שדה הקרב משתנה ולא רק, גם בהפוגות ממבצעים מעזה בשנים האחרונות הגבול לא שקט ומתקיימת בו פעילות טרור זעירה יותר מרקטות אך עדיין מסוכנת. אל עולם הלחימה נכנס בשנים האחרונות הרחפן כגורם במערכה ולכלי הזה יש תפקיד עכשיו בקרב.
צה"ל נדרש להתמודד כעת עם כלי קטנים ופשוטים שניתן לקנות בכל חנות והופכים להיות חלק במשוואה. כמו כן הצבא רוצה להשתמש ביכולות שהרחפן הזול יכול להוסיף במבצעים ולהציל חיי אדם. "מה שאנו עושים פה מציל הרבה חיים", יגיד לנו בהמשך אודי בן אברהם, מנהל עבודה ראשי של ב"מ הגנת גבולות, שמיד נסקר את המסגרת הצבאית המרתקת עליה הוא אחראי.
בצבא משתמשים ברחפנים עם התאמות למשימות ייחודיות ומאתגרות. ב"מ הגנת גבולות במש"א (מרכז שיקום ואחזקה) 7000, באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה זה למעשה המקום שאחראי לכל מה שקשור בתפעול ובהחזקה של הרחפנים בצה"ל.
ב"מ (בית מלאכה למי שתהה. י.ב.) הגנת גבולות היה תמיד אחראי על תחזוקת הרדרים הצבאיים בגבולות ונכנס עם השנים גם לתחום הרובוטים והרחפנים בכלל, ולא רק אלה אותם אנו בגבולות הארץ – בלבנון, בסוריה וגם בגבול רצועת עזה, גם הרחפנים שמסייעים ליחידות במבצעים מיוחדים.
בן אברהם מציג בפני כותב השורות טכנולוגיות מיוחדות עליהם אחראית היחידה. צילום: דובר צה"ל
מנהל ב"מ הגנת גבולות מספר לו במהלך סיור שקיימנו ביחידה על המהירות בה הם נדרשים לספק פתרונות טכנולוגיים למבצעים ספציפיים, בעיקר ברובוטים בצורות שונות שנוצרות מתנאיי השטח ובפטרונות של רחפנים המסוגלים לעזור ליחידה הלוחמת.
כך, אם מתקבל מידע מודיעיני על פעילות עויינת במקום שהדרך להגיע אליו זה מקום צר שלא מתאים לרובוט הצה"לי הקלאסי או שנדרשת פעולה שונה מהרגיל מהרובוט, והמשימה לתקוף את המקום מוטלת על יחידת עילית שצריכה לפעול באותו מקום, ייפנה המפקד בשטח לב"מ הגנת גבולות כדי שאלה ייצרו עבורו את הרובוט המסויים לפעולה.
הכול קורה במעבדה הטכנולוגית של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל – מעבדת הרחפנים ב.מ הגנת הגבולות של מש"א 7,000, שבה מרכיבים את הכלים, מטמיעים אותם בדרג הלוחם, מתחזקים את הכלים – ולמעשה דואגים שהכול יעבוד לפי התוכניות. בצה"ל יודעים היום לפתח בהצלחה רחפן שמותאם לצורך המבצעי הנדרש בתוך 3 ימים עד שבועיים.
עשרות סוגי רחפנים למטרות שונות עומדים בכוננות לעת הצורך. צילום: דובר צה"ל
במהלך הסיור שלנו בבניין היחידה באחד הבסיסים הגדולים במרכז הארץ מציג בפנינו מנהל עבודה ראשי של ב"מ הגנת גבולות דוגמה של צורך מבצעי שיוצר תוך ימים בודדים כמענה להפגנות על הגדר בגבול רצועת עזה. נוצר הצורך לפזר את ההפגנות בטרם יגיעו הפורעים אל הגדר. לצורך כך הדפיסו במעבדה רחפן ייחודי עם מתקן לרימון הלם, אשר משחרר את הרימון בכול נקודה שהמפקד בשטח יחליט, מבלי לסכן חיילים בהתקרבות וחשיפה על הגדר. אני תוהה אם הרעיון עלה לאחר מותו הטראגי של סמל ראשון בראל חדריה שמואלי הי"ד שנהרג מטווח אפס על גדר הרצועה ואודי בן אברהם מאשר את הערכה שלי.
מדפיס רחפן? כן, לא התבלבלתם, במעבדה מדפיסים את הרחפנים ואת הכלים המיוחדים שנצרכים למשימות המשתנות לפי דרישת החיילים בשטח. בחדר המדפסות של הבניין בו אנו מסיירים בן אברהם מראה לי שידרוג לרחפן שמטיל רימוני הלם – תבנית מותאמת ל-4 רימוני הלם אותה ביקשו האחראים להרחקת מחבלים מגבול הרצועה אחרי שראו את ההצלחה של הרחפן אותו הזכרנו.
רחפן פיזור הפגנות מטיל 4 רימוני הלם. צילום: דובר צה"ל
יש לצבא מדפסות שיכולות להדפיס עשרות רחפנים בשבוע – תלוי במורכבות שלהם, ולייצר רחפנים שיודעים לסייע לכוחות בשטח – רחפנים אלה יכולים לשאת ציוד לוגיסטי או אפילו מנות דם. לשמש לתצפיות, חוזי וגילוי של מכשולים שטמן האויב.
הדרך למציאת הפתרונות אינה מחייבת קידמה טכנולוגית מיוחדת, להפך, לעיתים החשיבה הפשוטה אך מחוץ לקופסה תביא את הפתרון המהיר והטוב יותר. אודי בן אברהם מספר לנו כי הם משתמשים פעמים רבות במוצרים שקונים בחנויות אזרחיות כדי להגיע לפתרון. "אנחנו הולכים ל'טויס אר אס' וקונים מכונית על שלט, מכניסים בה את הפיתוח שנדרש לצורך הפעולה הספציפית שבגללה פנו אלינו הלוחמים בשטח ומעבירים את ה"רובוט" החדש לפעולה מיד.
הוא מסביר שהמהירות שניתן להשיג את המוצר בחנות אזרחית עולה לעיתים על מה שהצבא יכול לספק. למעשה הגישה המעניינת הזאת שמציגים ביחידה שממנה היינו מצפים לתחכום וקידמה מעבר למה שיש לשוק האזרחי להציע, הצילה חיים רבים והובילה בס"ד להצלחות במבצעים.
רחפן "חכה" לאיסוף כלים שנפלו בשטח האויב. צילום: דובר צה"ל
רחפנים אפשר למצוא היום בכל מקום. ניתן לרכוש אותם באינטרנט ולהזמינם הביתה לצורכי שעשוע. הממצאים זמינים, נגישים וזולים, וכל אחד יכול לרכוש אותם בחנויות. מה גם שעולם הרחפנים מתפתח בקצב מהיר ולכן בצבא משתמשים בקדמה האזרחית הנגישה הזאת לייעודים מבצעיים.
"נוצר הצורך לאסוף כלים מסווגים שנותרו בשטח האויב. במקום להתחיל מחקר ולכנס מהנדסים לפתח מוצר חדש, פשוט לקחנו רחפן שאפשר לקנות בכל חנות, חיברנו לו כמין "חכה" ושלחנו אותו "לדוג" את הכלים מהשטח. מוצר זול ומהיר להכנה שעושה את העבודה באופן מושלם".
תצוגה בכניסה לבסיס ב"מ הגנת גבולות. צילום: דובר צה"ל
רס"ן יוסי בראל, מפקד ב"מ הגנת גבולות, מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו מספר בשיחה למגזין החג של 'חדשות JDN' על היחידה: "היחידה בנויה בעיקר מאנשי טכנולוגיה והיא אחראית על כל תחום איסוף המידע בגבולות – באוויר בקרקע וגם מתחת הקרקע. כמו כן אנחנו אחראים על כל הרחפנים והרובוטים של צה"ל – משלב הייצור, דרך בחינה וניסוי שיאשרו שהכלים מבצעיים ותקינים, הדרכה של היחידות הלוחמות כיצד להשתמש ברובוטים וברחפנים ועד לתחזוקה שותפת של הכלים".
פרט מעניין על היחידה הטכנלוגית אותו מציגים בב"מ הגנת גבולות זאת השימוש המרתק בכוח האדם של היחידה. אם מקובל לחשוב שאנשי טכנולוגיה יושבים בעיקר במשרדים ומוצאים פתרונות ללוחמים בשטח שייבצעו את המשימה, בב"מ הגנת גבולות אנשי הטכנולוגיה נמצאים בשטח ולעיתים אף תורמים מניסיונם הרב בפעילות מבצעית. "אנחנו עושים רוטציה באופן קבוע בין הצוותים כדי שאלה יבינו את הבעיות בשטח ויביאו פתרונות טובים יותר לבעיות", מסביר רס"ן בראל.
למעשה סדר היום של היחידה הוא כמו מוקד חירום של מד"א או כיבוי אש, רק שבמקום תחום השיפוט של עיר או אזור מצומצם, הפעם תחום השיפוט הוא מקרית שמונה עד אילת. בכל שעה משעות היממה אנשי היחידה, רבים מהם אזרחים עובדי צה"ל בוגרי היחידה שלצבא לא היה ממש אפשרות לוותר על הכישרונות שלהם, מוקפצים לנקודה אחרת בגבולות ישראל כדי לתקן בעיות שנוצרות בכלי איסוף המודיעין".
אודי בן אברהם מציג בפני כותב השורות רובוט שפותח על בסיס מכונית על שלט מ'טויס אר אס'. צילום: דובר צה"ל
"אנחנו כמו בזק רק של הצבא", מסביר מנהל העבודה אודי בן אברהם, "לרוב אנחנו מזהים את התקלות על ידי סנסורים שמותקנים בכלים שלנו ומשדרים ישירות לחמ"ל שלנו שפעיל בכל ימות השנה ושעות היממה בשל תפקידו הקריטי בהגנה על הגבולות, עוד לפני שהחיילים בשטח שמים לב שיש תקלה. פעמים רבות אנחנו נפתור את הבעיות מרחוק – בין אם על ידי שליטה שלנו ובין עם על ידי פעולות שיעשו הלוחמים בשטח בהכוונה שלנו. אך לעיתים התקלות מורכבות יותר ודורשות הגעה של צוותים שלנו".
בכל רגע נתון נמצאים מספר צוותים של היחידה בנקודות בגבול ומתקנים את התקלות. בהמשך הם יחזרו לבסיס במרכז הארץ וימשיכו בייצור הפתרונות לבעיות החדשות. עם הידע שהם רכשו בשטח הם ייבנו את המוצר הבא – ויידעו להתייחס לבעיות העתידיות שקורות בשטח.
רס"ן בראל, מפקד המעבדה, מתאר את תהליך הפיתוח וההטמעה של הכלים החדשים בשטח: "אנחנו בעצם תופרים חליפה כדי שתתאים לצורך המבצעי. מוצר, ברגע שהוא מפותח פה ואחרי שאנחנו עושים עליו ניסויים והוא מקבל את האישורים המתאימים, יורד לשטח ביחד עם האנשים שלנו. מבוצעת הטמעה ביחד עם הדרג הלוחם – וכל תקלה שעולה על ידי הדרג הלוחם, מתוקנת".
רס"ן בראל מסביר את הייתרונות שיש לרחפנים בשימוש צבאי: "מדובר בכלים שמספקים מצג אחר את הצורך ומבצעי, אך בניגוד לאמל"ח, הם זולים וקלים לתחזוקה, גם אם נפל רחפן שלא נושא תוכנות ותוספות מסווגים שלנו, פשוט נחליף אותו באחר". אך לא תמיד הרחפנים הם פשוטים ולפעמים הם נושאים רכיבים מסווגים במיוחד שנפילה שלהם בשטח האויב עלולה לגרום לנזק ביטחוני גדול. בכאלה מקרים מותקנות מערכות להשמדה עצמית והנזק שבנפילת רחפן כזה הוא גדול.
רחפן פיזור הפגנות מטיל 4 רימוני הלם. צילום: דובר צה"ל
מפקד המעבדה מספר כי האתגרים המשמעותיים בתחום הרחפנין להם הצבא מוצא פתרונות שונים קשור לאנרגיה של הרחפן, "רחפן הוא כלי קטן, הסוללה שלו מספיקה ל30 דקות בדרך כלל, המשוכללים קצת יותר אך עדיין זה מגביל את היכולות המבצעיות של הרחפן", מסביר רס"ן בראל. הוא מציג שוב פתרונות יצירתיים לאתגר, "לפעמים נשתמש ברחפן נוסף שיטעין את הרחפן המבצעי באוויר, כמו מטוס תדלוק, אך אנחנו גם משתמשים בטכנולוגיות עתידיות שמאריכים את חיי הסוללה", אמר וסירב להרחיב על הטכנולוגיה המסקרנת.
לסיום הראיון עם רס"ן יוסי בראל אני תוהה האם שדה הקרב יהיה בעתיד בין רובוטים ורחפנים שייתרו את החיילים הלוחמים בשטח ויקטינו את סיכוני הפגיעה. "בתפקידי הקודם בצבא הייתי ראש מדור רובוטיקה ואוטונומיה בצה"ל, שם היינו מתכננים את שדה הקרב העתידי – המגמה ברורה: הכנסת ושילוב כמה שיותר כלים טכנולוגיים ואוטונומיים שיחסכו אבידות קשות בחיי אדם", לתהליך הזה יש גם משמעות כלכלית כשהצבא יחסוך בכוחות לוחמים. אני מתעקש להבין האם הקרבות יהיו רק בין רובוטים אך רס"ן בראל נחרץ: "הם לא יחליפו, הם ישולבו.
את הסיור המרתק אני מסיים עם התחושה שלעיתים נראה ששדה הקרב והתחכום בתחום הביטחוני צועדים לעתיד מהר יותר מכל התקדמות טכנולוגית אחרת, אך נראה שהחוכמה הגדולה של צבא טוב היא לא להתמכר לקידמה כמטרה, אלא להשתמש ביצירתיות ובחשיבה מחוץ לקופסה שיביאו למטרה הרצויה.
רחפן צה"לי על רקע שריפות בגבול רצועת עזה. צילום: דובר צה"ל
כמובן הרחפן מטיל רימונ גז …