הכותרת "דרמה במשפט נתניהו" חוזרת על עצמה בממוצע פעמיים בשבוע, אין כמעט יום בעדות המתמשכת שעד המדינה שלמה פילבר לא הופכת את הקערה על פיה, כשאוהדי נתניהו מכריזים מידי יום כי זה-זה הדבר שיביא לזיכוי, ואוהדי הפרקליטות שמשכנעים את עצמם שיש עוד תקווה. אבל השבוע גם גודלי היס-מנים של הפרקליטות נאלצו להודות, כשהם אבלים וחפוי ראש, שהפעם זאת באמת "דרמה".
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשת הפרקליטות לתקן את כתב האישום בתיק 4000 נגד נתניהו. זאת, לאחר שהסתבר שהתאריך שיוחס ל"פגישת ההנחיה" של נתניהו עם עד המדינה שלמה פילבר נמצא שגוי. תביעה ביקשה לשנות את מועד "פגישת ההנחיה", שבה כביכול הנחה נתניהו את עד המדינה פילבר להיטיב עם בזק. ואולם, בית המשפט דחה את הבקשה ונימק: "יש בתיקון המבוקש לגרום לפגיעה מהותית וקונקרטית בזכותם וביכולתם לנהל את הגנתם".
אגב, מרוב הדרמה הגדולה חלפה דרמה קטנה יחסית מתחת לכותרות, שקרתה שעות לאחר החלטת השופטים. עד המדינה שלמה פילבר חזר בו מתוכן שיחת המעקב שקיים עם נתניהו בשנת 2016. בכתב האישום נטען שבתחילת 2016 שוחח רה"מ לשעבר עם עד המדינה כדי לראות אם הנחייתו מבוצעת בקשר לבזק – בשיחה שמתוארת כ"שיחת המעקב". אלא שסנגורו של נתניהו הציג תזה שונה שהשיחה נעשתה בעקבות כתבה שפורסמה נגד בזק – ופילבר אישר זאת בניגוד לטענת הפרקליטות.
רגע לפני שמרוב דרמות תאבדו מעקב, נעשה עצירה לרגע כדי להסביר לכם את המצב המעודכן בתיק המשפטי הדרמתי (כן, שוב השורש ד.ר.מ.ה.) ביותר שנוהל כאן בישראל נגד איש ציבור מכהן, שיש הרואים בו תיק משפטי נגד מיליוני מצביעים.
מה זה תיק 4000?
תיק 4000 היא חקירה פלילית שניהלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל, בשיתוף עם רשות ניירות ערך, החל מיוני 2017. הפרשה, הכוללת כמה תת-פרשות, החלה בחקירת התנהלות של בכירים בחברות "בזק", "yes", "וואלה! NEWS" ו"חלל תקשורת" ושל עובדי מדינה שפעלו מתוקף תפקידם מול חברת "בזק".בהמשך התרחבה החקירה לחשדות בדבר קשרים פסולים בין שאול אלוביץ' וראש ממשלת ישראל לשעבר בנימין נתניהו.
בספטמבר 2019 הוגש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד שאול אלוביץ', סטלה הנדלר ואחרים על תתי פרשות נפרדות בתיק. במאי 2020 החל משפט נתניהו, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט להעמיד לדין את נתניהו באשמת שוחד ומרמה והפרת אמונים; ואת בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. על פי החשד, ההתנהלות הניבה לאלוביץ' רווחים בשווי של לפחות 1.8 מיליארד שקל.

במוקד הפרשה עומד החשד שלפיו מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת שלו, עדי קהאן, הדליפו מסמכים פנימיים של המשרד לגורמים ב"בזק", בהם המנכ"לית הנדלר והיועץ אלי קמיר, ושקמיר והנדלר העבירו לפילבר הערות למסמכים אלה וכן הנחיות לנושאים הנוגעים לקבוצת "בזק" ועסקיו של אלוביץ'.
בין המסמכים שהועברו לפי החשד היה מכתב בנושא ביטול ההפרדה המבנית ב"בזק" שנשלח לדירקטוריון "בזק" בסוף שנת 2016, כדי לקדם אינטרס עסקי של "בזק" על חשבון קופת המדינה: קיזוז הפסדים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בחברת הבת "yes" מההכנסה החייבת המס, שיתאפשרו במקרה של ביטול הפרדה זו. התנהלות משרד התקשורת סביב מכתב זה עמדה גם בלב דו"ח ביקורת חריף שפרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, ביולי 2017.
ב-12 ביולי 2017 פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דו"ח מיוחד שעוסק בשוק התקשורת הקווית בישראל, בתנאי התחרות בו, ובמיוחד במערכת היחסים בין משרד התקשורת תחת בנימין נתניהו ל"בזק". באותו יום נעצר גם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. ב-26 ביולי שוחרר למעצר בית, הורחק ממשרד התקשורת ונאסר עליו ליצור קשר עם עובדי המשרד והחברות המעורבות בפרשה.
מה זה "פגישת ההנחיה"?
פגישת ההנחיה היא אחד האירועים החשובים ביותר בתיק 4000, במיוחד לצורך הוכחת עבירת השוחד – הפגישה שבה על פי הטענות נתניהו הנחה את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, עד המדינה שלמה פילבר, להיטיב עם בזק ועם שאול אלוביץ'.
"פגישת ההנחיה" המדוברת היא פגישה שהפרקליטות טוענת שהתקיימה בין בנימין נתניהו, ראש הממשלה דאז, ושלמה פילבר סמוך למינויו למנכ"ל משרד התקשורת. בכתב האישום בתיק 4000 נכתב כי בפגישה הנחה נתניהו את פילבר להיטיב עם בזק ועם העומד בראשה, שאול אלוביץ', באמצעות סימון תנועת יד שמשמעותה מיתון המחירים ברפורמת השוק הסיטונאי.
צוות ההגנה של נתניהו הצליח להוכיח כי ככל הנראה לא הייתה אפשרות מעשית ש"פגישת ההנחיה" התקיימה בטווח הזמן שהציגה הפרקליטות בכתב האישום, מבחינת טווח הזמנים, ההבדל הוא משמעותי. בנוסח הקיים מדובר בטווח קצר של ימים בודדים בין המינוי של פילבר כמנכ"ל לבין הפגישות שפילבר קיים עם נציגי בזק, ואילו בנוסח המתוקן, שבית המשפט לא אישר, חלון הזמנים לקיום פגישת ההנחיה יכול להיות מספר שבועות.

מועד "פגישת ההנחיה" ומיקומה על ציר הזמן, אל מול פעולותיו של פילבר, הוא בעל משמעות רבה, משום שבכתב האישום נטען כי לאחר הפגישה החל פילבר "לפעול באופן נמרץ" לאישור עסקת בזק-יס. כלומר, בעקבות הפגישה החל פילבר לבצע פעולות שונות לטובת בזק, כגון פגישה עם יועץ של בזק ב-13 ביוני 2015. על כן, הפרקליטות מבקשת להוכיח כי הפגישה התקיימה טרם ביצוע הפעולות של פילבר, במטרה להוכיח שפעולותיו הם הוצאה לפועל של עסקת השוחד הנטענת בין נתניהו לאלוביץ'.
פגישת ההנחיה היא במידה רבה עוגן סעיף השוחד בתיק 4000. פילבר העיד כי הפגישה התקיימה בפינת כורסאות בלשכת נתניהו בשבוע הראשון לעבודתו במשרד התקשורת (בין 7 ליוני עד 13 ביוני 2015). ב-13 לחודש נפגש עם נציגו של אלוביץ', אלי קמיר, ואחר כך עם אלוביץ' בעצמו, כאשר הוא כבר מתודרך על ידי נתניהו. הפרקליטות בכתב האישום הסתמכה על זיכרונו של פילבר וציינה בכתב האישום את התאריך שאמר בעדותו. הבעיה היא שלפני כן היא לא הצליבה את עדותו עם ראיות נוספות. כך, בין השאר, לא הוצלבו איכוני הנייד של פילבר עם הודעות ווטסאפ שלו ועם לו"ז נתניהו.
בפועל, בחקירה הנגדית, הוכיח עורך דינו של נתניהו כי הפגישה לא הייתה יכולה להתקיים בשבוע המדובר. כתוצאה מכך ביקשה הפרקליטות לתקן את כתב האישום באופן כזה שפגישת ההנחיה יתכן והתקיימה עוד לפני מינויו של פילבר בפועל (אך לאחר ההחלטה למנותו).
כמה זה קריטי?
מדובר בהחלטה משמעותית: ואומנם – השופטים כותבים בסוף החלטתם שהפרקליטות תוכל לפעול לפי סעיף 184, המאפשר להרשיע אדם בעובדות שלא נטענו בכתב האישום. במילים אחרות – אף שלא אושר תיקון כתב האישום, נותרה פרוצדורה שתאפשר כביכול לפרקליטות להרשיע את נתניהו במה שמיוחס לו ב"פגישת ההנחיה". התנאי בסעיף 184 הוא שלנאשם תינתן אפשרות סבירה להתגונן.
"ההחלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים מהווה מכה אנושה לפרקליטות לאו דווקא בשל השורה התחתונה שלה, אלא בשל נימוקי השופטים להחלטה", כותב הפרשן המשפטי ברוך קרא ב'וואלה'. "העניין הוא שבהחלטה מהיום מבהיר בית המשפט כי הסיבה שאינו מאפשר לפרקליטות לתקן את כתב האישום היא שהגנתו של נתניהו נפגעה". קרא מעריך כי "המשפט אמנם עוד ארוך, אך כאמור לא מן הנמנע שההחלטה מהיום קוברת סופית את סעיף השוחד בתיק 4000".
מנגד עו"ד ששי גז יותר אופטימי בשביל הפרקליטות. "כדי להרשיע לא חייבים להוכיח כל מילה בכתב האישום ובפועל אפשר להרשיע בתיק – אפילו בשוחד. בשלב הסיכומים הפרקליטות יכולה לטעון שמבחינת התזה של התביעה מה שחשוב הוא האם הייתה "פגישת הנחיה" בין נתניהו לפילבר – ולא מתי הפגישה הזאת התקיימה". לפיכך, טוען גז, כי העובדה שבקשת התיקון נדחתה פירושה שבית המשפט דחה אותה – אבל אין זה אומר שאי אפשר להרשיע.





















אל דאגה גם אם סעיף השוחד מת הוא יעבור תחיית המתים ע"י התקשורת, הפרקליטות, והשופטים וכל שאר אנשי השמאל אוהבי ישמעאל, ונתניהו יישלח אחר כבוד לביה"ס.
מקום המשפט שמה הרקע, אפשר להרשיע אדם בלי עובדות רק בגלל שהפרקליטות 'טוענת' שהוא רשע. הבנתם? אין משפט אין ראיות אין הוכחות. סעיף 184. אשכרה המדרש על סדום.
בסוף גם עם יצא זכאי בסעיף הנ"ל ימ או לו משהו במערכת המיסוי
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה….
שקרנים ורמיים יעשו הכול להרשיע אותו