הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הרה"ק רבי משה קורדבירו זי"ע

היום יחול יומא דהילולא של המקובל האלקי רבינו משה ב"ר יעקב קורדבירו זצ"ל, נולד בעיר קורדובה שבספרד בשנת ה'אלפים רפ"ב ונפטר בכ"ג תמוז ה'אלפים ש"ל. מורו בנגלה היה מרן הבית יוסף ובשו"ת אבקת רכל מכנהו מרן "האי דיינא דנחית לעומקא דדינא". מורו בנסתר היה רבי שלמה אלקבץ בעל הפיוט 'לכה דודי'.

חיבר עשרות חיבורים נוראים הלא הם:

א. ספר אור נערב על מעלת לימוד הקבלה.

ב. ספר הגירושין מהלכים וביאורים שנתחדשו לו בעת גירוש ספרד ע"י מגיד מן השמים.

ג. ספר אלימה רבתי הקדמות וביאורים בחכמת הקבלה.

ד. אור יקר כשמו כן הוא חיבור יקר הערך כעשרים ושניים כרכים ביאור על דברי הזוה"ק.

ה. אור לישרים.

ו. זבחי שלמים ביאור על תפילות ר"ה ויוהכ"פ.

ז. שיעור קומה בעניני קבלה.

ח. סידור תפילה למשה.

ט. תומר דבורה מוסר על י"ג מכילן דרחמי ספר זה זכה לתהודה רבה ולהרבה פירושים ומקובל בעולם בשם הדברי חיים מצאנז שספר זה הוא סגולה לרפואה למחלה הידועה ל"ע [כן מובא בהקדמת הספר בשם הגאון ר' משה הלברשטאם זצ"ל מרבני הבד"ץ העד"ח].

בפטירתו הספידו רבינו האר"י וקרא עליו את הפסוק "וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ" וביאר האר"י דחטא הוא לשון חסרון ואם ראית צדיק גמור ואין בו שום חטא וחסרון לומר שנתחייב מיתה בעבור חטא זה כי לא נמצא בו חטא ועם כל זה הוא מת לזה אמרה התורה ותלית אותו על עץ רוצה לומר שנלקח בגלל חטא עץ הדעת ולא בחטאו מת והביא הדברים הגאון החיד"א בספרו נחל קדומים פרשת כי תצא.

מהנהגותיו ראיתי להביא מש"כ בספר הנפלא מליצי יושר לידידי ר' אברהם אליעזר סופר שליט"א שהביא שם שתי הנהגות שכל אחד מאיתנו יכול לעמוד בהם. א.בספר ארחות יושר מלכו פרק ה' כתב שהרמ"ק היה מברך ברכת המזון מתוך הסידור כדי לעורר הכוונה ב.בספר מועד לכל חי להגר"ח פלאג'י סימן כ' אות כ"ה כתב שהרמ"ק היה נזהר לא לדבר בסוכה רק בדברי תורה

ובספר ישראל סבא הנהגותיו של ר' ישראל אביחצירא סידנא בבא סאלי[ע"מ 184] מסופר שהיה נוהג לעשות סעודה לכבודו של הרמ"ק ולא נתן לכל אחד להיכנס רק לקרואים.

ידיעה נפלאה כתב בספר אמרי ספר כתב ידיעה מענינת שהרמ"ע מפאנו קרא לכמה מבנותיו על שם ספריו של הרמ"ק כגון אלימה. דבורה. והרוצה לראות עוד ידיעות על הרמ"ק יעיין בספר הנפלא שבחי הרמ"ק. מקום קבורתו של הרמ"ק בצפת ליד מרן הב"י רבים נהגו לפקוד את ציונו ביום ההילולא וללמוד בתורתו.

ביקורו בקבר רשב"י בספר הגרושין כתב וז"ל:

"וקמתי אני והסתכלתי, ואני פני לדרום קצת, וימיני לציון רבי אלעזר, משמאלי ציון ר"ש ע"ה, ופתחתי בפסוק "זכור". ואמרתי כי הנה ר"ש הוא בגבורה כמו שפי' בזוהר מקומות רבים. ור"א ודאי מצד החסד שכן בשמו א"ל שהוא חסד. ראיתי להכריע ביניהם בדברי תורה שהוא הת"ת המכריע."

מתורתו

ספר תומר דבורה – פרק ראשון

האדם ראוי שיתדמה לקונו ואז יהיה בסוד הצורה העליונה, צלם ודמות. שאלו ידומה בגופו ולא בפעולות, הרי הוא מכזיב הצורה ויאמרו עליו צורה נאה ומעשים כעורים. שהרי עיקר הצלם והדמות העליון הן פעולותיו, ומה יועיל לו היותו כצורה העליונה, דמות תבנית אבריו, ובפעולות לא יתדמה לקונו. לפיכך ראוי שיתדמה אל פעולות הכתר, שהן י"ג מדות של רחמים עליונות ורמוזות בסוד הפסוקים (מיכה ז', י"ח-כ'): "מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא; ישוב ירחמנו יכבש עונותינו ותשליך במצלות ים כל חטאתם; תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם". אם כן ראוי שתמצאנה בו י"ג מדות אלו. ועכשיו נפרש אותן הפעולות היוצאות מן המדות, הראויות שתהיינה בו:

הא' – מי אל כמוך:

המדה הזאת מורה על היות הקב"ה מלך נעלב, סובל עלבון, מה שלא יכילהו רעיון. הרי אין דבר נסתר מהשגחתו בלי ספק, ועוד אין רגע שלא יהיה האדם נזון ומתקיים מכח עליון השופע בו עליו; והרי תמצא שמעולם לא חטא אדם נגדו שלא יהיה הוא באותו הרגע ממש שופע שפע קיומו ותנועת אבריו, ועם היות שהאדם חוטא בכח ההוא לא מנעו ממנו כלל, אלא סובל הקב"ה עלבון כזה להיות משפיע בו כח תנועות אבריו, והוא מוציא אותו כח באותו רגע בחטא ועון ומכעיס והקב"ה סובל. ולא תאמר שאינו יכול למנוע ממנו הטוב ההוא, ח"ו, שהרי בכחו ברגע כמימריה ליבש ידיו ורגליו, כעין שעשה לירבעם (מלכים א' י"ג, ד'). ועם כל זה, שהכח בידו להחזיר הכח הנשפע ההוא, והיה לו לומר כיון שאתה חוטא נגדי תחטא בשלך ולא בשלי, לא מפני זה מנע טוב מן האדם ולא סבל עלבון, והשפיע הכח והטיב לאדם טובו. הרי זה עלבון וסבלנות מה שלא יסופר. ועל זה קוראים מלאכי השרת להקב"ה מלך עלוב (פרקי היכלות פכ"ה). והיינו אומרו "מי אל כמוך", אתה אל בעל חסד המטיב, אל בעל כח לינקם ולאסוף את שלך, ועם כל זה אתה סובל ונעלב עד ישוב בתשובה.

ספר תומר דבורה – פרק עשירי

פירש רבי שמעון בפרשת בראשית (זהר בראשית י"א, א') עצה רבה וגדולה מן התורה, איך יתקשר האדם בקדושה העליונה ויתנהג בה ולא יפרד מן הספירות העליונות תדיר:

וצריך האדם להתנהג בזה כפי הזמן. ר"ל, לדעת איזו ספירה שולטת ולהתקשר בה ולעשות התקון המתיחס אל המדה השולטת:

והתחיל מהלילה, עת שכיבת האדם על מטתו, והרי השליטה בלילה היא מדת המלכות, והוא הולך לישון, השינה היא כעין מיתה ואילנא דמותא שלטא, מה יעשה? – יתקן ויקדים להתקשר בסוד הקדושה, דהיינו סוד מדת המלכות בבחינת קדושתה, ולזה ילך על מטתו ויקבל עול מלכות שמים שלימה בכוונת הלב. קם בחצות לילה, יטול ידיו מהקליפה השולטת עליהם ויעביר רעה מבשרו ויברך ויתקן השכינה בעסק התורה ועל זה נאמר עליה (משלי ו', כ"ב): "בשכבך תשמור עליך" – מן החיצונים – "והקיצות היא תשיחך", ותתקשר עמו והוא עמה ויתעלה דיוקן נשמתו בגן עדן עם השכינה הנכנסת שם עם הצדיקים, והתפארת יבוא שם גם הוא להשתעשע עם הצדיקים ועמו בחברתם, שכולם מקשיבים לקולו. הרי ממש נסע עמה מהמיתה והשינה אל סוד החיים העליונים ונקשר בסוד גן עדן והתחיל להתנוצץ עליו אור התפארת המתנוצץ בגן עדן על הצדיקים. וכן פירש בפרשת תרומה (ק"ל, ב'):

השכים ועלה עמוד השחר, התחיל הוא גם כן לבוא ליכנס לבית הכנסת וקשר עצמו בשלשה אבות. בפתח בית הכנסת אמר (תהלים ה', ח'): "ואני ברוב חסדך אבא וגו'", וכולל עצמו בסוד התפארת אדם, כלל חסד וגבורה ותפארת, ונכנס לכנסת מלכות, ומכוין בפסוק בשלשה אבות: "ברוב חסדך" -דא אברהם; "אשתחוה אל היכל קדשך" – דא יצחק, דמסטריה השתחויה לכפוף קומתו נגד מדת הדין להיות נדחה מפניה, ואז השעה נדחית מפניו, כי יימשך שפע הרחמים מלמעלה עליה למתקא; "ביראתך" – דא יעקב, דכתיב ביה (בראשית כ"ח, י"ז): "מה נורא המקום הזה". והרי כלל עצמו בהם במחשבה, דבור ומעשה, כי מחשבה שזכרנו היא הכונה, הדבור הוא הפסוק, והמעשה היא ביאתו לבית הכנסת והשתחויתו נגד היכלו

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אכי"ר.