דווקא בזמנים הקשים הציבור החרדי מתגלה במלוא יופיו והדרו, מצד אחד אנחנו בתקופה הקשה ביותר שהייתה לציבור שלנו מאז קום המדינה – ברגעים אלו יושבים כמאה (!) בחורים ואברכים בכלא על לא עוול בכפם, אנשים שלא עשו שום דבר רע לאף אחד והם יושבים רק בגלל שהם חרדים – ומצד שני הסולידריות החרדית שוברת את כל המחיצות והחומות בינינו ומציבה את כולנו כאחים בחזית אחת.
תחשבו שניה על המערכת של "צבע שחור" שמזעיקה בכל פעם שרק נדמה למישהו שהוא ראה שוטר מדבר עם בחור ישיבה, בתוך דקות מגיעים מאות אברכים ובחורים, לא משנה איפה זה ולא חשוב מתי, בארבע לפנות בוקר בכביש ת"א או ביום אחה"צ בקרית גת, תמיד יגיעו מאות שלא קשורים ולא יודעים אפילו אם העצור הוא ליטאי או חב"דניק, ספרדי או בכלל חסיד.
או למשל התרומות, ברגעים אלו שאנו מתלבטים בין קפה לתה מסתובבים להם זקני העדה, ראשי ישיבות מכל העדות והחוגים, ישישים שעברו כולם את גיל העמידה וההליכה, הם מתרוצצים בחו"ל מדינר למגבית ומנגיד למשנהו והכל למען תורתו.
והם נענים ועוד איך, בשבוע שעבר פגשתי את אחד המנהלים של המגבית, אמרתי לו שבוודאי הפעם הם לא חושבים לקבל אפילו מחצית ממה שקיבלו אשתקד, שהרי כך דרכו של עולם במגבית ראשונה נותנים את הסכום הגדול ואח"כ פוחת והולך.
יש אמנם כאלו והם הפחות קשורים לתורה אבל תופתע לשמוע – הוא עונה לי עם ניצוץ בעיניים – שאצל רובם של הגבירים הסכומים מוכפלים בכל שנה או לפחות לא נופלים מאשתקד וזאת משום שהם אינם רואים את זה כחובה שצריך להיפטר ממנה אלא כזכות עצומה לסבול ביחד עם בני התורה בסולידריות חרדית את משא הדור, גם לאחר סיום הגזירות הם כנראה ירצו להשתתף בסכומים רציניים בהחזקת עולם התורה לאחר שגילו את טעמה של הסולידריות הזו, הוא מסיים.
ודוגמה אחרונה מתוך רבות: מי היה מאמין שהעיתונות החרדית כולה תילחם בעד נטורי קרתא שיושבים במעצר? אמנם לא כולם יוצאים להפגנות בימים הללו וכל אחד ישאל את רבותיו אם, איך, ומתי לצאת, אך כולם אחד מרגישים את כאבם של העצורים כי אנחנו יודעים את האמת: הם יושבים שם בשבילנו ובגללנו, הם עצורים כי מישהו החליט לשבור אותנו, את כולנו, והיא לא תצלח.
כל עוד הסולידריות החרדית בפעולה אין ממה לחשוש, גזירה עבידא דבטלה ונצא ממנה מחוזקים בהרבה.



















