מאחורי הקלעים: הציר שהביך את סמוטריץ והביא לבחירת הרב קלמן בר / אבי מוסקוב

בשטף האירועים, מטבע הדברים, הבחירות לרבנות הראשית לא עמדו בראש סדר היום הציבורי, למרות שכמות התככים שליוו – מהצד הפוליטי – את המירוץ הארוך, היו מפרנסים את הכותרות הראשיות במשך חודשים ארוכים. רק שלצערנו, אלו לא ימים כתיקונם.

לכן, כעת, כאשר במבט לאחור אפשר לסכם את המערכה מלאת התהפוכות, כולל הסאגה המשפטית שהובילה לסיבוב שני בבחירות לרב הראשי האשכנזי, ניתן לבצע סיכום קצר. נסכם כמובן רק את הזווית הפוליטית, בלי שום הבעת דעה חלילה אודות גדלותם התורנית של המתמודדים השונים למשרה הרמה.

נראה כי ברור לכולם גודל הרעה החולה בסיטואציה הנוכחית בהם הפוליטיקאים הם אלה שבוחרים את הרבנים. הדבר יוצר שורה של תככים פוליטיים שלא מוסיפים כבוד למוסד הרבנות הראשית לישראל, מוסד שנוגע לכל אחד ואחד מאזרחי המדינה – גם בנושאי כשרות, וגם בנישואין או גירושין, ועוד.

כך, במקרה שלנו, אחרי ההצלחות החרדיות במערכות הבחירות הקודמות, החליטו הפעם בציונות הדתית לסגור דיל עם ש"ס, במסגרתו הראשון לציון המוסכם יהיה המועמד של ש"ס, ואילו הרב הראשי האשכנזי יהיה המועמד המוסכם על הציונות הדתית.

הדיל הזה, היה אמור להסתיים עם ניצחון מוחץ – אך בפועל, זה לא מה שקרה. ש"ס התמהמה עד הרגע האחרון ולא הודיעה על מועמדה לתפקיד הראשון לציון, בשל ההתלבטות בין תמיכה במועמדותו של הגר"י דרעי זצ"ל, אחיו של יו"ר ש"ס אריה דרעי ובין תמיכה במועמדותו של הגר"ד יוסף שליט"א, בנו של מרן זצוק"ל ואחיו של הראשון לציון היוצא. בהמשך, הצטרף למירוץ גם הדיין הגר"מ עמוס. פטירתו של הרב דרעי, הובילה לתמיכה מוחלשת של ש"ס בהרב יוסף, תמיכה שלא הייתה חד משמעית ויש בכך הרבה כדי ללמד אותנו על המתרחש מאחורי הקלעים במפלגה החרדית הספרדית, ואין כאן המקום להאריך.

בגזרה האשכנזית, וועדת רבנים שהקים סמוטריץ', בחרה במועמדותו של הרב מאיר כהנא. גורמים בעלי אינטרס החליטו לפתוח נגדו בקמפיין השמצות שקרי ברחוב החרדי, במטרה לאותת לסמוטריץ' כי מוטב יהיה אם יבחר במועמד אחר. יצוין כי מראש, הרב כהנא לא היה המועמד המועדף על סמוטריץ', כי אם הרב מיכה הלוי.

רבנים נוספים הצטרפו למירוץ. הרב קלמן בר, שזכה לתמיכת דגל התורה ורוב של חברי אגודת ישראל, שעשו זאת בהוראת האדמו"ר מצאנז, שאף הביא לבחירתו של הרב בר לרבנות נתניה. חסידות גור תמכה במועמדותו של הרב משה חיים לאו, שנשר בסיבוב הראשון.
אם הזירה הדתית-לאומית הייתה מעניינת אותנו, היינו יכולים לכתוב כאן אלפי מילים על הכישלון העצום של סמוטריץ', שהיה יכול להביא לבחירתו של הרב כהנא בסיבוב הראשון אם אכן היה תומך בו כפי שהתחייב, ובפועל הפסיד גם את הסיבוב השני – אך אנחנו נתמקד דווקא בזירה החרדית.

כפי שכבר ציינו, לתפקיד הראשון לציון נבחר הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, בלי תמיכה חזקה של ש"ס, כך שהוא לא יהיה מחוייב פוליטית לאף אחד. לתפקיד הרב הראשי, נבחר הרב קלמן בר, שלא היה יכול לנצח לולא הדיל המפתיע שנרקם סביבו. מצד אחד, חברי הכנסת של דגל התורה, שלומי אמונים ובעלזא – ומהצד השני, תמיכה דתית איתנה.

ראשית כל, וכעת ניתן לחשוף זאת, כבר שנה שלמה שהשר מאיר פרוש פעל בשליחות האדמו"ר מצאנז על מנת ללכד תמיכה חרדית במועמד של הרב בר. הוא עבד, יחד עם שאר חברי הציר, לא רק מול רבנים חרדיים – אלא גם כדי לשכנע ראשי ערים שאינם נמנים על המגזר החרדי כדי שיתמכו בהרב בר. מרבית אדמו"רי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, יחד עם דגל התורה ומרבית הרבנים המנהיגים את הסיעה, תמכו במועמדותו של הרב בר. כך, הציר שהלך יחד בבחירות לרשויות המקומיות, המשיך גם לבחירות לרבנות הראשית.

נקודה נוספת שמעניין לציין: מלבד רב חב"די אחד, כל הרבנים בחב"ד התאחדו לתמוך במועמדותו של הרב בר – מה שמוכיח לאלו המנסים לפעול פוליטית בחסידות (המפוצלת מאוד מבחינה פוליטית) כי ברגע האמת, יש נציג שיש לו השפעה אמיתית בחב"ד… פרוש, יחד עם הרב אהרונוב, הצליחו לאחד את כלל רבני חב"ד, מלבד אחד כאמור, ולהביא את הניצחון לרב בר.

מי שהשלים את הציר של דגל התורה ושלומי אמונים, כפי שהיה גם בבחירות המקומיות – היה נציג חסידות בעלזא ח"כ ישראל אייכלר וחברי הוועד הפועל של סיעת מחזיקי הדת שפעלו בהוראת האדמו"ר, והביאו להצבעה של נציגים מקומיים שנבחרו בזכות בעלזא, להצבעה עבור הרב קלמן בר. לא לחינם, הביקור הראשון של הרב בר אחרי הניצחון, היה בטיש של האדמו"ר מבעלזא.

ציר נוסף שנרקם סביב הרב בר, הוא שיתוף הפעולה בין פרוש לבין אבינועם קוטשר. מדובר בשם שכנראה לא מוכר למרבית קוראי הטור, ולכן נספר עליו בכמה מילים: הוא היה העוזר של רב העיר ירושלים הרב אריה שטרן, ובהמשך עבר לזירה הפוליטית והיה העוזר של מתן כהנא, בתקופה שהוא כיהן כשר הדתות בתקופת ממשלת בנט-לפיד.

מתברר כי שיתוף הפעולה בין פרוש לקוטשר (פרוש אף ספג אז ביקורת פומבית כאשר נפגש עם כהנא כדי לדאוג לטסים לאומן ולהילולת הרשב"י) סייע רבות לציבור החרדי כבר בתקופת ממשלת הגזירות הזכורה לכולנו לרעה – וכעת הוביל לניצחון של הרב בר. אי אפשר בלי להזכיר כמובן את איש היח"צ החרדי שליווה את הרב בר, יצו פלדמן, שמוכיח שוב כי הוא יודע לרקום מהלכים משמעותיים מאחורי הקלעים.

נקודת מבט נוספת על המצב הפוליטי במגזר הציוני-דתי: סמוטריץ' נמצא במצב פוליטי רעוע בחודשים האחרונים, כשהוא בקושי מתקרב לאחוז החסימה בסקרים. בניסיון להציל את מעמדו, הוא אימץ טקטיקה המזוהה בעיקר עם השמאל הפוליטי – התקפה על המגזר החרדי. גם אם קיווה שגישה זו תמשוך אליו קולות מהציבור החרדי-ליברלי, נראה כי לאחר התבוסה המשמעותית בבחירות לרבנות הראשית, גם ההתקפות החריפות על הציבור החרדי לא יצליחו לשפר את מעמדו בסקרים.

הכישלון בבחירות לרבנות הראשית מהווה מכה קשה במיוחד. בוחריו של סמוטריץ' מביעים אכזבה עמוקה מהתנהלותו בתקופה האחרונה. הציבור הדתי-לאומי ציפה לראות לראשונה רב חובש כיפה סרוגה בתפקיד הרב הראשי, אך סמוטריץ' כשל בקידום המהלך – כישלון שצפוי להיחרת בזיכרון הציונות הדתית כמחדל היסטורי. נראה כי הנזק למעמדו בקרב תומכיו הוא בלתי הפיך. במקביל, בן גביר יצא מחוזק מהפרשה כולה, לאחר שזיהה את כיוון הרוח והחליט לשמור על עמימות – נמנע מלהביע תמיכה פומבית ברב מיכה הלוי, שלא לומר ההיפך.

עד כמה הניצחון גדול? תארו לעצמכם: למרות דיל מפורש בין ש"ס למפלגתו של סמוטריץ', דיל שהיה אמור להביא לראשונה מזה שנים ארוכות לבחירתו של מועמד דתי לתפקיד הרב הראשי, הצליחו שחקנים הרבה יותר קטנים על המפה הפוליטית של הרבנות – להביא לניצחון חרדי מוחץ. ברוב גדול. ומה המשמעות של הניצחון? כטור פוליטי, לא נעסוק במשמעות על חיי הדת במדינה היהודית, אלא נסתפק בזאת: יש אצבע נוספת לציר של דגל-שלומי אמונים בוועדה למינוי דיינים, ואידך זיל גמור…