בג"ץ ובני גנץ מנסים לפרק את הממשלה הנבחרת / פרשנות

אתמול, מבלי משים, חשף בית המשפט העליון של מדינת ישראל את פרצופו האמיתי ואת האג'נדה המנהלת אותו, ואשר איתה הוא מקווה לנהל את המדינה כולה.

בשעות הבוקר התעורר עם ישראל לתדהמתו, להחלטת בג"ץ להקפיא את חוק החרום שחוקקה הכנסת כהוראת שעה, לסגירת ערוצים זרים מסכני חיים בשעת מלחמה. החוק, המכונה "חוק אל ג'זירה" נועד אכן להגן על ישראל מההסתה הבלתי פוסקת הנובעת מכלי התקשורת הזה, אשר מרכזו בקטאר (שם יושבים בטח גם ראשי חמאס בבתי מלון מפוארים) ומצודתו פרוסה על כל העולם.

הערוץ הזה משדר סביב היממה, כל יממה, את הנרטיב העזתי, תוך שהוא משתמש בחסינות העיתונאית הניתנת למחבלים עם מקרופון העובדים בשירותיו. החסינות מאפשרת להם להסתובב בכל מקום בארץ ולשדר תמונה מעוותת. לעיתים תוך כדי נפילות רקטות באופן שהאוייב ילמד לכוון טוב יותר ולהרוג יהודים רבים יותר.

כנגד הערוץ הזה הצליחו סוף סוף לחוקק חוק המסיר את חסינותו ומאפשר לגרש את שדריו ולסגור את משרדיו.

את הערוץ הזה, מנסה בג"ץ להציל, והוציא צו על תנאי המאפשר לערוץ להמשיך לשדר באין מפריע למרות החוק, עד שבג"ץ יכריע בעניין.

והנה בתזמון מושלם, מספר שעות לאחר ההחלטה הדרמטית, אישר דובר צה"ל ידיעה עוד יותר דרמטית. לפי הידיעה, שלושת החטופים אשר שוחררו שלשום, הוחזקו כשבויים בביתו של לא אחר מאשר השדרן של אותו ערוץ אל ג'זירה.

מתברר, כי השדרן החזיק את החטופים בביתו הפרטי, מתוך מחשבה שלא יעלה על ליבו של איש כי עיתונאי מהוגן ובינלאומי "יארח" בביתו חטופים. הוא אף ניסה למנוע מהכוחות הפורצים את שחרור החטופים, וקיבל את המגיע לו: אותו ואת ביתו שלחו לעולם שכולו שהידים.

בכך ניתן שיעור קטן בענווה לשופטי בג"ץ, אשר יותר ויותר שמים את עצמם במקומה של כל רשות אחרת, ולאחרונה אף במקום מערכת הביטחון.

זה התחיל בדיון בשבוע שעבר שבו שופטי בג"ץ כפרו בשיקול דעתו של הפוקד הצבאי אשר יחליט אם הוא זקוק לגיוס בני ישיבות חלילה או לא. שופטי בג"ץ יודעים טוב יותר ממערכת הביטחון עצמה, כמה חיילים היא צריכה ומאיפה.

הגיע הסיפור של אל ג'זירה, וטפח על פניהם לרמז להם כי ישובו למקומם הטבעי כמכריעים בסכסוכים, ולא יחרגו לכיוונה של הממשלה הנבחרת.

קו אחד עובר בין החלטות בג"ץ לבין החלטתו של בני גנץ לפרק את הממשלה באמצע המלחמה, בדיוק ביום שבו עלה חזרה המורל העממי. גנץ נכנע לטרללת של השמאל, ובג"ץ בראשו, אשר לדעתם אין זה משנה את מי בחר העם, אלא מה היה צריך לבחור לדעתם.

הכל כשר מבחינתם בדרך להשגת היעד הנכסף של החלפת נבחרי העם, אחרי שנכשל הניסיון שלהם להחליף את העם עצמו. הם ידברו גבוהה גבוהה על אחריות ופטריוטיות, אך יעשו את ההיפך הגמור.