הסערה בעולם הכשרות שטלטלה את היכלי התורה | מחכים

מזל אדר דגים. סקירה מקיפה ומרתקת סביב כשרות הדג ומוצריו בעידן הטכנולוגי.

פרק ב.

התגלית שאיימה לבטל את אחד מסימני הטהרה כאשר ניסו לצבוע דגים טמאים באמצעות הזנה שיהיו דומים לדגי סלמון, ועל הנסיון לשנות את הפסיקה ההלכתית המיתולוגית בעקבות סגנון וצורת אכילה חדשה בעולם המודרני. הכל על הסערה בעולם הכשרות שטלטלה את היכלי התורה ברחבי תבל.

הרב רייכמן מרתק את היושבים מולו בעומדו בכולל חשוב וגדול במרכז הארץ בפני אנשי שם, רבנים וגאונים, בית מדרש מלא מפה לפה. חברים מקשיבים.

ידוע פותח מומחה הכשרות, שצבע וורוד אדמדם בדגי פילה הוא סימן מובהק לכשרותם, ועניין זה נבדק כל צרכו ונתברר, כי אין דג לא כשר, שצבע בשרו אדום".  ובספר שולחן הלוי להגר"י בעלסקי ז"ל, עמ' קע"ד כתב: "כך שמעתי מפי מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל,

רקע: מעיקר הדין מסביר הרב רייכמן אפשר לכל אחד ואחד לברר אם דג הוא טהור או טמא על ידי הסימנים המפורשים בתורה שהם סנפיר וקשקשת, וכמבואר בהלכה (יו׳׳ד סי׳ פ׳׳ג ס׳׳א).  אך כאשר מגיע לידינו דג שאיו עליו עור ואי אפשר לברר את כשרותו על ידי הסימנים.

רבים מגדולי הפוסקים סבורים שהצבע האדמדם של דגי הסלמון הוא סימן כשרותי מובהק, ולכן הסלמון כשר גם כאשר הוא ללא עור. וכך נהגו ארגוני כשרות רבים וידועים, ולטענתם כל זמן שאנו יודעים בוודאות שלא שינו את הדג בשום אופן, הרי דגים שבצבע אדום כשרים הם לחלוטין גם בלי לראות את עורם.

מומחה הכשרות מגלה טפח בתחום המקצועי, ואומר כך: בימינו, רוב דגי הסלמון הנסחרים בסיטונאות לא ניצודים באופן טבעי בים אלא הם גדלים בבריכות דגים. בתהליך דומה לגידול דגי סלמון בטבע.  בטבע, הצבע האדום של הסלמון נוצר מקָרוֹטֵנוֹאִידִים – מאכלים בצבע כתום שדגי הסלמון בהיותם במים הטבעיים סופגים בבשרם כאשר הם ניזונים ממיני דגים כמו סרטנים, לובסטר וקריל.

וכאן שמו לב סוחרי הסלמון הגדלים בבריכות, שצבע בשר הדגים הללו חיוור במקום המראה האדום הטבעי.  ובמחקר שביצעו החוקרים העלו בחכתם שבסלמון הגדלים בבריכות פשוט חסרים תוספות מינים אלו במנות המזון שלהם,

ויש להבהיר מוסיף הרב רייכמן שלמרות מראה חיוור זה הרי דגים אלה ראויים לאכילה בדיוק כמו הדגים הצבעונים בלי שום חשש של בריאות, אך מנקודת מבט שיווקית ראו שהקונים מעדיפים לקנות דגי סלמון שבשרם הם בצבע אדום וטבעי במקום דגים בעלי מראה חיוור,  ובשל כך, ולמרות שהדבר מגדיל בצורה משמעותית את מחיר הדגים, ייצרו בעלי בריכות צורה מלאכותית וסינטתית של הקרוטנואידים והוסיפו אותם במנות המזון של הדגי סלמון בבריכות בצורת קפסולות של זאקסנטין ולוטאין, בכדי להעניק לבשרם את הגוון האדום.

והנה קמה סערה וגם ניצבה. מדהים הרב רייכמן את שומעי לקחו בדברו עמם. העובדה שניתן להעניק לבשר הדגים גוון מלאכותי בבריכות דגים, מערערת את סימן הכשרות המיוסד על זהות צבע האדום, שכן באם ניתן לצבוע דגים כשרים בצבע מסויים אפשר גם לצבוע דגים טמאים, ובכן מי ערב לנו שהצבע האדום נחשב לסימן אמיתי שניתן לסמוך עליו? שאל.

האם בטלה אחד מסימני הטהרה שמובא בפוסקים? תמה. בעקבות זאת, הזמינו ארגון הכשרות של OU בארה״ב מחקר נוסף אצל מומחים, האם אכן יתכן לשנות את צבע הבשר של דגים טמאים כמו שאפשרי הדבר בדגי סלמון.

והרב יוחנן מברר בחיוך, בטח הנכם סקרנים לדעת את מסקנת התחקיר נכון?

והרי תוצאות המחקר: רוב המומחים בארצות הברית קנדה  ונורווגיה (שלש המדינות שבהן נערכים רוב המחקרים בתחום גידול דגים בבריכות) טענו חד משמעית שאין אפשרות לצבוע דגים טמאים בצבע אדום, והסבירו כך: במים הטבעיים ישנם הרי הרבה סוגי דגים והינם מצויים באותם שטחי מים שדגי הסלמון נמצאים שם, ולמרות שגם אותם דגים ניזונים מאותם סוגי מאכלים של דגי הסלמון, אם כל זה אנו רואים שהקרוטנואידים שהם אוכלים ומעכלים אינם משנים כלל את צבע בשרם לצבע אדמדם. הם יכולים לשנות קצת את צבע עורם אבל בשרם לעולם נותר חיוור. דבר זה מוכיח שדגים אחרים אינם מסוגלים להטמיע את האסטקסניטין לתוך בשרם.

וכך כתב החוקר דר׳ בזורן בז׳רקי, אחרי שעסק בעצמו בכמה נסיונות להזין אסטקסניטין לדגים שאינם כשרים הוא הבחין שאפילו החדרת כמויות גדולות של אסטזנטין אינה מסוגלת לצבוע את בשר הדגים הטמאים, אם כי יתכן שזה ייצור צבע אדמדם דהה וחלש, אך בוודאי לא בצורה שיהיה דומה לסלמון.

ואכן מרבית המומחים שעסקו במחקר זה הגיעו למסקנה, שאין מקום לחשש שמישהו הזין ״אסטקסניטין״ לדגים שאינם סלמון והצליח לצבוע את בשרם.

דר׳ רמי בייקרי' הסביר, ששרירי סלמון מסוגלים להכיל את ה״אסטקסניטין״ כאשר שרירי שאר סוגי הדגים אינם מסוגלים לכך, ועל אף שיתכן ששאר סוגי הדגים יספגו לתוך בשרם כמויות קטנות של ״אסטקסניטין״ אך בלי שזה יחזיק מעמד זמן רב, רק דג הסלמון יחיד במינו בין כל הדגים שהדג מעכל את החומר בפועל וזה נהפך לחלק טבעי של בשרו.

ואכן התברר לעין כל, מגביה מומחה הכשרות את קולו בהתרגשות, שזאת התורה לא תהא מוחלפת, ודברו אמת וקים לעד.

מומחה הכשרות ממשיך איתנו במסע מחכים בעולם הכשרות.

אין איסור בישול גוי בדגים, האמנם?

ומעלה את הדיון שעלה על שולחן מלכים מאן מלכי רבנן בשאלה המעניינת, האם בגלל שדגי סושי (sushi) נאכלים חיים, אין יותר בדגים איסור משום בישולי עכו״ם. וכך מסביר הרב רייכמן, נפוץ כיום שאוכלים דג חי עטוף באצות ים, אורז ושאר מאכלים, והם טוענים שאוכלים את זה הדג תמיד חי בצורה זו, וידוע הכלל הוא שכל דבר שנאכל חי אין בו משום בישולי עכו״ם, מה הדין של דגים לענין מאכלי עכו״ם שהרי הסושי נאכל חי.

רבים נתחבטו בדבר והעלו בחכתן כדלהלן: הדג המגולגל בסושי בדרך כלל הוא דג הסלומון, וכיון שהוא עובר תהליך שהוא נעשה רך וטעים בלי בישול אז הוא נאכל חי. אבל כדי לדעת אם סלומון נאכל חי, עלינו לברר אם רוב אכילת הדג של סלומון הוא נאכל כמו סושי או שמא רוב אכילת הדג סלומון אינו נאכל חי אלא אחר בישול ואפייה. והמציאות היא שעדיין לא הצליח הסושי להיות רוב אכילת הסלומון בעולם, וכיון שרוב אכילת הסלומון לא נאכל חי, אין היתר מצד בישולי עכו״ם. ואפילו אם יבוא יום אחד שרוב אכילת הסלומון בעולם הוא יהיה על ידי אכילת סושי, יועיל הדבר רק לאותו סוג של דג, והיינו לסלומון שממנו עושים את הסושי, וממילא יהיה מותר לאכול מאכלי עכו״ם של סלומון דהיינו אם הגוי בישל סלומון. אבל פשוט שאין זה מתיר את כלל הדגים שבשלו עכו״ם. וכך פסק בפר״ח אות ג' בשם המהריק״ש ומובא גם כף החיים קי״ג ס״ק י״א שהכל הולך אחר הרוב ואם רוב העולם אינם אוכלים אותו חי, למרות שאדם זה אוכלו כמות שהוא חי, יש בו משום איסור בשולי עכו״ם.

כרגיל מסיים מומחה הכשרות – על הציבור החרדים לדבר השם המדקדקים קלה כבחמורה ומקפידים על כשרות וקדושת המאכלים, לרכוש מוצרי מזון ומשקאות בכל וריאציה שהיא אך ורק בפיקוח כשרותי מהודר בלבד.

למקורות, למידע ולהתייעצות:

טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]

בית