הגבוה ביותר בירושלים וביו"ש, אין צורך להכביר במילים: מדובר באזורים נפיצים ביותר שבהם מתגוררת אוכלוסייה ערבית עוינת גדולה, מה שמגביר את כמות הפיגועים.

אך עלינו להבין – מדוע הציבור החרדי הפך בשנים האחרונות למטרה המועדפת על המחבלים, וכן – מדוע האיזורים החרדיים הפכו ליעד המועדף שלהם.

כמובן שאין אנו יודעים חשבונות שמיים, ולנו – כחרדים לדבר ה' – ברור לחלוטין, שהכל מידו הרחומה של הבורא יתברך המשגר לנו לעתים מסרים כואבים על מנת שנתחזק ונתקן את דרכינו ונערוך חשבון נפש על מצבנו הרוחני הירוד.

עם זאת, ניתן לספק גם כמה הסברים טבעיים לתופעה

1. המחבלים מעדיפים לפגוע ביהודים בעלי חזות חרדית, בגלל מראם היהודי הבולט.

2. המחבלים מעדיפים אזורים בעלי אופי חרדי, מחמת הידיעה כי באזורים אלו מספר מחזיקי הנשק נמוך מאוד ולפיכך – הפוטנציאל לפגיעה במספר רב של יהודים גדל משמעותית.

3. בהמשך להסבר 2 – אנו אכן רואים כי מספר הנפגעים באיזורים בעלי אופי חרדי גבוה ממספר הנפגעים בזירות אחרות, בגלל הזמן הארוך יחסית עד לנטרול המחבלים.

האם ישנן פעולות מעשיות שניתן לנקוט כדי להפחית את היקף התופעה?

אחד הרעיונות שעלו בשנים האחרונות לטיפול בתופעה ולצמצום היקפה – ואף זכה לאישורם ולתמיכתם של מספר רבנים חשובים, הוא הרעיון הבא: יש להקים גוף אזרחי שתפקידו יהיה לנטרל מחבלים בזירות פיגוע בשעת אמת. הגוף יורכב מאזרחים מתנדבים שקיבלו רישיון להחזקת נשק וברשותם כלי נשק פעילים. הפעילים יעברו הכשרה מקצועית, וישתתפו בקורסים ייעודיים תקופתיים לריענון הידע הקיים ולרכישת ידע נוסף. אופי הארגון ודרכי פעולתו יהיו בדומה לגופים אזרחיים אחרים, כמו: 'איחוד הצלה', 'ידידים' וכדו'.

קיומו של גוף כזה בריכוזים החרדיים – יכולה לתרום לצמצום התופעה, לפחות באופן חלקי.

ואכן, בחודשים האחרונים השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פועל רבות להקמת משמר אזרחי; אלא שחשוב להדגיש, כי פעילותו של גוף מעין זה בריכוזים החרדיים, חייב להיות מפוקח באופן הדוק על ידי רבנים ומורי הוראה, על מנת שיתאים לאופיו ולצרכיו הייחודיים של המגזר החרדי.