מקדמת דנא מקובל בעם ישראל להביא למלמדים של הילדים בתלמודי התורה משלוחי מנות מפנקים ביום הפורים. במקומות רבים נוהגים לצרף למשלוח המכובד גם מעטפה מלאה במרשרשים ומכתב תודה.
האם מדובר במנהג חשוב וראוי או שמא בנהירה מיותרת אחרי העדר רק כי 'כולם' מביאים. איזה משלוח מנות הכי כדאי להביא למלמד של הקטן ומה נהוג לתת למנהל. אלה רק חלק מהשאלות שטורדות את מנוחתם של הורים רבים בימים אלה.
ובכן, הרשו לי לחלוק עמכם כמה סודות מהצד השני של המתרס. כמי ששימש כמלמד בת"ת מספר שנים יש כמה נקודות שאתם ההורים בוודאי תשמחו לשמוע כיצד מתקבלים הדברים תרתי משמע.
ראשית אסייג את דברי שאינם מייצגים כמובן את כלל המלמדים בחיידרים ובתלמודי התורה, ובכל זאת ניתן להעריך כי בלב רבים מהם הדברים דומים.
מתי התחיל המנהג להעניק משלוחי מנות למלמדים בפורים איני יודע. אבל ברור שאין שום הלכה שמחייבת לתת אותם דווקא בפורים ובטח שלא רק בפורים.
טיפ ראשון: בלי חרוזים – לכתוב מהלב
הכינו מכתב מהלב, אם זורם לכם לכתוב בחרוזים אפשר לנסות אם זה הולך גם כאן, אם קצת נתקע לכם לחלוטין אפשר לוותר על זה. נסו לסקור במבט לאחור את החודשים שחלפו מתחילת השנה, העליות והמורדות, ההצלחות והמשברים, את הכל תנקזו למכתב מוקיר ומכבד מכל הלב.
כהורים אנחנו מאוד אוהבים כשהילדים שלנו משדרים לנו שאנחנו הורים טובים עבורם, גם המלמדים שמחים מאוד לקבל משוב חיובי. אצלי במגירה שמורים מכתבים שקיבלתי לאורך השנים, הם יקרים לליבי מאוד, ואני ממש לא היחיד שנוהג כך.
טיפ שני: לא לקמצנות
אל תתקמצנו, לא במחמאות ולא בדברים אחרים שקשורים למשלוח המנות, זו הזדמנות חד פעמית להודות למי שמקבל את הבן שלכם כל יום בסבר פנים יפות ועושה הכל כדי שיגדל בתורה מתוך תחושת שמחה והצלחה.
אמר לי פעם יהודי חכם: משלוחי המנות למלמדים זה השוחד הכי מהודר שיש. אין מנוס מלהודות בעובדות, הכרת הטוב מולידה כוח מחודש בקרב המלמדים ומעניקה להם כוחות להמשיך הלאה ביתר שאת.
טיפ שלישי: פרופורציות
אם הבן שלנו הוא 'ילד טוב ירושלים' כל מה שנכתב עד כאן נוגע אלינו לגמרי. אבל אם יש לכם ילד מאתגר, ולא משנה הסיבה, כדאי שנחשוב מחוץ לקופסה. ברור לנו שכמו שלנו קשה איתו בבית גם בחיידר לא קל לו ולא קל איתו. זה המקום להביע הערכה בצורה משמעותית תוך שימת לב והדגשת ההערכה המיוחדת למלמד.
טיפ רביעי: לא כל יום פורים ובכל זאת…
הרבה יש להרחיב בנושא הזה של משלוחי מנות למלמדים. אבל חשוב לומר שלמרות שלא כל יום פורים, בהחלט ניתן למצוא הזדמנויות נוספות להביע תודה והערכה לאורך השנה.
ממש תודה כל בדל של מידע בנושא מוסיף לבלבול ולחוסר ידע מה לקנות
אשמח גם לדעת מה המלמדים מעדיפים
יותר כסף או מתנה שווה
יותר כסף
שודד
בא נפתח אתת הנושא מההתחלה אז ככה למשלוח מנות יש 2 מטרות
1 למלמד עצמו
2 לאשת המלמד שעומד מאחוריו במשך כל השנה
אז נחלק את זה כך המלמד עצמו מעדיף יותר כסף כי זה מה שמשמח אותו
לאשת המלמד נביא מתנה מרשימה אך לא יקרה בתוספת שוקולד
למשל מוצרי משלוח מנות הכי זול מתחיל ב 30 שקל אז במקום יין ושוקולד נשים 2 מגבות /מפיץ ריח /עציץ קטן בתוספת שוקולד והנה יש לנו משלוח מנות ב35 שקל +-
ולגבי הכסף אז חשוב להבין כי המלמד הוא לא עובד עם קופסאות שימורים . הוא בסך הכל שותף שלך לחינוך הבן שלך .תשנה את המבט אף אחד לא סוחט אותך בכח. זה סך הכל הזדמנות הכרת הטוב לשותף שמכיר את הבן שלך יותר ממך:)
אני אישית חושב כמה שתפנק את המלמד = אז המלמד יפנק את בנך ביחס יותר אישי
כי אם ההרגשה הוא שאני בסך הכל שומר על הילדים אז אל תבוא עם תלונות כי המלמד מבצע בפועל את ההרגשה שההורים נותנים לו וכמה שהוא מנסה בתור איש חינוך להתעלות מעל לרגשות בסוף הוא גם בן אדם ובלי שימת לב התוצאה הוא שהבן שלכם מקבל פחות יחס
צודק!!!
ארוך ותפרן
רואים שזה בת
כמה הרבה שילם על הפרסום
הרבה שילם הרבה
שלום וברכה
אכן כדבריך שחייב להוקיר טובה למלמדים שמשקיעים כל השנה בילדנו
אבל בל נא נשכח שיש המון משפחות ברכות ילדים ונצרכות אשר חודש לחודש נאבקות ביוקר המחייה ובפרנסת ומשלוחי המנות הם הוספת נטל כלכלי כבד אשר נוסף בחודשים עמוסים אלה
לדוגמא מבקשים מילד א 50 ש"ח למשלוח מנות כפול שמונה ילדים יוצא 400 ש"ח הוצאה לא צפויה
הכרת הטוב יכולה להגיע גם במכתב תודה ומשהו מוכן מהבית שנראה היטב
באחת השנים אחד מרבני ילדי כתב שמבקש שלא יאספו יותר מ 10 ש"ח 10*30
ולכן מלמד יקר מבין את כל חשיבות הכרת הטוב ויש לי הרבה אבל אל נשכח את המשפחות שמגיעים
למה לא צפוי ?
תמיד פורים באותו תאריך
למה לא צפויה??
גם מי שיש לו 8 ילדים קונה כל יום 3 ככרות לחם
תלויי מה יראת השמים של המלמדאנחנו אישית נתנו למלמד של הבן והוא לא השתמש בכסף ופחד לפגוע אז הוא גם לא החזיר ושנה אחרי ביקש שלא ניתן וסיפר שלא השתמש בזה כזה ראה וקדש
יש אנשים שאין באפשרותם וישלהם מס ילדים אז מה בדיוק הם אמורים לעשות לדעתי אסור שמלמד תהיה ציפיה שהאכזבה לא תפגע ותשפיע על המלמד צריך שיהיה יראת שמים ולעשות לשם שמים
הגבתי תפרסמו
אכתוב ממבטי כמלמד ותיק בכיתה גבוהה . אני נוהג כל שנה להודיע לתלמידים שלא יתארגנו על משלוח מנות מאורגן, ואני אשמח מאוד בדברים קטנים מכל אחד עם פתק גדול כי את הפתקים גם אשתי קוראת ונהנית וזה בהחלט מחמם את הלב כאשר כותבים נכון, ואכן צודק הכותב, שאין צורך בחרוזים נמלצים ומאולצים!!
כמובן שכאשר הורה מרגיש צורך להוקיר ולתת תו קניה או כסף אני מקבל את זה בהערכה, כי יש כאן ביטוי של הכרת הטוב, אבל בסוף מה שחשוב זה המחשבה והפתק. ואני כן מתאכזב מאותם הורים בודדים שלא נותנים כלום ושולחים את הילד לבית של הרב בידיים ריקות . ולכן גם כשהיוקר מאמיר אפשר להוקיר טובה במשהו שמראה חשיב ורצון להוקיר טובה ולאו דוקא בעיצוב מפוצץ או מתנה יקרת ערך .
הברכה מאוד חשובה. מחממת את הלב.
כסף זה נחמד וכיף אבל אין הבדל בין כסף לבין משלוח יפה.
יש כאלו שמביאים שוקולד ומאה שקל וזה נהדר
יש כאלה שמביאים סלסלה יפה עם כלי בית וזה גם נהדר
יש כאלה שמביאים שוקולד רבע לשבע ובקבוק יין וגם זה נהדר!
אבל אם זה שהביא שוקולד וקולה יכתוב "פורים שמח" זה מעליב, אולי מזלזל.
באמת תשקיעו בברכה, כי היא זאת שנותנת לי חיוך.
לאשתי נותן חיוך משהו שהיא צריכה לבית.
דרך אגב- הורים שיש להם אחים אצלי ומתארגנים למשלוח משותף יודעים להתקשר לאשתי ולשאול מה כדאי להביא, ככה לא יהיה לי בארון עשרות ראנרים מוזהבים… כלומר- אל תתביישו לשאול מה כדאי להביא.
המלמד של הבן שלי היה מבקש- פשוט תביאו מעטפה עם הכסף שאספתם. זה היה ממש חוצפה בעיניי. היום כשאני בצד השני של השולחן אני מבין. זה פשוט מה שהוא היה צריך! אז שיהיה לך בכיף! אם זה מה שעושה לך טוב, זה מה שאני רוצה! שתהיה שמח. שתבין שמעריכים.
ותשקיעו בברכה… 🙂
ממש מכעיס לראות אנשים שכותבים שהעיקר זה המכתב. רבותיי, תקשיבו ותקישבו לי טוב. רעבעס רוצים רק כסף. ומגיע להם בהחלט.
אז אל נא תכתבו פה תגובות מלאות רגש על מכתבים מזילי דמעה או שניים. רעבעס זה עם עני בד"כ, ושמח עם כל גרוש. אז תעשו טובה ותשימו כחול אחד.
נכון ממש.
קודם כל בואו נתחיל בזה שזה לא חובה בכללללח
דבר שני זה הכרת הטוב ופשוט גם משהו קטן ללמוד זה יפה מאוד
כמו שאמרתי יש משפחות מרובות ילדים נראה לכם שצריך ללכת לפזר את כל הכסף שלהם עם כל הכבוד המלמד מקבל יפה מאוד ודרך אגב זה כמו שוחד לא אהבתי שאתה אומר תביאו כמו שצריך ככה נתנהג לילד בהתאם ממש לאאאא זה לדעתי חוצפה
ועוד גם צריך להביא כסף איפה נשמע דבר כזה
בואו תפסיקו להתבלבל צריך להביא משהו חמוד ולא להגזים יש לנו גם את המשלוחים של המצווה וגם פסח לא רחוק אז במקום להקל אז מצפים שיביאו הכי טוב
כואב לקרוא על זה צריך להתחשב בכולם
ולא המלמד לא מכיר יותר טוב מההורים פשוט הילד מקבל ממנו יותר
די די עם זה הכי יפה לילדים אוספים כסף ומביאים משהו למד זהו ולא רק למלמד לכל איש צוות אחר
תשמחו ותביאו מה שאתם יכולים!
מדברת מהמקום של גננת. נכון שהכסף משמח אבל מי שאין לו הילד לא אשם ואסור שזה ייהפך לשוחד. בעיני ההתייחסות הזו לנושא היא ממש עוול! אבל, שימולב, אנשי חינוך נותנים את ליבם! לא רק את כשרונם או כוחם הפיזי, כמובן שגם את זה, אבל העיקר זה המחשבה, הלב, המאמץ להיטיב ולהתייחס בסלחנות ובסבלנות לכל תלמיד.
כן חשוב להביע הערכה כדי חתת כח למלמד להמשיך בעבודה הזו. מי כמוכם יודעים עד כמה ילדים יודעים לאתגר אותנו לפעמים והמלמד או הגננת קמים עם כוחות מחודשים כל יום מחדש. זה הרבה יותר קשה מעבודה אחרת עם אנשים כי בכל עבודה אתה נותן שירות מסויים (מזכירות לדוג') ואם לא תאיר פניך כי היום אתה עייף- לא נורא…ואם אתה מחייך מודים לך עך השירות האדיב, נותנים לך הרגשה שעשית טוב.
אבל לעומת זאת כעובד הוראה אתה חייב להיות במיטבך תמיד ואתה לא מקבל הערכה מהתלמידים איתם אתה עובד, הם הרי לא יודעים להעריך. ההערכה היחידה היא רק של ההורים. בשבילי הורים שהכי זכורים לטובה אלו הורים שמודים במשך כל השנה ע"י פתקים, מכתבים ומילים טובות. הכסף הוא בונוס.
אני כותב כמלמד, בשנים האחרונות הונהג משהו חדש שאוספים משהו כיתתי כל תלמיד מביא בין 15 ל25 ש"ח …(כמו למדריכה בבתיה…)
זה כואב כי המנהג היה שפעם בשנה ההורים הביעו את הערכה ע"י משלוח מנות מכובד.
אני בדעה שאם באמת המצב של האנשים קשה שלא יתנו בכלל אבל לתת 15 ש"ח שלשכן מהיחידה -4 אתה נותן יותר זה אפילו פוגע. במיוחד שיש שמסתפקים בפתק הכיתתי ואפילו לא טרחו לשבת 5 דק' ולהביע את הערכתם בכתב.
ומאוד כואב שמי שמאגן את הדבר זה אותם הורים לילד המאתגר שמאוד לא קל איתו, הראיה שלהורים קשה איתו שולחים אותו עם 38.5 חום … כי קשה להם….
האם זה פלא שמשנה לשנה המלמדים עוזבים את המקצוע???
ולא חלילה נגד מישהו להיות מלמד זה מאתגר ובמימים אלו שהשכר נשחק מאוד וגם אין הערכה שפעם הייתה זה המסקנה שמגיעים…