עכשיו באתי מהשידור ברדיו, התקשרה מאזינה, שואלת: יש לה בן שיצא לתרבות רעה, אז איך היא תוכל להיות בשמחה? קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג.
אז אמרתי לה, ואני אומר פה לכולם, לכל מי ששומע: כל מי שעצבות יכולה לעזור לו ניתן לו היתר מיוחד…
אם היא עצובה וב"ה בגלל זה הבן שלה חוזר בתשובה, נמצא, נשכנע כמה רבנים ניתן לה היתר מיוחד… 🙂
כל אחד שיש לו איזו צרה, שיש לו שאלה: "מה, עם צרה כזאתי אפשר להיות בשמחה?", כל מי שיש לו שאלה: "מה עם כזו בעיה, עם כזה חסרון, עם כזו צרה, איך אפשר להיות בשמחה?"
בסדר, אנחנו מקבלים את השאלה שלו, נותנים לו היתר מיוחד, אם באמת העצבות עוזרת לכם, פותרת לכם את הצרות, פותרת לכם את הבעיות, נמצא היתר, היתר מיוחד.
אבל, אם היא מקשיבה לי, וכל אחד מקשיב לי, אז קודם כל, הילד, את רוצה שהוא יחזור בתשובה נכון? יפה.
אם הוא רואה אבא ואמא שמחים, מאושרים, הולכים עם תודה והודאה, רוקדים, בדרך הטבע כבר יש לו סיכויים לחזור בתשובה…
למה? כי הוא, לא הולך לו בחיים, אין, בלי אמונה אף אחד לא הולך לו בחיים! אף אחד לא הולך לו בחיים…
או אמונה או גהינום כי בלי אמונה יש רק גהינום…
אז הוא יראה, הילד, בדרך הטבע עוד לא דיברתי על ניסים, בדרך הטבע, הוא יראה אבא שמח, אמא, רוקדים, שמחים, מאושרים, רק הולכים עם תודה והודאה, כבר, קודם כל הוא יכבד את ההורים האלה, וגם יעריץ אותם!
יעריץ אותם! ראיתי ילדים שמעריצים את האבא! מעריצים את האמא! פששש איזה אבא! איזה אמא! מה זה! כל הזמן בשמחה! מה אני יגיד לך, כל הכבוד! מעריץ!
אז קודם כל בדרך הטבע כבר יכולים לחזור בתשובה, עוד לא דיברנו על ניסים….
אח"כ, הרי שאדם הוא שמח התפילות שלו מתקבלות!
תפילות שמתפללים על הילד שיחזור בתשובה יתקבלו!
והאמת הוא שאין רע בעולם, כי הבן, גם קודם, לפני שהיה בתרבות רעה הוא גם קודם היה בסך הכל דתי, כולו היה דתי, דתי בסה"כ.
לא אמונה הייתה לו ולא קשר עם תפילה ולא אהבת התורה, דתי…, היה דתי…
כולו היה דתי…
עכשיו יש לו סיכויים לחזור בתשובה! יש לו סיכויים שיהיה בעל אמונה! יהיה בעל תפילה!
עכשיו רק התגלה לכם! לא היה לו שום קשר עם יהדות! היה דתי אבל שום קשר עם יהדות! אז עכשיו יש לכם סיכויים להחזיר אותו בתשובה! בתפילות!
אם היה נשאר דתי, היה נשאר דתי, מסכן, דתי בלי שום קשר עם יהדות, מסכן, היה נשאר דתי…
אז לכן תגידו תודה! כל יום להודות! תודי להשם שב"ה יש לך ילד, ב"ה, הילד עכשיו, עכשיו התגלתה האמת שהוא היה רחוק מיהדות…
כי אדם שטעם טעם של יהדות, אדם שטעם טעם של אמונה, הוא לא יעזוב את זה מה שיהיה בעולם!
אדם שטעם טעם של אמונה יעזוב את זה? מה יש לו לעזוב? מה יש לעולם הזה להציע?
כשאדם לא טועם טעם של אמונה, לא טועם טעם של יהדות, סתם דתיות כזאתי…
דתיות זה מקצוע, זה טוב, יותר טוב להיות דתי מאשר להיות מסגר, בסדר, מקצוע טוב, דתי, יותר טוב מאשר להיות חשמלאי, מקצוע טוב.
אדם שטעם טעם של יהדות, טעם של אמונה, הוא יעזוב את זה?! למה מה יש לעולם הזה להציע? העולם הזה לא בפשיטת רגל, בפשיטת ראש…
מה יש לעולם הזה להציע?
אבל כשאדם לא טעם טעם של יהדות, טעם של אמונה, הוא לא נהנה להתפלל, הוא לא נהנה ללמוד, אין לו שמחה בכלל מכל הדבר הזה, אז הוא, נראה לו שאולי ילך לעולם הזה, יש שם שמחה, נראה לו, קצת ככה כל מיני תאוות וזה, נראה לו שהוא יהיה לו טוב…
אבל אם היה אדם מרגיש תענוג, מתיקות, מתיקות התורה, מתיקות התפילה, האמונה! האמונה זה ממלא את האדם שמחה! אז מה, היה בכלל מעניין אותו העולם הזה? מה חסר לו? יש לו חיים! יש לו שמחה! יש לו הכל! הכל יש לו!
