מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן פותח לנו צוהר על היערכות עולם הכשרות בארץ ישראל בימים אלו לרגל המעבר בין מעשר שני למעשר עני.
שנת תשפ״ה הוא שנת ״מעשר עני", ונסביר: בשנות א׳ב׳ד׳ה כלומר השנים שאחרי שנת השמיטה שנה ראשונה שניה רביעית וחמישית מפרישים מהיבול בארץ ישראל 10% ממה שנשאר אחרי הפרשת תרומה גדולה ומעשר ראשון עבור מעשר שני, ואילו בשנה השלישית והשישית אחרי שנת השמיטה לא מפרישים מעשר שני, אלא מפרישים אותם עבור העניים,
המופרש מטבל ודאי יש לתת אותו או את תמורתו לעני או לגבאי צדקה על מנת שיתנו לעני.
בהמשך נבאר את דרך הביצוע.
מה מהיבול משתייך לשנת מעשר – עני?
1. ירקות הנקטפים במשך שנת תשפ״ה, בין ראש השנה תשפ״ה לראש השנה תשפ״ו.
2. קטניות שהגיעו לשליש גידולם במשך שנת תשפ״ה, בין ראש השנה תשפ״ה לראש השנה תשפ״ו.
3. פירות החונטים בין ט"ו בשבט תשפ״ה לט"ו בשבט תשפ״ו (גם אם נקטפים אחרי ט"ו בשבט תשפ״ו).
4. פירות הדר (תפוזים, קלמנטינות, אשכוליות, פומלות ולימונים) שחנטו באביב ובקיץ תשפ״ד ונקטפו לאחר ט"ו בשבט תשפ״ה חייבים מספק הן ב"מעשר שני" והן ב"מעשר עני", ולכן יש להזכיר בנוסח ההפרשה גם "מעשר שני" וגם "מעשר עני" וכן לחלל את ה"מעשר שני" ולתת לעני את ה"מעשר עני".
כמו כן, פירות הדר שחנטו לפני ט"ו בשבט תשפ״ו ונקטפו לאחר ט"ו בשבט תשפ״ו, חייבים מספק גם בהפרשת "מעשר עני", וגם בהפרשת "מעשר שני".
5. אתרוג שנקטף לאחר ט"ו בשבט תשפ״ה, אף שחנט לפני ט"ו בשבט, חייב ב"מעשר עני", כיון שבאתרוג הקובע הוא זמן הקטיף.
לידיעת הציבור: הרב לנדא משייך בוטנים למשפחת הירקות, ואילו כל הבדצי״ם משייכים אותם לקטניות. לכן בוטנים שהגיעו לשליש גידולם בשנת תשפ״ד ונקטפו אחרי ראש השנה של שנת תשפ״ה, הרב לנדא יעשר מעשר עני, ולדעת רוב הפוסקים חייבים במעשר שני.
וכן אם הגיעו לשליש גידולם בשנת תשפ״ה ונקטפו בשנת תשפ״ו, הרב לנדא יעשר מעשר שני ולדעת רוב הפוסקים חייבים במעשר עני.
המפריש מהם שוב יעשה שאלת חכם משום שייתכן שמעשר משנה על חברתה ומהחייב במעשר עני על החייב במע״ש וההיפך ונמצא מעשר מן הפטור על החיוב.
באתרוג מצה ומרור הדין הוא שחייב להיות ׳לכם׳ כלומר שייך ממונית למי שרוצה לצאת בהם ידי חובת המצוה, לכן חייבים לוודא שהופרש מהם מעשר עני והועבר לעני בפועל.
בזמן הזה מעשר עני היא ההפרשה היחידה שיש בה מצוות נתינה, כלומר חייבים לתת המעשר לעני או לגבאי צדקה, הן ולא שוויים, ואחר כך אפשר לחזור ולרכוש אותם בחזרה תמורת תשלום מוסכם.
לפי כללי ההלכה קנין מטלטלין אפשרי רק במשיכה או בהגבהה של המוצר, ולא בכסף, אם כן מה עושים עם המעשר עני כאשר אין העני מצוי בסביבה לבצע את הקנין? (במיוחד המשגיחים העוסקים בהפרשת תרומות ומעשרות בשווקים הסיטונאיים)
לכן ההסדר לנתינת המעשר עני מבוסס על כך שלאחר קביעת המעשר עני בצד דרום של הפירות ע"י אמירת הנוסח, אנו מעבירים את הבעלות על המעשר עני לעני או לאגודת הצדקה שנעשה איתם ההסדר, ולאחר מכן הבעלים קונה את הפירות בחזרה תמורת פיצוי בכסף או בפירות אחרים כפי שסוכם מראש, וכך המעשר עני מוקנה על ידי המשגיחים – שהם שליחי המקנים, לעניים או לאגודת הצדקה ע״י קניין אגב קרקע דהיינו שהמקנה (המשגיח) משכיר טפח על טפח קרקע לשעה לקונה (העני או שליחו) ואגב שכירות הקרקע הקונה (העני או שליחו) קונה את המעשר עני. הקנאת הקרקע מתבצעת ע״י קנין כסף. ומדין זכין לאדם שלו בפניו.
קניין אגב ענינו הוא כך, הרוצה לקנות מחברו קרקע ומטלטלים, די בכך שיעשה קנין בקרקע ואגב זה יקנה גם את המטלטלים אעייפ שלא ביצע בהם קניין נוסף ואעייפ שאינם נמצאים על הקרקע שבה זכה. ואפשר גם לשכור קרקע ואגב קנין השכירות אפשר לקנות את המטלטלין.
הערה חשובה : רבים הם הפוסקים הסוברים שניתן לסמוך על דין מכירי עניים לענין נתינת המעשר עני, ועפי״ז ניתן לבצע את ההקנאה המוסברת בזה רק בשלשה פעמים הראשונות של הפרשת המעשר עני ואילו לגבי ההפרשות שאח"כ אפשר לסמוך על דין מכירי עניים.
וישנם דרכים נוספים לקיים מצוות נתינת מעשר עני ע״י נתינת הלוואה לעני מראשית השנה, והיבול הם הפרעון של ההלוואה.
למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]
מחכים ביותר
מושגים חדשים ומחודשים בצורה מעניינת ומרתקת
יישר כוח הרב רייכמן על הזכות להעשיר את ידיעתינו בדברים פשוטים הנצרכים לכל יהודי באשר הוא! חן חן!
על איזה קרקע מתבצעת הקנין?
יישר כוח על החידושים הנפלאים!
הכותב משקר ביודעין. לא ברור למה נותנים לו במה באתר המכובד הזה.
אין בוטנים עם הכשר של הרב לנדא לבד, רוב הבוטנים בארץ מופרשים מעשרות לפני שמגיע בכלל לחנויות של הרב לנדא. הדבר היחיד שיכול להיות – יתכן שמעשרים שוב לחומרא.
משום מה, הכותב אינו כותב גילוי נאות שהוא עובד אצל המתחרים, ויש לו אינטרס להכפיש הכשרים אחרים. וחבל מאד
אפשר בעדינות, צדיק
לא לקחו לך שום דבר