כִּי עִמָּנוּ קֵל // חיים אלטמן

אֵין מִי שֶׁמֵּקֵל
בִּתְחוּשַׁת הַסַּכָּנָה
כְּשֶׁחֵיל אֲוִיר מְסַכֵּל
בְּהַתְקָפָה שֶׁל הֲגָנָה.

אֵין מִי שֶׁלֹּא חוֹשֵׁשׁ
מִתְּגוּבָה וְטִילִים
כְּשֶׁהָאוֹיֵב יִתְאוֹשֵׁשׁ
לְמָה הֵם מְסֻגָּלִים…

אֵין מַצָּב לְעַכֵּל
כּוֹחִי וְעוֹצֵם יָדִי,
יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁמִּסְתַּכֵּל
וְגַם כָּעֵת לְיָדִי.

יֵשׁ בּוֹרֵא מְגוֹנֵן
מְחַשֵּׁב וְשׁוֹקֵל,
נִתְפַּלֵּל וּנְשַׁנֵּן
כִּי עִמָּנוּ קֵל!