אתר 'חדשות JDN' מביא לעשרות אלפי הגולשים את האפשרות לקיים מכירת חמץ על ידי בית ההוראה של הגאון הגדול רבי עמרם פריד שליט"א ובאופן קל ומהודר. בית ההוראה ימכור את החמץ עבור הגולשים שמילאו את הטופס.
בכל טופס צריך למלא פרטי המשפחה והבית. אם אתם מעוניינים למכור חמץ של קרובי משפחה או חמץ שנמצא ברשות אחרים, יש למלא טפס מכירת חמץ על ידי שליח.
לטופס מכירת חמץ לחצו כאן
הוראות מכירת חמץ:
א. יש מקפידים שלא למכור חמץ גמור בעין אלא במקום הפסד מרובה.
ב. הרב אינו קונה את החמץ, אלא הוא נעשה שליח של כותב ההרשאה למכור את החמץ לגוי.
ג. נוהגים לעשות קנין בין הרב לבין נותן ההרשאה, ואין הקנין מעכב כיון שמעיקר הדין מינוי שליחות אין צריך קנין, וכאן הרב רק נעשה שליח למכירה כנ"ל.
ד. הקנין נעשה ע"י שכותב ההרשאה מגביה את הסודר ועי"ז הרב נעשה שליח למכור את החמץ.
ה. במכירת חמץ נעשים שני דברים: דבר אחד מוכרים את החמץ לגוי, ודבר שני משכירים את המקומות שבהם מונחים דברי החמץ. [שתי סיבות יש מדוע יש להשכיר את מקום החמץ: האחת – שלא יצטרך לעשות מחיצה בפני החמץ, שהרי הלכה היא בגמ' בפסחים (דף ו' ע"א) ובשו"ע (או"ח סי' תמ) דצריך לעשות מחיצה עשרה טפחים בפני חמץ של גוי, וכיון שמשכירים את מקום החמץ לגוי נמצא שהחמץ ברשות הגוי ואין צריך מחיצה. והסיבה השניה להשכרת מקום החמץ היא – כדי שהגוי יקנה את החמץ בקנין חצר.
ו. מכירת י"ג וי"ד: נחלקו האחרונים האם כדי להיפטר מבדיקת חמץ, צריך להשכיר את מקומות החמץ לפני זמן חובת בדיקת החמץ, היינו להשכירם בי"ג ניסן, או שמא די בכך שמשכירם בי"ד ניסן. וכתב המשנ"ב (סי' תלו ס"ק לב) שאף שאין למחות ביד המקלים למכור בי"ד ולא לבדוק, אך המוכר ביום י"ג שפיר עביד טפי.
ולפיכך אנו עושים מכירת י"ג לאותם המעוניינים שלא לבדוק חמץ במקומות מסוימים, ולהשכיר את אותם המקומות כבר בי"ג ניסן, וכדברי המשנ"ב. אין צורך למלא שטר נפרד עבור מכירת י"ג, ודי למלא שטר אחד עבור שתי המכירות. ובכדי להבדיל בין המקומות שמשכיר בי"ד למקומות שמשכיר בי"ג, סוכם עם הגוי [ונכתב בשטר] כי כל המקומות שיסומנו עד השקיעה של יום י"ג [לפני זמן חיוב בדיקת חמץ] יושכרו בי"ג ניסן, וייפטרו מבדיקה. וכל המקומות שיסומנו לאחר מכן, עד סוף זמן ביעור חמץ, יושכרו בי"ד ניסן, וממילא יתחייבו בבדיקה בליל י"ד [לדעת האחרונים המחמירים כנ"ל].
אמנם אם ישנם מקומות מסוימים שאינו רוצה לבדקם [וכגון שהם מקומות גדולים שהבדיקה בהם קשה וכד'], אך ברצונו להשתמש בהם במהלך ליל ויום י"ד [וכגון משרד/ארון שמשתמש בהם בליל/ביום י"ד ולא רוצה לבודקם], עליו לסמנם רק לאחר השקיעה, ולסמוך על הדעות המקלות שאף מקומות שמשכיר בי"ד פטורים מבדיקה.
ז. דין היוצא מדירתו לכל ימי החג [לפי האמור בסע' הקודם]: אם יוצא לפני ליל בדיקת חמץ – ימלא שטר מכירת חמץ, וישכיר את כל דירתו לגוי בי"ג ניסן, ע"י שיכתוב בשטר [בשורה השנייה מתחת לטבלה, במקום המיועד] 'ו-כל הדירה מושכרת לגוי בי"ג', [ואם לא ציין זאת בשטר, די שיסמן לפני השקיעה על דלת ביתו מבפנים 'כל הדירה מושכרת לגוי']. [ולפי מה שמחמירים שלא למכור חמץ בעין, יוציא מביתו את כל החמץ לפני שיוצא]. ויקיים מצות בדיקת חמץ ע"י שיבדוק את הדירה/חדר ששוהה בו בימי החג, בברכה.
אם יוצא לאחר השקיעה של ליל בדיקת חמץ [ואינו רוצה לבדוק את ביתו]– יסמוך על הדעות המקלות שאף מקומות שמשכיר בי"ד פטורים מבדיקה, ויקיים מצות בדיקת חמץ ע"י שישאיר מקום אחד [כגון הכניסה לבית] שאותו יבדוק. ולפיכך יכתוב בשטר [בשורה השנייה מתחת לטבלה, במקום המיועד] 'ו-כל הדירה מושכרת לגוי, חוץ מהכניסה לבית'.
יש להעיר שאם עדיין לא בדקו חמץ במקום בו הוא ישהה בחג, חובה עליו לבדוק גם את הדירה/חדר הנ"ל כשיגיע לשם [ואם המקום כבר נקי היטב, ואינו מחביא פתיתי חמץ לפני הבדיקה, יבדוק ללא ברכה]. ובאופן שמגיע לשם לפני עלות השחר, יכול להשכיר את כל דירתו לגוי [ואינו צריך לשייר חדר אחד], כי מקיים מצות בדיקת חמץ במקום ההוא.
ח. מי שרוצה להחמיר למכור תמרוקים, חומרי ניקוי, סבונים וכד' – יפרטם [וראה בגיליון 'אזמרה לשמך' פסח ב'].
ט. יש לבדוק בדיקת חמץ בשטח שמאחורי המקרר או שינקה לפני כן כדי שיהיה בדוק לפסח, כיון שאנו משכירים אותו רק בי"ד בבוקר לצורך קנין אגב, לכן לפי מה שמחמירים לעשות מכירת י"ג, יש לבדוק שם את החמץ ללא ברכה.
אני משתדל למכור את החמץ לרב שאני שואל אותו שאלות במהלך השנה, ואני משלם לו על זה, ככה אני מכיר לו טובה על מה שהוא עושה למעני במשך השנה.
זה המנהג בכלל ישראל
יפה אמרת