יְדִידִים שָׁנִים
אֲבָל,
אֲנַחְנוּ מַחְלִיטִים
מָתַי כַּמָּה וְהַאִם
וְאִם יֵשׁ צֹרֶךְ, מַפְסִיקִים…
יְדִידִים טוֹבִים
אֲבָל,
אֲנַחְנוּ קוֹבְעִים
אֵיךְ אַתֶּם מְגִיבִים
וּמָה הַיַּחַס לַעֲרָבִים…
יְדִידִים אוֹהֲבִים
אֲבָל,
לֹא בְּכָל מְחִיר.
מִדֵּי פַּעַם אוֹיְבִים
הָאַחְרָיוּת שֶׁלָּנוּ לְהַעֲכִיר.
יְדִידִים קְרוֹבִים
אֲבָל,
בְּמִנּוּן וּבְלִי הַגְזָמָה
לְפִי קְרִיזָה מִשְׁתַּנֶּה
וְלֹא בִּשְׁעַת מִלְחָמָה…
ממממממממממההההההההההההההההההההההה( בניקוד סגול או צירה על ה-ממים)
לא ידידים ולא נעליים
מתנהגים ככפירים ושחליים
צאצאים נאמנים של עשיו ופמלייתו
אוהבים אותנו מדממים, להנאתו
כן, תעשו עבורינו את שחור העבודה
אך אל תפסיקי להיות שחוטה, חצי אבודה
אוהבים אותך מטוגנת לארוחת צהריים
בלי שמן, ככה צלויה ומפוחמת, שישאר קצת שיריים
כלה שעיר (עשיו, הנוצרים) וחותנו (ישמעאל, המוסלמים) במהרה
תפקוד את שניהם גם יחד הכליה והמארה
ייצלו הם ועוזריהם בתנורי שאול ואבדון לנצח
על ההומניטריות מלאת תאוות הרצח
ותגלה ותראה מלכותך עלינו, בנים נאמנים
גלה לכולם כי אין כזה דבר ‘יהודים חילונים’
כי כולם אוהבים אותך, מאמינים בך עד כלות
תן לגאולה דין של ‘חפצא’, של ‘חלות’!