אתמול זכיתי להישג נדיר בבית הדין הצבאי בכפר יונה, ברצוני לחלוק עם עשרת קוראיי את הפרטים הרלוונטיים והתובנות היוצאות מכך לכל אחד ואחד מאיתנו, השורה התחתונה: האסיר הצבאי החרדי הוותיק ביותר ישוחרר עוד לפני ראש השנה.
מדובר בבחור ישיבה ממודיעין עילית שנעצר בכלא הצבאי לפני כחודשיים לאחר שנסע לחו"ל היות וקיבל ייעוץ לא נכון, כאשר חזר נעצר עד תום ההליכים. בשבוע שעבר נכנסתי לתיק והתברר כי יש לנו בעיה: התביעה דרשה להטיל עליו שבעה חודשי מאסר וזאת לאור השתייכותו לקהילות שלא נהגו להתייצב גם כאשר אפשר היה לקבל דיחוי צבאי, מה שמביא אותנו לתקופת השתמטות ארוכה מאוד.
טענת ההגנה המרכזית שלי הייתה כי אין כל הוכחה שהוא קיבל לידיו צו כלשהו, אביו הגיע לבית המשפט על מנת להעיד כי הוא נהג להשמיד את כל הצווים שהגיעו לבית, היו לנו הוכחות תומכות לטענה זו, שהיא לא חזקה אך די בכך כדי להיכנס למו"מ מול הפרקליטות הצבאית וב"ה אתמול הגענו להסדר לפיו יוקצב עונשו ויומתק באופן שהוא יצא לחופשי עוד לפני ראש השנה הבעל"ט.
אינני נוטל את הקרדיט לעצמי, שכן מי שפתח את הדלתות ופעל ללא ליאות מאחורי הקלעים ומלפניהם היה הרב שמעון שישא המסור בכל לב ונפש לכל אחד מאסירי היהדות החרדית והגיע אישית כמעט לכל דיון או פגישה בעניינו למרות הקושי העצום, בסך הכל זכיתי להיות השליח שלו ושליח ההשגחה ברגע הנכון, ולאחר שראש הישיבה הגיע במיוחד לתת עדות אופי השתכנע השופט והסכים להסדר המקל.
התובנות:
ראשית, לא להקשיב ליועצים המציגים עצמם כמומחים לעניין הצבאי, הדברים אמורים בעיקר כלפי אחיי אהוביי חסידי ברסלב, כולל ילדיי: אל תתפתו לטוס בגלל שמישהו לא מוסמך אמר לכם ש"יהיה בסדר", יש כבר היום כמה כאלו בכלא הצבאי ואין כל עניין להקים כאן "קיבוץ" ברסלבאי, יש דרכים לטוס – בפירוש לא לכולם – וכל אחד ישאל את רבותיו ויתייעץ עם אנשים כמו הרב שישא או מי מטעמו.
שנית, לא להתייאש (בלי קשר לברסלב…) גם תיקים שנראים אבודים יש עדיין מה לעשות, זה לא אנחנו אלא הבחור הצדיק שסיים כמעט כל יום בכלא את כל התהילים (!) בשבוע שעבר סייעתי (הייתי בדיון אך לא כעו"ד ראשי אלא כמסייע) לשחרורו באופן הזה של בחור חב"די קדוש שכל מה שהוא רצה זה לטוס לרבי, אך הוא עשה זאת אחרי שש שנות אי התייצבות…
ושלישית, לא אלמן ישראל וברוך שמסר עולמו לשומרים, מפעים לגלות כי מסתובבים בינינו אנשים כמו הרב שישא, שכל כולם לב למען הזולת בלי לקחת שקל מאיש ואפילו בלי כותרת בעיתון (הוא ביקש מהשופט למחוק את שמו מהפרוטוקול לאחר ששיבחתיו שם), ממש מוציא אסירים ופודה ענווים ועונה לעמו בעת שוועם – הכל כמובן תהילות לקל עליון.
נ.ב. גילוי נאות: מעולם לא קבלתי שקל, לא מהרב שישא ולא מארגונו – יש לו מספיק הוצאות בלעדיי.
עם עשרת קוראי?
שמעון שישא המלך