היום 26 ימים לעומר

אוֹצְרוֹת הַחֵן • פרשת מצורע – שבת הגדול • מתורת רנ”ג ויינטראוב זצ”ל

אוצרות החן • מדור שבועי מתורתו של הגאון החסיד רבי נח גד ויינטראוב זצ”ל על פרשיות השבוע • פרשת תזריע – חודש ניסן תשפ”ד
  • המזגן נכבה בסעודת השבת? לדעת להכריע - בלי להזיע!

    תוכן מקודם

  • הראש היהודי: כך הם הגדילו ראש בעסקים באמצעות ידע בחושן משפט

    תוכן מקודם

  • הפתרון שיסייע לך לחתן את הילדים ללא הלוואות

    תוכן מקודם

  • הרי אתה מקדש קורס להכשרת רבנים עורכי חופה וקידושין

    תוכן מקודם

  • המודל החדש שמעיף את מגייסי הכספים

    תוכן מקודם

  • הרי אתה מקדש קורס להכשרת רבנים עורכי חופה וקידושין

    תוכן מקודם

כתבות נוספות בנושא:

 


מדור שבועי מתורתו של הגאון הצדיק רבי נח גד ויינטראוב זצ”ל על פרשיות השבוע
מוגש על ידי נכדו הרב שבתי ויינטראוב יו”ר מכון באהלי צדיקים


זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן (יד, ב)

שמעתי מידידי הרה”צ ר’ יהודה משה מאלכסנדר [זי”ע בעל ‘אמונת משה’], על דברי המדרש (פ’ מצורע ויק״ר פט”ז ס”ב) מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות שהיו סמוכות לצפורי והיה מכריז, מאן בעי למזבן סם חיים וכו’, רבי ינאי שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים, א”ל תא סק להכא זבין לי וכו’, אמר רבי ינאי כל ימי הייתי קורא פסוק זה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט עד שבא רוכל זה והודיע״. בש”ס דידן נראה שאותו רוכל היה רבי אלכסנדרי, דאמרו ״מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי למזבן סם חיים״.

ונראה לבאר הענין, דהנה רבי ינאי ראה שאותו רוכל הוא איש צדיק, שכשהוא אומר את הפסוק, מיד מופיע בהם רוח טהרה ומקרב נפשות לד׳. על זה אמר רבי ינאי, ״כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט עד שבא רוכל זה והודיעו״, היינו, שראה כי באמרי פיו כשקורא את הפסוק הוא מקרב נפשות לה׳.

 זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ (יד, ב)

כאשר ספרו להרה”ק מקוצק שהרה”ק רבי מנחם מענדל מווארקא מנהל עדה, והיו אצלו על חג השבועות כשלושת אלפי איש, שאל הרבי מקאצק, אם נתן הרבי מוורקא לכל אחד שלום בידו, משהשיבוהו הן, אמר: אם כן הוא רבי, כי כשנותנים יד לשלשת אלפים איש ולא נעשים מצורע סימן שהוא רבי.

 וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת (יד, לה)

מעשה באחד שבא לפני הרה״ק רבי ישכר דב מבעלזא זי”ע והגיש לו פתקא וכתב בה רק השמות. שאלו הרה״ק מבעלזא: ״מדוע לא כתבת שאר בקשות?״ השיב האיש: “אני מאמין שכאשר הרבי קורא את הפתקא, הוא יודע הכל”. אמר לו הרה״ק מבעלזא: ״אכן, אמת כמו שאמרת, ברם, מצינו בתורה שצריכים לדבר, כי הכהן כשבא לפניו מי שביתו נגוע, הגם שראה הכל לנגד עיניו, מכל מקום, לא היה די בזה שיזכיר את שמו, אלא היה צריך לומר ״כנגע נראה לי בבית״ (מצורע יד, לה), לכן כשנותנים פתקא צריכים לדבר״.

וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם (טו, יא)

אמר רבי אלעזר  בן ערך, מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה (חולין קו.)

פעם בא איש אחד לפני הרה”ק רבי משה צבי מסאווראן זי”ע וקבל לפניו כי בנו אינו רוצה ליטול ידיו לפני האכילה. שאלו הרבי: ״מי היה המוהל שלו?” השיב: “איש כשר”. שאלו: “האם עשו סעודה בלחם?” השיב האיש: ״לא!״ כי עני הוא. אמר לו הרה״ק מסאווראן: ״אם כן, אם לא נטלו ידיים לסעודה שאחרי הברית, מנין יידע הילד שצריכים ליטול הידים?!״…

וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים וְטָהֵר (טו, יג)

איש אחד בא לשולחנו של הרה”ק רבי שלמה מראדומסק זי”ע בעל ‘תפארת שלמה’, וכאשר הביט עליו הרבי, אמר לו: ״לך תיכף למקווה״…

וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים וְטָהֵר (טו, יג)

אמר הרה”ק רבי שלמה מזוועהיל זי”ע: “כמה גדול כוח המקווה, נוכל לראות ממה שאמרו חז”ל (יומא פה:) ״מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב״ה מטהר את ישראל״, כביכול מי נתלה במי”.

וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים וְטָהֵר (טו, יג)

הרה”ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי”ע היה נוהג תמיד, אחרי שמחת ברית מילה שנערכה אצל בן עירו, לילך לבית התינוק ולברכו בברכת מזל טוב. בערוב ימיו פסק מלילך. חשבו בני העיר כי מחמת זקנה שבאה עליו, תש כוחו ואיננו יכול ללכת. עד שפעם אחת ערך אחד ממקורביו המיוחדים ברית מילה, אלא שגם הפעם לא הלך. שאלוהו לפשר הדבר ואמר שאין זאת מחמת זקנה, אבל פשוט שאינו יכול לסבול את האוויר, אלמלא המקווה שפעלה אצלו שיוכל לסבול את האוויר קצת.

 

שבת הגדול – חג הפסח

 מדוע לא שאלו איך מכניסים לפה כזית מצה טהור?

 הרה”ג הצדיק ר’ בער רוזנברג אבד”ק סטריקוב שהיה מזקני חסידי אלכסנדר זצ”ל בפתיחת דרשתו לשבת הגדול פתח ואמר: רבים באו אלי לשאול שאלות על פסח, זה בא עם שאלה איך להכשיר חבית על חמיצה (בורשט), זה בא לשאול איך להכשיר כפות ומזלגות על פסח. ומדוע לא בא אפילו אחד לשאול איך מכניסים את הכזית מצה הטהור בפה אשר נטמא כל השנה בכל דבר אסור בשקר ברכילות לשון הרע וכדומה, והדברים יצאו מפה טהור בהתרגשות כה עצומה עד שכל הקהל געו בבכיה. [ר’ מנחם בנימין בשם אביו הרה”ח ר’ יצחק דוד מאלכסנדר ששמע באזניו].

מדוע נקרא שבת הגדול?

 שבת הגדול, אפשר, כי עד כאן היתה במצרים שמירת השבת מכח משה שהי’ גדול בעיני פרעה והי’ גדול בעיני ישראל ובירר להם את יום השבת למנוחה (טור או”ח סימן רפ”א). ושבת זו שקודם הפסח היא היתה השבת האחרונה ששמרו מכח משה, ובשבת שני’ כבר באו למרה ושם נצטוו על שבת מפי הקב”ה. ולכן נקראת השבת שלפני פסח ‘שבת הגדול’, להורות שעד עכשיו שבת ששמרו הוא מכח משה הגדול בעיני פרעה ובעיני ישראל ופעל אצל פרעה ליתן להם יום אחד בשבוע מנוחה ובירר להם את יום השבת.

ישועות מקיפות מלשון הקפה

אמר הרבי הזקן הרה״ק רבי יצחק מווארקי זי״ע: ״החודש אשר ישועות בו מקיפות״ (יוצר לפרשת החודש – ניסן), מלשון הקפה, שמלווים ישועות לכל הנצרך היום.

 ולא כמו שנוהגים עכשיו

אמר הרבי הזקן הרה”ק רבי יצחק מווארקי זי״ע: כתב בשולחן ערוך הרב [לכ”ק הגה”ק רבי שניאור זלמן מילאדי זי”ע בעל ספר התניא קדישא] (הלכות פסח סי’ תכ״ט ס״ב) ״והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה’  וללמד להם המעשה אשר יעשון, ולא כמו שנוהגים עכשיו״.

וקשה, למה לו לומר ולהוסיף  ״ולא כמו שנוהגים עכשיו״, לשון שאינו כתוב במגן אברהם. ברם, הכוונה של בעל השו”ע הרב זי”ע שיאמר להם הרב איך לעבוד ה׳, אבל לא ינהגו עצמם כמו שנהגו עד עכשיו.

 קטן שעשה מצת מצווה מה הדין?

הדבר אירע בערב פסח בעיר וורשה. חסידים רבים בראשות רבם  הגה”ק בעל ‘חידושי הרי”ם’ זי”ע מגור אפו מצות מצוה, והנה, נער צעיר שעדיין לא הגיע למצוות, עשה גם הוא – שלא ברשות – מצת מצוה שנתערבה בין המצות ולא ידעו החסידים מה לעשות. אמר ה’חידושי הרי״ם’: ״הלא זה עתה נתמנה מורה הוראה חדש בעירנו, נשלח אצלו ונשאל דעתו״. וכן עשו. הלכו ושאלו את הדיין החדש ה״ה הגאון רבי זאנביל קלפפיש זצ”ל, והשיב ש״היא מצת מצוה בלי פקפוק״.

אחר כך, כשהלך ה’חידושי הרי”ם’ למקווה, פגש את הגאון רבי זאנביל זצ”ל ושאלו מהיכן פסק זאת. השיב רבי זאנביל במענה רך: ״המצה, שיעור עוביה טפח ותיכף כשנעשה בצק, היה לו כבר דין מצה וזה שלקח את הבצק אמר ״לשם מצת מצוה״, אם כן, כבר נעשתה מצת מצוה בידו ולא אכפת לי מה שהקטן נגע בה״.

כאשר שמע זאת ה’חידושי הרי״ם’, ספק ידיו זו בזו ואמר: ״אם מעמידים דיין – מן השמים נותנים לו חכמה יתירה שיתבונן בדבר כמו שהוא, בטוב טעם ודעת”.

 מאכל הרפואה מרפא מכל החשכות והחלאים

אמר הרבי הזקן הרה”ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי״ע: מיכלא דאסוותא מרפא מכל החשכות, עס לייטערט אויס פון אלע פינסטרנישען, פון אלע קרענקען. דער כח פון די קדושה, פון די מצוה, איז א ‘הון ועושר בביתו’. עס געט אריין אין הארץ א מין גרויס עשירות, וואס מיר ווייסן אליין נישט, אז חאטשיק דער יוד וואס איז ביי זיך פערפינסטערט, ער ווייסט גאהר נישט, איז אויך ביי עם ״זרח בחושך אור לישרים״ (תהלים קיב, ד).

[המצה, מיכלא דאסוותא, היא מוציאה ומרפאת את האדם מכל מיני חשכות וחלאים בהם הוא נמצא, לאור בהיר וצלול מאד. כוחה של הקדושה והמצוה היא ״הון ועושר בביתו״, המאיר בלבנו עשירות גדולה שאיננו חשים בה בעצמנו, עד שאפילו היהודי השרוי בחשכה, זוכה שיתקיים בו ״זרח בחושך אור לישרים״].

*

שלא “אחד” בלבד עמד עלינו

שמעתי מפי צורבא מרבנן אחד בשם הרה”ק רבי שמחה בונם מאוטבוצק זי”ע: אנו אומרים בהגדה של פסח – “שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו והקב”ה מצילם מידם”. כולם עמדו עלינו לכלותינו ח”ו, אלא שלא “אחד” בלבד, הקב”ה, אחד יחיד ומיוחד, הוא שלא עמד עלינו. מה שאין כן כל הגויים ואומות העולם, אבל, “הקב”ה מצילנו מידם”.

 כך אכל האבני נזר כזית מצה

הגה”ק רבי אברהם מסאכטשוב זי”ע בעל ‘אבני נזר’, חלה פעם בערב פסח בגרונו באופן חמור. כשבא לאכילת כזית מצה בליל הסדר, לא יכול היה לאכול. החל אפוא לומר את הזוהר הקדוש ״מצה מיכלא דאסוותא״ פעמים הרבה, עד שבא להתלהבות גדולה ועצומה, ואכל את ה’כזית’ בדבקות עד שכמעט הגיע לשיעור שני זיתים.

כאשר ראו זאת בני הבית, חשבו כי הוטב לו והביאו לו לאכול דגים. והנה, בשום אופן לא יכול היה לאוכלם. הגישו רוטב וגם זאת לא היה מסוגל לאכול. עתה פנה אליו נכדו החביב עליו כבבת עיניו, הרה”ק רבי דוד מסאכטשוב זי”ע – לימים בעל ‘חסדי דוד’ – וביקשו שיאכל לכל הפחות כף אחת מהרוטב – והראה לו ה’אבני נזר’ כי אינו יכול בשום אופן לבלוע.

וכי רשות של תורה קל בעיניך?

הרה”ק רבי משה יוסף זי”ע אב”ד אוהעל [נכדם של הרה”ק בעל ‘ישמח משה’ זי”ע ושל הרה”ק בעל ‘דברי חיים’ זי”ע מצאנז] נהג שלא לאכול בכל ימי הפסח מצה, רק בלילה הראשון. פעם אחת שהה בצאנז בחג הפסח וישב סמוך לשולחנו הטהור של זקנו הרה”ק בעל ‘דברי חיים’ זי”ע, שהיה נוהג לאכול מצה בכל ימי הפסח. בגמר הסעודה הביט ה’דברי חיים’ על כל היושבים בשולחנו ואמר שהרב מאוהעל יברך ברכת המזון. מיד כששמע זאת רבי משה יוסף נטל את ידיו ואכל מצה ובירך.

ביום טוב אחרון של פסח, שוב פנה ה’דברי חיים’ ואמר שהרב מאוהעל יברך. עתה לא התאפשר לרבי משה יוסף ליטול את ידיו וסודו יצא לרבים. מיד הגיעו הדברים לאוזני זקנו הרב מצאנז כי הרב מאוהעל מחמיר על עצמו ואיננו אוכל מצה בכל ימי החג. פנה אליו ושאלו: ״אמור לי, הא כל שבעת ימי הפסח, אכילת מצה רשות היא, וכי רשות של התורה דבר קל הוא בעיניך? שוב לא תתנהג כך!״. וכן עשה.

הקפיד שמטילים חשש במכירת חמץ

בביקורו בארץ ישראל בחג הפסח, הקפיד הרה”ק רבי אלימלך מנחם מענדיל מסטריקוב זי”ע מאד על האיש שהביא לו בקבוק בירה מהגוי במוצאי פסח, כאילו מטיל חלילה פגם במכירת חמץ, שאיננה מכירה טובה רק הערמה בעלמא, וחלילה וחס לרמז כך, ונקרא חלילה פורץ גדרן של חכמים.

 זה וזה גורם

זקני הגה”ק רבי דוד אב”ד בדקי זי”ע בספרו ‘בית דוד’, התיר חלב בפסח מפרה שאכלה חמץ עם תבן, ש״זה וזה גורם״ (פסחים כז.) ומותר.

*

סיפר הרה”ק רבי שמעון מסקרנוביץ זי”ע, שזקנו הרבי הזקן הרה”ק רבי יצחק מווארקי זי”ע שאל את בנו הרה”ק רבי מנחם מענדיל מווארקי זי״ע, כשהיה ילד קטן, בענין ההבדל בין שאלת החכם לרשע, בהגדה של פסח, כי לכאורה שאלות החכם והרשע זהים, אלא שהחכם שואל בלשון ״אתכם״ והרשע ״לכם״, ואם כן היה החכם יכול לברר לשונו ולא יגיד ״אתכם״. השיב רבי מנחם מענדיל: ״א שיינער חכם וואלט דאס געווען, ווען ער זאל אלץ אויס זאגן וואם ער האט אויף דעם הארץ״… (מה חכם הוא זה, אם יאמר כל אשר שמור בליבו)…

 שתלביש אותי בשכל גבוה..

הרה”ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי״ע היה עני מרוד. פעם אחת נכנס בליל פסח לביתו לערוך את ה’סדר’ וראה שהעניות בולטת מכל צד ופינה. פתח פיו הקדוש ואמר: ״רבש״ע, כמדומני כי אין בית בישראל – אפילו העני שבהם – שלא יחדשו בו מלבוש לכבוד החג, ואילו לי לא נתת מאומה להלביש אף אחד מבני ביתי; לכן, רבש״ע, מבקש אני ממך, שתלביש אותי בשכל גבוה״.

איזה חירות אם משועבדים לתפוח אדמה?

מעשה בבכור שהתענה בערב פסח וכשהגיע ליל הסדר והגישו תפוח אדמה לכרפס, נטל האיש יתר על המידה. נענה הרבי הזקן הרה”ק רבי יצחק מווארקי זי״ע ואמר: ״איזו חירות היא זו, אם עוד משועבד לחתיכת תפוח אדמה?!”…

*

בפסח יכולים להתקדש שלא בהדרגה

מכתב שכתב אלי בן אחותי הצדקנית מרת רייזל ע”ה, הבחור המופלא שמואל אהרן ווארגון הי״ד אחר שהותו בליל הסדר אצל מרן הרה”ק רבי אלימלך מנחם מענדיל מסטריקוב זי”ע:

״הייתי אצל אדמו”ר שליט״א בזגירש בימים הראשונים של פסח ושמעתי ממנו ״קדש ורחץ״ (מתוך הגדה של פסח), ‘קדש’ לשון קדושה שיקדש עצמו, ‘ורחץ’ לשון טהרה, שיטהר עצמו. ואם כן, הוי ליה למימר איפכא, קודם טהרה ואח”כ קדושה, ‘רחץ וקדש’, כמו שנאמר (אחרי טז, יט) ״וטהרו וקדשו״. ואמר, משום שבחג הפסח יכולים להתקדש שלא בהדרגה ובתנאי שתהיה אח”כ טהרה”.

 לשנה הבאה מלשון שינוי

שמעתי מכ”ק אאמו”ר [הרה”ק רבי יעקב דוד מראדומסק] זצ”ל, ששמע מרבנו הקדוש הרה”ק רבי דב בעריש מביאלא זי״ע שאמר – ״לשנה הבאה בני חורין״ (הגדה של פסח), ‘לשנה הבאה’, היינו אל ימתין ח”ו עד השנה הבאה, אלא לשנה הבאה, הפירוש לשוני הבא, תיכף כשיהיה מעט שינוי, כלומר, שיעשו מעט תשובה, מיד ‘בני חורין’. [כעין זה ביאר כ”ק מרן הגה”ק מהריי”צ מליובאווטיש זי”ע שבאמירה ‘לשנה הבאה’ אין הכוונה שצריך להמתין עד השנה הבאה; אלא הכוונה היא שמשיח יבוא מיד ויוביל את היהודים לארץ-ישראל מיד, ובשנה הבאה נהיה אז ממילא בירושלים].

 כן נזכה לעשותו בימות המשיח

במוצאי אחרון של פסח תרצ”ב, אמר הרה”ק רבי שמעון שלום מאמשינוב זי”ע: “כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו” (הגדה של פסח). הנה ביציאת מצרים תיכף נעשתה הפתיחה והסידור של כל הגאולות ושל כל האורות, רק צריך לעלות כל ענין על מכונו וכל דבר דיבור על אופנו, וכל ענין התיקון היום הוא בעולם העשייה. וזה “כאשר זכינו” אז במצרים “לסדר אותו”, כי הסדר נעשה אז בימי מצרים, “כן נזכה לעשותו”, שבמהרה יתגלה האור של העשייה.

והוסיף לומר בשם זקנו הרבי הזקן הרה”ק רבי יצחק מווארקי זי”ע על הפסוק (מיכה ז, טו) “כימי צאתך מארץ מצרים”, והם מוכנים ומזומנים וחסרים רק להראותם להסיר הסמיון עיניים, וממילא “אראנו נפלאות”.

גאל ישראל… וניצל מהפריץ

שח הרה”ק בעל ‘ישמח ישראל’ זי״ע מאלכסנדר:

מעשה שהיה אצל הרה”ק בעל ‘אוהב ישראל’ זי”ע מאפטא, שפעם אחת נשא דרשת שבת הגדול ובתוך הדברים אמר שאיש כי יבכה לפני ריבון העולמים ב’גאל ישראל’, אחר חצי ההגדה יפעל בכל אשר צריך וייוושע״. בין הנוכחים עמד יהודי אחד שהיה חייב לפריץ כמה אלפי רובלים, הון עתק ולא היה לו לשלם עד שעמד בפני סכנת נפשות ממש. ויהי, כשמעו דברי הצדיק יוצאים בקדושה וטהרה, הלך לביתו ואמר לאשתו: ״אינני מפחד מהפריץ, יש לי עצה טובה״. באמצע ליל הסדר, ב’גאל ישראל’, עמד האיש ואמר לבני ביתו הסובבים אותו: ״כאן צריכים לבכות ולבקש מהשי״ת שיושיענו״. מיד עמדו בני הבית על רגליהם ובכו בכי רב על מצוקתם וביקשו ישועה מהשי”ת.

כאשר הגיע יום ראשון של חול המועד פסח, שלח אחריו הפריץ, שיבוא לערוך את החשבון. לאיש היתה חנות נוספת שהפריץ שכר אצלו עבור אדם אחר. החלו שניהם לחשבן את חשבונותיהם, מה מגיע לפריץ ומה ליהודי. וראו זה פלא: הסכום שעמד להיות ל’זכות הפריץ’, פרח ועבר ל’חשבון היהודי’, ואילו הסכום שהיה אמור להיות ל’חובת היהודי’, פרח ל’חשבון הפריץ’… כעס הפריץ ברוגזה גדולה, כי מתחילה חשב בליבו שהיהודי צריך לתת לו כסף, ולבסוף, ונהפוך הוא, הוא עוד חייב ליהודי כסף רב. מיד לקח הפריץ את פנקסי החשבונות בידו והשליכם אל האש שבערה בתוך התנור שעמד בפינת בחדר.

סוף דבר: היהודי נשאר בחנות היי”ש שלו ועוד זכה לקבל מהפריץ את הסכום המגיע לו, ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח…

*

לחכות לאור הבוקר

הרבי הזקן הרה”ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי״ע, אמר לאברכים אחרי ליל הסדר – בשעת לילה מאוחרת – שלא ילכו לישון, אלא יחכו לאור הבוקר ויקראו קריאת שמע של שחרית. ״ולאו דוקא בפסח אני אומר לכם כן, כי אם גם בכל ימות השנה, לכשתהיו נעורים עד מאוחר בלילה, שלא תלכו לישון עד שיאיר השחר ותקראו קריאת שמע בזמנה״.

*

אתערותא דלעילא

שמעתי באחרון של פסח תרצ״ה מכבוד קדושת הרה”ק רבי אלימלך מנחם מענדיל מסטריקוב זי”ע (בעת שביקר כאן בארה”ק): כתיב (טז, טז) ״יראה כל זכורך את פני ד׳ אלוקיך”, זה התעוררות עליונה, כי בלי התעוררות עליונה אי אפשר לבוא לידי ההכרה אמיתית. ״ולא יראה את פני ד׳ ריקם״ (שם), היא העבודה וההכרה העצמית של בני ישראל. ״כברכת ד׳ אלוקיך אשר נתן לך” (שם יז), היא ההשפעה הרוחנית שבאה אח”כ ע״י ההכרה ועבודת ד׳.

 וגם מקננו ילך עמנו – ללמוד מהבהמות

מכבוד קדושת אאמו”ר ז”ל [הרה”ק רבי יעקב דוד מראדומסק], וגם מקננו ילך עמנו וגו’ (שמות י כו), כי התורה נתנה לאדם ללמדו חכמה בינה ודעת, אבל קודם מתן תורה לא היה לו לאדם ממי ללמוד, והיה צריך ללמוד מבהמות חיות ועופות, וכמו שאמר איוב (לה יא) מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים תחכמינו. ולכן אמר משה גם מקננו ילך עמנו, פירוש  הבהמות ילכו עמנו כי אנחנו לא נדע מה נעבוד את ה’ – איך לעבוד את ה’, וצריכים ללמוד מבהמות, עד בואנו שמה – אל מקום הר סיני – שיתן לנו הקב”ה התורה ונדע איך נעבוד את ה’. כי ממנו ניקח לעבוד את

ד’, שממקננו ניקח מוסר איך לעבוד את ד’, ולכן לא תשאר פרסה בכל ארץ מצרים.

 צא ולמד מלבן הארמי… לא להתערב עם הגויים

מה ששמע הרה”ח ר’ יחיאל טרהאן יוסקוביץ מכ”ק אאמו”ר זצקלה”ה

צא ולמד מה ביקש לבן מה ביקש לבן הארמי (הגדה של פסח).

“יש אנשים בינינו שחושבים שכל צרותינו מהגוים, מחמת שאנו נזהרים מהם הן באכילה ושתיה והן בכל דבר.  וזה שאמר המגיד, צא ולמד מיעקב שכל זה לא הועיל. כי יעקב הלך עד קצה האחרון, כי לקח בנות לבן.  זאת אומרת שאין לך קירוב דעת יותר מזה, וזה עוד יותר מאכילה ושתיה והתערבות עמו. ומכל מקום צא ולמד מה ביקש לעשות ליעקב אבינו, שרצה לבן  “לעקור את הכל”,  להרוג את חתנו שהיה בן אחותו ולא חס על בנותיו ולא על זרעם.

אם כן נסתם בזה פה דוברי נבלה המתבוללים. ופרעה הרשע שהיינו נזהרים ממנו בכל העניינים לא רצה להרוג. על כל פנים הנקבות עוד רצה להשאיר שריד.

אם כן ראה עד היכן הדברים מגיעים, לברוח מהם כמו משעיר שחור ביומי דניסן.


באדיבות “מכון באהלי צדיקים” להדפסת ספרי וכתבי הרנ”ג ויינטראוב זצ”ל. כל הזכויות שמורות

להערות והארות [email protected]


 

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו >

מה דעתך על הכתבה, עניין אותך?

כתבות חדשות באתר

רוצים לומר תודה: עמנואל בן העשר עבר את הניתוח הגורלי
"עד שתופל הממשלה": אוהד ברק קורא לאזרחים להשבית את המדינה והכנסת
בהובלת פיקוד מרכז האמריקני: החלה העברת הסיוע ההומניטרי דרך הנמל הימי
הסיפור שהקפיץ את הגאון רבי שלמה מילר
איתור מנהרות משמעותיות וחיסול מעל 80 מחבלים; פעילות צה"ל ברפיח • צפו
חיסלו מחבלים ואיתור רקטות ארוכות טווח; כך נראית הלחימה בג'באליה • צפו
בשורת השנה: "כיווצנו את לימוד כל שיטות הגיוס לשעות ספורות!"
עליה במידות החום ויעשה חם מהרגיל עד שרבי; התחזית המלאה • האזינו
האולטימטום של גנץ: שישה יעדים, שלושה שבועות; רה"מ: "ענה על 3 שאלות"
חיים ברמה: מתחם הפרמיום עם מגוון דירות יוקרה נפתח למכירה בשכונת המגורים המבוקשת כתר הרמה
מפקד בכיר בארגון הטרור הג'מאעה האסלאמית בלבנון חוסל בתקיפה מדויקת • צפו
באופן חריג: מטוס קרב תקף חמ"ל מבצעי בג'נין; בכיר בחזית העממית חוסל • צפו

הכתבות המעניינות ביותר

זה כל הסיפור: בני ויואב מפחדים מג'ייק / זאב גור אריה
בקשו רחמים: האדמו"ר פונה לבית החולים ויעבור מחר טיפול רפואי בראשו
בשת"פ צה"ל ושב"כ: פרטים חדשים על המבצע לחילוץ גופות ארבעת החטופים הי"ד
צה"ל מעמיק את פעילותו בג'באליה; 80 מחבלים חוסלו בתמרון ברפיח | מתעדכן
"הלב נשבר על האובדן הגדול": במערכת הפוליטית סופדים לחטופים שגופותיהם חולצו
ההסלמה בצפון: 75 שיגורים במטח אחד - 2 פצועים - צה"ל תקף משגר • צפו
טען עוד כתבות >

המיוחדים

WhatsApp-Image-2021-05-20-at-13.27.36-724x483-1-1-1
אבטיח, מרדף מטורף - והתנקשות • עשרת הסרטונים הנצפים של השבוע
WhatsApp-Image-2023-05-11-at-18.25.59-1024x683
קיפקעס | ההדלפה הרגישה, ההתעלמות של גולדקנופף - וההתנכלות לר' מיילך
WhatsApp Image 2024-05-14 at 08.59
עידן חדש בחסידות: דמותו של כ"ק האדמו"ר מביאלא שליט"א | פרופיל
'Tal_Shamayim'_system,_2022_I
מזהה איומים אפילו מאיראן: הכירו את הבלון שנפגע מירי חיזבאללה • צפו

חדש באתר

JACK SULLIVAN
זה כל הסיפור: בני ויואב מפחדים מג'ייק / זאב גור אריה
.
"עד שתופל הממשלה": אוהד ברק קורא לאזרחים להשבית את המדינה והכנסת
 ויז'ניץ - ליטשיק - שומרי אמונים אשדוד ברית (26)
בקשו רחמים: האדמו"ר פונה לבית החולים ויעבור מחר טיפול רפואי בראשו
WhatsApp Image 2024-05-17 at 19.22
בהובלת פיקוד מרכז האמריקני: החלה העברת הסיוע ההומניטרי דרך הנמל הימי

גלריות

IMG-20240517-WA0082
המעמד האדיר במוסדות ראש פינה 20 סיומי הש"ס שנלמדו במהלך השנה ע"י האברכים
DOCZAHI@GMAIL
תיעוד ענק: עצרת ככלות ימי השבעה להסתלקות האדמו"ר מביאלא זצ"ל והכתרת בנו ממשיך דרכו
 ביתר הילולא קרעסטעיר (1)
ביתר עילית: הילולת הרה"ק מקרעסטיר זי"ע בראשות הגה"צ גאב"ד בודאפעסט
 מרדכי הרב יוסף רפאלי מעמד (13)
האברכים התכנסו במעמד גדולי ישראל לפתיחת הזמן וייסוד רשת הכוללים • גלריה

עיתוני היום

F090331NS01-1024x683
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שִׁשִּׁי • כותרות העיתונים – ט' באייר ה’תשפ”ד

דיווח על סרטון

מה ברצונך למצוא?

יש לך משהו דחוף לומר לנו?

הדואר
האדום

צירוף קובץ עד גודל של 5 מגה
דילוג לתוכן Hide picture