הילולת ה'אמרי אמת' זי"ע • מכתבי הרנ"ג וינטראוב זצ"ל

כידוע הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל עלה לארץ ישראל מראדומסק בפולין בשנת תרפ"ד באנייה יחד עם מרן האמרי אמת מגור זצ"ל שנסע לביקורו השני בארץ ישראל.

הגה"צ רבי נח גד מתאר את אותה נסיעה לארץ הקודש  – וכה הוא כותב: "עשיתי לי דרכון פולני ונסעתי לוורשא, ועל ידי בקשת הרה"ק מסטריקוב זצ"ל עשה לי הרה"ח יצחק מאיר לעווין [חתנו של מרן האמרי האמת זי"ע ויו"ר אגודת ישראל] בהרה"ג ר' צבי חנוך אב"ד בענדין את הויזא לארץ ישראל.

ביום ט' שבט ערכתי את הכל. בליל עשירי בשבט קבלתי פרידת שלום מכבוד קדושת אאמו"ר [הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק זי"ע] ונתן לעקיך ויי"ש שזכה שבנו נוסע לארץ ישראל וגם בכוונה שעל ידי זה יזכה ג"כ לבוא ולעלות לארץ  הקדושה. מה שאמר לי בשעת פרידת שלום הדפסתי בהקדמה לספר נאוה תהילה על הגדה של פסח.

"באוניה זו נסעו האדמו"ר הגה"ק הרא"ם זצוק"ל מגור, הרה"ק רבי יצחק זעליג מסוקולוב זצקל"ה והרה"צ אבד"ק בענדין זצ"ל. ירדנו מן האוניה ליל ט"ז שבט ולנו באלכסנדריה של מצרים, וביום ט"ז שבט הלכנו לבקר במוסדות ישראל של אלכסנדריה ביחד עם האדמו"ר הקדוש רבי יצחק זעליג מסוקולוב ועם הגה"צ רבי חנוך העניך אב"ד בענדין, ואחר הצהרים באותו היום ט"ז שבט נסענו ברכבת הברזל בשעה ד', ונסענו כל הלילה ובאנו לירושלים עיה"ק בשעה תשע וחצי בבוקר טו"ב שבט שנת תרפ"ד לפ"ק".

תאמין שהיגיעה איננה בחינם

"יגעתי ומצאתי תאמין" לכאורה איזה אמונה יש כאן, הלא מצא ורואה אותה. אלא הכוונה אם אדם עוסק בעניין דבר מצוה ומיגע עצמו על זה ואינו רואה את הפירות מזה, יאמין שסוף סוף ימצא והיגיעה איננה בחינם. [שמעתי מה"ר צבי אליעזר נ"י מוונבאליץ פה עיה"ק חיפה ששמע מהרב ר' דוד אלטר בהרה"ק ר' משה בצלאל זצ"ל בשם הרה"ק ר' אברהם מרדכי אלטער מגור זצק"ל]

שבת במרה נצטוו  – גם כשמר לו

מהרה"ק רבי אברהם מרדכי מגור זצק"ל. בא אליו אחד שלא שמר כל כך  את השבת והגיד לו [הרא"מ מגור] מוסר על כך. וענה האיש שהוא מר לו אם ישמור את כל השבת.

ואמר לו הרבי זצק"ל: שבת במרה נצטוו, אפילו אם מר לו.

כל דבר צריך סייעתא דשמיא

עד ממחרת השבת וגו' תספרו חמשים יום. ולהבין הלא מונין רק מ"ט יום, אולם הקב"ה משלים המנין לחמישים. כדכתיב [בפרשת וירא] שאמר אברהם אבינו להקב"ה  "אולי יש ארבעים וחמשה צדיקים" ופירש  רש"י ז"ל "ואתה צדיקו של עולם תצטרף עמהם". וזה בא להראות לנו אשר על כל דבר צריכים סייעתא דשמיא שכביכול הקב"ה יצטרף. [מהרה"ק ר' א"מ מגור זצק"ל, הר"ר יושיע נח בינקא נ"י]

שש מאות אלף רגלי – שבחם של ישראל

שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו. שהיו כל ישראל אמיתים, ולכן אמרה תורה "שש מאות אלף רגלי" להזכיר שבחם שהיו אמתים כי כידוע  "שקר אין לו רגלים", וכאן העידה התורה שהיו רגלי כלומר אמיתיים [הר"ר ראובן הכהן נ"י בשם בן אחותו הי"ד מר אליעזר נח ב"ר יהודה חנוך קפלאוויץ זצ"ל שאמר לו דבר ששמע מהרה"ק ר' א"מ מגור זצק"ל]

מלכויות מתגרות צפה לרגליו של משיח!!!

הרבי מגור ר' אברהם מרדכי זצק"ל היה בטשענטסטחב בימי מלחמה הראשונה על שבע ברכות אצל הרבי מפילץ זצק"ל בשעת הנסיעה חזרה עמדו אנשים ודברו יחד שאל אותם [הרא"מ מגור] מה מדברים ואמרו לו אודות  המלחמה אמר להם הרה"ק זצק"ל [מגור] בשם הרה"ק הזקן מווארקא [רבי יצחק מוורקא זי"ע]  אמרו כשהמלכות מתגרות זו בזו צפה לרגלי של משיח. ולכאורה  הגמרא קשה איזה שייכות זה לזה ואמר הרה"ק ר' יצחק זצק"ל מווארקא זה הוא דיא יוד דיך זאל זיך גאהר נישט אינטרעסירען וואס זייערע געשפטין רק דיא זאלסט נאהר זיין אמצפה לרגלי של משיח [= אתה, איש יהודי, בל יעניין אותך מאומה מ״העסקים שלהם״, רק עמוד וצפה לרגלי משיח] [ר' מנדיל בנימין בשם הרה"ח ר' אהרן אליהו רוטנברג זצק"ל]

לזכות בבן כמו יצחק זה אכן מגיע בקושי

מהרה"ק ר' אברהם מרדכי זצ"ל בעת שהיה בירושלים בקיץ על הגג. פתח ואמר וואס דא האט זיך אפגעטין ווען אברהם מיט שרה זענען נעגאנען האבין יצחק סארינע קושיים דא זענין געווען אבער אחר מותה של שרה ויקח אשה ושמה קטורה קיין קשיות קיין אפגעטין גרינג נעהאט וועמען את זמרן ואת יקשן איצחק ציא האבין קימט טאקע אפ שוועהר. [כתיב ״ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה וגו' ותלד לו את זמרן ואת יקשך (בראשית כה, א,ב). לפני לידת יצחק אבינו ע״ה, עברו על אברהם ושרה קושי, סבל ויסורין. ואולם, אחרי מותה של שרה, ״ויקח אשה ושמה קטורה״. בלי שום קושי, ובקלות. ומי נולד? ״את זמרן ואת יקשך. ללמדנו, כדי לזכות בבן כמו יצחק, זה אכן מגיע בקושי] [ר' מענדיל בנימין ששמע מה"ר ר' ליבל ליפשיץ נ"י ששמע מהרה"ק ר' אברהם מרדכי זצ"ל]

"לא טוב הדבר" או "ואתה תחזה"?

בשם הרה"ק מגור זצ"ל באספה פומבית התוכחו האנשים ובקרו את הועד שלא פעל כראוי אמר הרבי רק לבקר זה לא כדאי צריכים לתקן ולהטיב להבא הראי' מהתוה"ק אצל יתרו כתוב יתר ע"ש שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה אם כן קשה הלא יתרו התחיל בלא טוב הדבר אשר אתה עושה וגו' היו צריכים לקרא אותו לא טוב אלא כשמתחילים פרשה בתורה מתחילים אתה תחזה מה שיש לתקן ולסדר להבא ולא לבקר [מהרב ר' משה רוטנבערג שליט"א]

כנגד שבעת בתי המקדש שנחרבו

אמר אדמו"ר מגור הרה"ק רא"מ זצק"ל, ענין שבעת ימי המלואים שבכל יום הוקם המשכן ופורק, עד שבא' ניסן הוקם ונשאר קיים, רמז בזה ל ז' בתי מקדשות שנחרבו [משכן במדבר, גלגל, שילה, נוב, גבעון, בית ראשון, בית שני], עד שלעתיד יהיה בב"א מקדש קיים לעד ולנצח נצחים. [שמעתי מר' יושיע נח בינקא נ"י ששמע מפיו]

התחיל להתמעט

מהרה"ק אדמו"ר מגור הרא"מ זצוק"ל: פתחיה – זה מרדכי (שקלים פ"ה מ"א). הנה הצדיק הזה מרדכי עלה בקדושתו בכל פעם יותר עד שנעשה מן אות מ' כפל ונעשה אות פ', ומן אות ר' נכפל ונעשה אות ת', ומן אות ד' נכפל ונעשה אות ח', עד שבא לגדולה זו ופרשו ממנו סנהדרין ורצוי רק לרוב אחיו (אסתר י, ג) ולא לכל אחיו (מגילה טז:), ואז נעשה ההיפך והתחיל להתמעט ונעשה מן אות כ' אות י', ומן אות י' אות ה', ונעשה פתחיה. ומשום המיעוט הזה שלא היה מרדכי רצוי להם, נפל בשתי אותיות אחרונות. [ר' יושיע נח בינקע נ"י]

שונא מתנות יחיה

מעשה באדם שהפציר באדמו״ר מגור זצ״ל,  שיקח ממנו מתנה באומרו ״זה תלוי בחיי שהרבי יקח ממני״. החזיר לו הרבי זצ״ל: ״זה גם תלוי בחיי שלא אקח, כתיב (משלי טז, כז) ״שונא מתנות יחיה״. (שמעתי מפי רבי משה רוטנברג).

הושענא רבה מתנת חינם

רקיע השביעי נקרא ערבות, ערבה אין בו טעם וריח. והנה איתא (פס״ר כ, ג) כשעלה משה למרום, הראה לו שכרן של צדיקים, עד שהראה לו שמי ערבות. הראו לו אוצר מתנת חינם, וזה ענין הושענא רבה, יום השביעי שאז היום של מתנת חנם, ומשום זה נקרא יום הערבה שאין בו לא טעם ולא ריח, רק מתנת חנם. (שמעתי מפי רבי יהושע נח בינקא).